ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- טיולים וטרמפים
א. נאמר בגמרא, שכשאדם יוצא לדרך, מצוה עליו 'להמלך בקונו'- להתפלל תפילת הדרך, מאחר וכל הדרכים בחזקת סכנה.
ב. לכתחילה יש לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך, אולם אם יש סכנה לעצור יכול להגיד תוך כדי נסיעה.
ג. החיוב להתפלל תפילת הדרך חל כאשר רוצה לנסוע יותר מפרסה. לדעת הרמ"א יש לאמרה בתוך הפרסה הראשונה.
ד. שיעור פרסה: לדעת החזו"א: 4.6 ק"מ. לדעת הגר"ח נאה: 3.84 ק"מ.
במסגרת יום לימוד לבין המצרים שהתקיים בשבוע שעבר בבית מדרש גבעת אסף,
זכינו לשיעורו של הגר"ד ליאור בעניין מעוברות ומניקות בתשעה באב.
לצפייה בשיעור: לחצו כאן תודה רבה לאתר ישיבה yeshiva.org.il!
תפילת הדרך
למדו חז"ל מאליהו הנביא שכאשר אדם יוצא לדרך עליו 'להמלך בקונו', כלומר לטול רשות מהקב"ה ליציאה זו, ואמרו חז"ל שנטילת רשות היא תפילת הדרך.
ומבאר המהרש"א, שצריך ליטול רשות לפני היציאה לדרך: "לפי שכל הדרכים בחזקת סכנה הם, וגם אם יצא בדרך לשלום מי יגיד לו אם יצליח שם? ואין לו להמלך רק עם קונו היודע בו שיוליכהו לשלום"1.
נוסח התפילה בלשון רבים: שתוליכנו לשלום, תצעידנו לשלום וכו'. טעם הדבר הוא שכאשר אדם מצרף את הרבים לתפלתו, תפלתו נשמעת יותר.
האם צריך לעצור את הרכב בזמן תפילת הדרך?
בגמרא נחלקו רב חסדא ורב ששת האם צריך לעמוד בזמן אמירת תפילת הדרך, או שאפשר לאמרה תוך כדי הליכה. לדעת רב חסדא יש לעמוד ולברך, ולדעת רב ששת מותר להגיד את תפילת הדרך גם בהליכה.
ומספרת הגמרא, שפעם הלכו רב חסדא ורב ששת יחד בדרך, ורב חסדא עצר כדי להתפלל תפילת הדרך, ואף רב ששת עשה כן ואמר "מהיות טוב אל תקרא רע".
נחלקו הראשונים כמי לפסוק. וכתב הרשב"א, שאף שהלכה כרב ששת שלא צריך לעצור, אם אפשר לעצור עדיף לפי שאף רב ששת עצמו עשה כן.
וכך פסק השו"ע: " ואם אפשר יעמוד מלילך כשיאמרנה".
עוד כתב השו"ע, שאם הוא רוכב על בהמה, לא צריך לרדת ממנה ולהתפלל. והאחרונים העירו שאמנם לרדת מהבהמה לא צריך, אבל לעצור אותה צריך. והוסיפו עוד שאף בעגלה עם סוסים יש לעצור את העגלה.
לפי זה, אם אפשר לעצור את הרכב בבטיחות לכתחילה יש לעשות כן, אולם אם אי אפשר לעצור את הרכב, אין צורך לעצור ומותר להתפלל תפילת הדרך בנסיעה3.
מתי מברכים תפילת הדרך?
בגמרא כתוב "אימת מצלי? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא משעה שמהלך בדרך. עד כמה? אמר רבי יעקב אמר רב חסדא עד פרסה".
ונחלקו הראשונים בפירוש הגמרא.
רש"י- זמן תפלת הדרך הוא דווקא בפרסה הראשונה מהעיר, אח"כ אין להתפלל.
בה"ג- החיוב להתפלל חל רק במקרה שבו הדרך שעתיד ללכת היא יותר מפרסה.
רבינו יונה- לכתחילה יש להתפלל דווקא בפרסה הראשונה אבל בדיעבד אפשר גם לאחר מכן.
השו"ע הכריע כבה"ג, והרמ"א פסק כדעת רבינו יונה.
הט"ז מעיר, שבדרך שהיא בחזקת סכנה יש להתפלל תפילת הדרך אפילו אם המרחק שעתיד ללכת הוא פחות מפרסה.
שיעור פרסה- לדעת החזו"א: 4.608 ק"מ
- לדעת הגר"ח נאה: 3.840 ק"מ.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה וזאת הברכה שמיני עצרת ושמחת תורה תשפז
מה הטעם שמסיימים ומתחילים את התורה ביום אחרון של חג הסוכות ולא בראש השנה שהוא היום הראשון של השנה. מה הטעם שברכת יוסף היא הארוכה ביותר ונתברך שתתרבה נחלתו יותר משאר השבטים. אַף חֹבֵב עַמִּים כׇּל קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ - קשה במה שהזכיר לשון אַף, שהרי במקום חִבָּה היינו חֹבֵב לא שייך אַף שהוא לשון קֶצֶף. חמשה זוגות נקברו במערת המכפלה, ג' נגלות וב' נסתרות. מנין התיבות שבסוף חמשה חומשי תורה כמנין אֲנִי בִינָה.

רביבים תנו כבוד לתורה
מצוות תלמוד תורה שקולה כנגד כל שאר המצוות | שכרה של מצוות תלמוד תורה שקול כנגד שכרן של כל המצוות | כל אדם מישראל שעוסק בתורה מקיים את העולם | גם הדעות החולקות שלא נפסקו להלכה מבטאות צד אמיתי בתורה | ריבוי הדעות מביא לשלום, שכן ישנן בתורה ובעולם פנים שונות וממילא דעות שונות | חידושי תורה, שנולדים מתוך התעמקות בתורה או מתוך שאלות שעולות מהחיים בארץ, מפתחים ומקדמים את העולם

סוכות סוכות – ובגוים לא יתחשב
החשבון הנוגע למעשי ישראל אינו פשטני שטחי וחיצוני כמו באשר לאומות העולם וזהו העומק העצום שמסתתר בסיפורו של יונה הנביא

מאמרים אקטואליים מינוי נוכרים במדינת היהודים
מה עמדת התורה באשר למינוי גר תושב לתפקיד של שררה שלטונית במדינה היהודית? כיצד מתמודדים עם זה במדינה שעדיין לא אימצה את חוקי התורה?

מידות הראי"ה מקומה של הביקורת בעולם האמונה
אמונה כ"ו -כ"ח
השיעור עוסק בתפקידה של הביקורת ושל הכפירה כמנגנון שנועד לזקק את עולם האמונה משיבושים ומהגשמה שגויה. מתוך כך מוסבר כיצד הבירור הביקורתי עשוי לחשוף את הפנימיות והאמת העמוקה של האמונה, במקום להישאר רק בביטויים החיצוניים שלה.

הלכות יום הכיפורים עבודת יום הכיפורים וכוח הכפרה
דרשת שובה ושיחת מוצ"ש פרשת האזינו
השיעור עוסק במהותו של יום הכיפורים כיום כפרה וסליחה, תוך בירור מחלוקות חז"ל והרמב"ם לגבי התנאים הנדרשים לכפרת היום ושעיר המשתלח – עם תשובה או בלעדיה. בנוסף, מודגשת החשיבות של עבודת השם מתוך שמחה ואהבה, לצד הדרכים הנכונות לביצוע וידוי כנה, מחילה ופיוס בין אדם לחברו.


















