ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- ציצית ותפילין
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.זמן הנחת תפילין בבוקר הוא כשעה לפני הנץ החמה. זמן זה נקבע כי מאז סרה מעט חשכת הלילה והתפילין נראות.
ב.מצוה להניח תפילין כל היום. מאחר וקשה לשמור עליהם בטהרה, נהגו להנחים רק בשעת התפילה.
ג.הרוצה להתקדש ולהיטהר וללכת בתפילין כל היום, רשאי ואין בזה יוהרא.
א. זמן הנחת תפילין בבוקר
נאמר בתורה (דברים כח י): "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". "ותניא, רבי אליעזר הגדול אומר: אלו תפילין שבראש" (ברכות ו א). ומפני שבתפילין נאמר 'ראייה', כלומר שצריך לראותם, קבעו חז"ל שזמן הנחת תפילין בבוקר מתחיל, "משיראה את חבירו בריחוק ארבע אמות ויכירנו" (ברכות ט ב).
מצאנו בפוסקים מספר דעות מהו המועד המדויק של תחילת זמן הנחת תפילין 1 :
השיטה המרכזית היא בין 52 דקות לשעה לפני הנץ.
יש מאחרים ל42 דקות לפני הנץ ויש מאחרים יותר ל35-40 דקות לפני הנץ.
ב. הנחת תפילין כל היום
"מצותן (של התפילין) להיותן עליו כל היום. אבל מפני שצריכין גוף נקי שלא יפיח בהם וצריך שלא יסיח דעתו מהן בעודן עליו, ואין כל אדם יכול ליזהר בהן- על כן נהגו שלא להניחן כל היום. ומכל מקום צריך כל אדם ליזהר בהן להניחן בשעת קריאת שמע ותפילה" (טור סי' לז).
מאחר שזמן קריאת שמע ותפילה הוא זמן קצר יחסית וכל אחד יכול להיזהר בו מהיסח הדעת ולשמור על גוף נקי (ב"י שם).
השו"ע כתב שנהגו לא להניח תפילין כל היום. מאידך לשיטת הגר"א יש להניח תפילין כל היום.
למעשה, מנהג רוב העולם וביניהם גדולי ישראל, כשו"ע. אמנם, היו רבים מגדולי ישראל שנהגו לילך בתפילין כל היום והרוצה לנהוג כמותם, רשאי ואין בזה יוהרא (ובלבד שישמור על קדושת התפילין) 2 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
