ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- אמונת עיתך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
תשובה | האפשרות לקבוע וסת גם באופנים שאינם מוזכרים בפוסקים, מכונה אצלנו 'וסת המחשב', זאת אומרת שמחשב יוכל למצוא חוקיות מסוימת בחזרת הווסתות, שאם היא תקרה כמה פעמים ברצף, תיחשב הוסת מכאן ואילך וסת קבועה. לדוגמא: בגמרא ובפוסקים מוזכרת וסת הדילוג, כלומר אם אישה ראתה וסת שלוש פעמים בדילוג קבוע (למשל ראתה וסת לאחר 24 יום, ובחודש הבא, לאחר 25 יום, ושוב לאחר 26 ימים 1 ), נקבעה לה וסת, וצריכה לחשוש בפעם הבאה לאותו דילוג (בדוגמא שלנו, ליום ה-27). בווסת המכונה 'וסת המחשב', מחשבים דילוגים מורכבים יותר, כגון 21, 22, 24, 27, 31 (כל חודש הפער בין וסת לווסת גדל ביום אחד יותר ממה שגדל בפעם הקודמת). אמנם הש"ך 2 כותב שדילוג שאינו קבוע - אינו קובע וסת, אך דבריו מוסבים על דברי השו"ע, 3 שכתב שדילוג הקובע ווסת יכול להיות הן דילוג של יום אחד והן דילוג של כמה ימים, וכוונת הש"ך לומר שדילוג אקראי המשתנה מחודש לחודש אינו קובע ווסת. ונראה לענ"ד שגם הש"ך יודה שאם הפער בדילוג הינו קבוע, כגון שראתה בהפלגות של 30, 31, 33, 36, על האישה לחשוש בפעם הבאה להפלגה של 40. הש"ך דיבר במקרה שבו יש הפלגות של 30, 31, 33, 34, שאז אין חוקיות בדילוג, פעם הדילוג הוא בהפרש של יום אחד ופעם בהפרש של יומיים בלא קביעות, ובזה אין חוששים כלל לדילוג. זאת כמו דילוג בווסת החודש, שלגביה ניתנת דוגמה לדילוג שלא חוששים לו:
ראתה ט"ו בניסן וי"ו באייר וי"ח בסיון, לא קבעה לה וסת, כיון שסירגה בחודש השלישי ולא ראתה עד י"ח בו...
נראה שבמצב כזה, אם בפעם הבאה הייתה רואה בכ"א בתמוז, כן הייתה חוששת לאחר מכן לכ"ה באב, שכן במצב כזה יש קביעות לפער הדילוגים
לסיכום, 'וסת המחשב' גם היא קובעת וסת ואישה שיש חוקיות בראייתה, צריכה לחשוש לאותה חוקיות בחודש הבא.
26. חשש לעונה בינונית באישה שאינה רגילה לראות בזמן כזה (הרב אריה כץ)
שאלה | הרב מרדכי אליהו זצ"ל בספרו 'דרכי טהרה' 4 כתב שאישה שרגילה לראות דם רק אחרי 32 יום מתחילת ראייתה, או שאינה רואה דם אחרי 28 יום, אף על פי שאין לה וסת קבועה, אינה חוששת לעונה בינונית ולווסת החודש, אלא רק להפלגה. זאת כיוון שאיננה רואה בתאריכים של עונה בינונית ושל וסת החודש אף פעם. מה המקור לדברי הרב אליהו?
תשובה | מדברי הש"ך 5 נראה שחולק על דברים אלו, שכן הוא מביא את לשון ה'לבוש', שאומר שעונה בינונית נעקרת בשלוש פעמים, וחולק על דבריו. משמע מדברי הש"ך שתמיד צריך לחשוש לעונה בינונית, אפילו כאשר אינה רואה בה אף פעם, אלא אם כן יש לאישה וסת קבועה. אלא שהרב אליהו פסק כדברי ספר 'טהרת ישראל', 6 שכתב שבמקרה שבו הווסת באה בקביעות אחרי יום ה-30 או לפניו אין האישה צריכה לחשוש לעונה בינונית. ו'באר יצחק' שם (ס"ק כו) נימק זאת בכך שמוחזקת בטהרה בימים אלו, ובפרט שווסתות הן דרבנן, ובדרבנן שומעים להקל. הרב אליהו החמיר על דברי ה'טהרת ישראל', וכתב שכאשר מדובר בפער של יום - יש לחשוש, ודווקא בפער של יומיים אין חוששים. ואמנם 'שיעורי שבט הלוי' 7 חלק על דברי ה'טהרת ישראל', אך גם הוא עצמו כתב שבשעת הצורך (כגון שזהו ליל טבילתה), יש מקום להקל לאחר שאלת חכם, וממילא אין תימה על הרב אליהו שפסק כן להלכה.
^ 1.. ישנה מחלוקת כמה דילוגים צריך, (עיין בשו"ע יו"ד סי' קפט), אך לכל הדעות, דילוג קבוע של כמה פעמים יוצר וסת קבועה.
^ 2.. ש"ך, יו"ד סי' קפט ס"ק יב.
^ 3.. שו"ע, יו"ד סי' קפט סעי' ה.
^ 4.. דרכי טהרה, פרק ז סעי' יט.
^ 5.. ש"ך, יו"ד סי' קפט ס"ק ל.
^ 6.. טהרת ישראל, סי' קפו סעי' יג.
^ 7.. שיעורי שבט הלוי, נידה סי' קפו סעי' ג, ס"ק ד.
הרב אריה כץ
רב משיב במכון פועה.

הכנס העולמי ה - 20 לדיני ממונות דיני ירושה בנולד מהפריה חוץ גופית
הכנס העולמי ה - 20 לדיני ממונות תשע"א
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













