ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- אמונת עיתך
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
השנה, תשע"ד, היא שנת מעשר עני. יש לשים לב לכמה הלכות הנוגעות לכך:
1. אסור להפריש תרומות ומעשרות מירקות שנקטפו לפני שנת המעשר על ירקות שנקטפו לאחריה. כלומר אסור להפריש מירקות שנקטפו לפני ראש השנה תשע"ד על ירקות שנקטפו אחרי ראש השנה תשע"ד 1 . זאת משום שהירקות שייכים לשנות מעשר שונות. ואולם בפירות העץ, התאריך הקובע את שנת המעשר הוא ט"ו בשבט, ולכן מותר להפריש תרומות ומעשרות מפירות שנקטפו לפני ראש השנה תשע"ד על פירות שנקטפו לאחר תאריך זה (אך אין להפריש מפירות שחנטו לפני ט"ו בשבט על פירות שחנטו לאחר ט"ו בשבט). 2
2. אם הפריש תרומות ומעשרות, ובטעות הפריש מעשר שני במקום מעשר עני, יחזור ויפריש בלא ברכה. 3
ב. ערך הפרוטה
כידוע, צריך לחלל מעשר שני על מטבע שהיא 'שווה פרוטה'. ערך הפרוטה נכון להיום (ד' אלול תשע"ג): שבע אגורות.
ג. פירות ערלה
כיוון שמצויים פירות ערלה בשוק, יש לקנות פירות בחנויות שיש השגחה על כשרותן, או לקנות ברשתות גדולות, שבהן יש השגחה במקום הריכוז שממנו מחולקים הפירות לסניפים השונים.
אם אדם קיבל פירות ממטע שאינו יודע אם פירותיו פירות ערלה, הוא יכול לבדוק זאת באתר של הרבנות הראשית לישראל. שם מתפרסמת רשימה של כל המטעים בארץ, ומצוין באלו מטעים יש גידולים של ערלה. מצורף בהערה כאן 4 קישור לאתר.
כמו כן אפשר להתקשר לרבנות הראשית, למחלקת מצוות התלויות בארץ: 025313175/4 (לבקש לדבר עם שמחה או עם הרב בידרמן), ולקבל מידע בטלפון אודות גידולים של חקלאי מסוים.
בדיעבד אם קנו פירות מן השוק, או שאוכלים פירות אצל אנשים אחרים ואין יודעים מה מקור הפירות – מותר לאכול מן הפירות. אך יש להימנע מאכילת פירות בכירים ואפילים (המקדימים להבשיל או המאחרים להבשיל), וכן יש להימנע מאכילת פירות מיוחדים, אקזוטיים וכדומה.
ד. ערבות כשרות לארבעת המינים
לצערנו, הרבה אנשים קוטפים ערבות ממקומות שאסור לקטוף מהם ערבות, ומביאים אותם לשווקים למכירה. ערבות אלו הינן גזולות, ואין יוצאים בהן ידי חובה של מצוות ארבעת המינים. חשוב להקפיד ולקנות רק מאנשים שידוע שקטפו את הערבות בהיתר.
^ 1.. ראה שו"ע, יו"ד סי' שלא סעי' נז.
^ 2.. שם.
^ 3.. ראה לעיל תשובות קצרות, תשובה 10.
^ 4.. http://www.rabanut.gov.il/show_item.asp?itemId=157&levelId=61653&itemType=0
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
