ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ט: 4- עד י: 5-)
ראש השנה לנטיעות ב-א' בתשרי
שתי הגבלות:
א. צריך שהנטיעה תיקלט + זמן משמעותי לפני ר"ה כדי שיחשב שנה
כמה זמן? בברייתא – 30 יום.
ההנחה כרגע – הקליטה מיידית, וה30 יום זה כי זה זמן משמעותי.
(י. 7+)
כמי הברייתא?
ברייתא – מה נחשב זמן משמעותי? (לגבי השנה השלישית של פר)
ר"א – 30 יום
ר"מ – יום 1.
(י: 2+)
A. האם הברייתא כר"א?
לכאורה כן (30 יום זה משמעותי),
אך הגמרא דוחה, כי ר"א סובר שזמן הקליטה הוא לא מיידי אלא (משנה בשביעית) -
- ר"א – 30
- רי"ס ור"ש – 14
- ר"י - 3
B. האם הברייתא כר"מ? לכאורה לו (לר"מ מספיק 1)
תשובות - כן כר"מ:
- (י. 6-)בתחילת הספירה (ערלה) – 30 יום, בסוף הספירה (פר) – יום אחד.
- אכן גם בערלה יום אחד = זמן משמעותי,
דחייה – בנידה ההתחלה < מהסוף,
בתחילת הספירה מחשיבים גם זמן קצר כיום, ובסוף – טמאה עד סוף היום.[1]
וזה שמצריך 30, זה כי צריך 30 ימי קליטה, ואז יום אחד
(והיום ה30 נחשב גם לקליטה וגם ליום האחד).
B. סברת מחלוקת ר"מ ור"א לגבי פר –
וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ (בראשית ח, יג).
ר"מ – מספיק יום אחד כדי שיחשב שהוא בשנה החדשה.
דחייה – "באחת" רק אומר שהוא ביום האחד בשנה שאחרי ה600, אבל לא נחשב 601.
ר"א – יום אחד בחודש נחשב חודש, מכאן שחודש אחד בשנה נחשב שנה.
ב. בברייתא הנ"ל - (ט: 4-) שילוב לחומרא בין שני ראשי שנה -
ראש השנה לנטיעה – ר"ה,
לאילן – ט"ו שבט,
ויש חומרא - שצריך לחכות קודם ל3 ראש השנה (מספיק 30 יום לפני הראשון), ואז גם לט"ו בשבט.
הערות:
- מקור –
ויקרא יט - "...שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיקֹוָק... וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ...".
ה-ו מחבר, כאילו כתוב – "לא יאכל ובשנה הרביעית". - המשמעות של א' בתשרי –
אם רק ט"ו בשבט היה קובע, אז אם נטע למשל בכסליו, היה מותר רק בט"ו בשבט השלישי, אבל עכשיו שצריך קודם 3 ר"ה, אז מותר רק בט"ו בשבט הרביעי.
[1] קצת קשה - לכאורה ההשוואה בין התחומים קשה, בפר – הספירה תלויה בזמן הלידה שלו, ולכן א"א להקל בהתחלה כי טרם נולד, ובסוף מקלים כי רק צריך שיכנס לשנה השלישית. בערלה ונידה, מה שקובע זה זמן חיצוני (ר"ה, לילה), ולא זמן הלידה שלו, ולכן ניתן להקל בהתחלה (כשמגיע ר"ה). ממילא, העובדה שמקלים בהצחלה ולא בסוף בנידה לא חייבת ללמד אותנו שגם בפר נקל יותר בהתחלה מאשר בסוף.

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.













