ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- ראש השנה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
(ט: 4- עד י: 5-)
ראש השנה לנטיעות ב-א' בתשרי
שתי הגבלות:
א. צריך שהנטיעה תיקלט + זמן משמעותי לפני ר"ה כדי שיחשב שנה
כמה זמן? בברייתא – 30 יום.
ההנחה כרגע – הקליטה מיידית, וה30 יום זה כי זה זמן משמעותי.
(י. 7+)
כמי הברייתא?
ברייתא – מה נחשב זמן משמעותי? (לגבי השנה השלישית של פר)
ר"א – 30 יום
ר"מ – יום 1.
(י: 2+)
A. האם הברייתא כר"א?
לכאורה כן (30 יום זה משמעותי),
אך הגמרא דוחה, כי ר"א סובר שזמן הקליטה הוא לא מיידי אלא (משנה בשביעית) -
- ר"א – 30
- רי"ס ור"ש – 14
- ר"י - 3
B. האם הברייתא כר"מ? לכאורה לו (לר"מ מספיק 1)
תשובות - כן כר"מ:
- (י. 6-)בתחילת הספירה (ערלה) – 30 יום, בסוף הספירה (פר) – יום אחד.
- אכן גם בערלה יום אחד = זמן משמעותי,
דחייה – בנידה ההתחלה < מהסוף,
בתחילת הספירה מחשיבים גם זמן קצר כיום, ובסוף – טמאה עד סוף היום.[1]
וזה שמצריך 30, זה כי צריך 30 ימי קליטה, ואז יום אחד
(והיום ה30 נחשב גם לקליטה וגם ליום האחד).
B. סברת מחלוקת ר"מ ור"א לגבי פר –
וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ (בראשית ח, יג).
ר"מ – מספיק יום אחד כדי שיחשב שהוא בשנה החדשה.
דחייה – "באחת" רק אומר שהוא ביום האחד בשנה שאחרי ה600, אבל לא נחשב 601.
ר"א – יום אחד בחודש נחשב חודש, מכאן שחודש אחד בשנה נחשב שנה.
ב. בברייתא הנ"ל - (ט: 4-) שילוב לחומרא בין שני ראשי שנה -
ראש השנה לנטיעה – ר"ה,
לאילן – ט"ו שבט,
ויש חומרא - שצריך לחכות קודם ל3 ראש השנה (מספיק 30 יום לפני הראשון), ואז גם לט"ו בשבט.
הערות:
- מקור –
ויקרא יט - "...שָׁלֹשׁ שָׁנִים יִהְיֶה לָכֶם עֲרֵלִים לֹא יֵאָכֵל. וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיקֹוָק... וּבַשָּׁנָה הַחֲמִישִׁת תֹּאכְלוּ אֶת פִּרְיוֹ...".
ה-ו מחבר, כאילו כתוב – "לא יאכל ובשנה הרביעית". - המשמעות של א' בתשרי –
אם רק ט"ו בשבט היה קובע, אז אם נטע למשל בכסליו, היה מותר רק בט"ו בשבט השלישי, אבל עכשיו שצריך קודם 3 ר"ה, אז מותר רק בט"ו בשבט הרביעי.
[1] קצת קשה - לכאורה ההשוואה בין התחומים קשה, בפר – הספירה תלויה בזמן הלידה שלו, ולכן א"א להקל בהתחלה כי טרם נולד, ובסוף מקלים כי רק צריך שיכנס לשנה השלישית. בערלה ונידה, מה שקובע זה זמן חיצוני (ר"ה, לילה), ולא זמן הלידה שלו, ולכן ניתן להקל בהתחלה (כשמגיע ר"ה). ממילא, העובדה שמקלים בהצחלה ולא בסוף בנידה לא חייבת ללמד אותנו שגם בפר נקל יותר בהתחלה מאשר בסוף.

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












