ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
כותב ה'שפת אמת' זיע"א (תולדות תרל"ד): "כל מעשה אבות סימן לבנים, כי לא עשה שום מעשה שלא יהיה לטובת כל בני ישראל לדורות". רוצה לומר, שמעשיהם של אבותינו הקדושים, מרמזים לכל יהודי במשך הדורות את מה שיעבור עליו בזה העולם, ומהו הכוח לנצח את יצרו. ומובן מדבריו שיש לנו ללמוד דרך בעבודת ה' מכל מעשה הבארות.
רבי נחמן מברסלב זיע"א כותב (ליקוטי מוהר"ן חלק ב תורה מח) שכשאדם נכנס לעבודת ה' מראים לו התרחקות, וההתרחקות היא למעשה כולה התקרבות. ובאמת, דבריו אינם מובנים, איך התקרבות נדמית כהתרחקות.
ושמעתי תשובה נפלאה מהרב ארז משה דורון שליט"א, שענה על פי משל, לאדם שבמשך תקופה ארוכה לא סידר את ביתו, לא ניקה ולא שטף, והמצב הזה כלל לא הפריע לו. יום אחד בדרכו לביתו החליט שהגיע הזמן לסדר את הבית, כי כך זה לא תקין לחיות. וכשהגיע לביתו ראה את כל חוסר הסדר, והריח את הסרחון, ומזה נכנס לעצבות וחלישות הדעת.
אפשר לשאול את אותו אדם, מה קרה שפתאום זה מפריע לך, שהרי במשך תקופה ארוכה חיית עם המצב הזה בשלום, ולא הרגשת שום דבר רע שמציק לך וגורם לך חוסר נוחות. והתשובה היא - שעכשיו יש לו מודעות למצב. עד לאותו הרגע שהוא החליט לחיות בסביבה נקייה ומסודרת, הוא לא ראה בלאגן, כי זה לא עניין אותו ולא תפס מקום במחשבה שלו, אבל ברגע שהוא רצה להגיע לבית נקי, הוא התחיל לשים לב למצב האמיתי שקורה בביתו.
אותו הדבר הוא באדם שההתקרבות לאביו בשמים לא תפסה מקום מרכזי בחייו, הוא לא שם לב לדרכיו, מה נכון ומה לא נכון, מה מותר ומה אסור, וממילא לא הפריע לו אם הוא לא עושה את מה שמוטל על יהודי, ושהוא רחוק מהתכלית שלשמה הוא נברא. אבל כשיהודי מתחיל להתבונן על דרכיו, ולהיות מודע למעשיו, הוא מתחיל להבין שיש תכלית לחיים.
ובזמן כזה, שרצון האדם להתקרב אל ה' יתברך, ושאיפתו להיות יהודי כשר, להתקדש ולהיטהר, אז נפתחות עיניו ומתחיל לשים לב מה מצבו, ומה יש לו לתקן ולשפר. וכשרואה את הפער בין הרצוי למצוי, הוא מבין שהוא בעצם רחוק וזה גורם לו לחלישות הדעת ולעצבות.
מצב זה של הפער בין הרצוי למצוי נקרא 'עשק ושטנה', מפני שיש הרבה חיכוך והתעסקות של שטנה, כעס והתגרות עם היצר הרע. ועוד, שהמצב הזה יכול לקחת ימים ושנים עד שאדם זוכה להגיע למצב של 'רחובות', שמרגיש שמחה, הרחבה והרווחה בעבודת בוראו.
אבל, אומרים צדיקים, שאין אפשרות להגיע למצב של 'רחובות' לפני שאדם עובר דרך 'עשק ושטנה'. האדם מוכרח להיות חזק, תקיף ואיתן בדעתו שלא יתייאש ולא ירים ידיים בזמנים חשוכים, בזמנים של ירידות, בזמנים שהוא מתעסק ורב עם תאוותיו ויצרו הרע. על האדם להאמין שיבוא העת והזמן של 'רחובות', רק שצריך לחכות הרבה בסבלנות לזה.
שבת קודש נותנת לאדם מנוחה. שבת קודש מעניקה לאדם את הכוח שיהיה לו את היכולת והחוזק להתמודד מול אתגרי החולין בששת ימי המעשה, כפי שכותב ה'שפת אמת' (שם): "ובימות החול נקרא עשק ושטנה, ובשבת רחובות".
בימות השבוע, הגשמיות מושכת את האדם למטה, ונשמתו מושכת למעלה, יש 'עשק ושטנה' - מלחמה ומריבה בין הגשמיות לרוחניות. אבל שבת קודש היא נחלה בלי מיצרים, אין סכסוך ומריבה מול החולין, אנו מצווים להרבות במאכל ומשתה, לקדש ולרומם את החול, וכך האדם זוכה למנוחה, השקט ובטח.
ספרי ברסלב מלאים בהתחזקות ב'דרך' של האדם בעבודת בוראו, בזמנים שהוא נמצא בפער בין הרצוי למצוי. נראה שרבנו נחמן מברסלב זיע"א ותלמידו רבי נתן זיע"א, נשלחו לעולם ולדור שלנו כדי לעודד, לחזק ולנחם את האדם דווקא במצבים שהוא נמצא 'בדרך' - בדרך אל המטרה שנראית רחוקה כל הזמן, שעובר על האדם מה שעובר, עליות וירידות, שהאדם כבר לא מאמין שיש סיכוי שאי פעם יוכל להיות יהודי כשר כרצון אביו שבשמים ולהוציא את תשוקת וכמיהת נשמתו מהכוח אל הפועל.
ישנו קטע ב'ליקוטי הלכות' (גבית חוב מהיתומים, ג) שרבי נתן מתאר את העובר על האדם 'בדרך', וכמו תמיד יודע לתאר במדויק את מאווי הנפש ומה שמתחולל בתוך תוכו של יהודי ה'מבקש' את בוראו:
"כְּמוֹ כֵן הוּא בְּכָל אָדָם וּבְכָל זְמַן, שֶׁצְּרִיכִין לַעֲבֹר עָלָיו עִדָּן וְעִדָּנִים הַרְבֵּה וְכַמָּה יַמִּים וּנְהָרוֹת וּתְהוֹמוֹת וּמֵימוֹת מְחֻלָּפִים, וּבְכַמָּה מִדְבָּרוֹת הַמְלֵאִים נְחָשִׁים וְעַקְרַבִּים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים צָרִיךְ לַעֲבֹר בָּהֶם עַד אֲשֶׁר זוֹכֶה לִכָּנֵס לְשַׁעֲרֵי הַקְּדֻשָּׁה בֶּאֱמֶת. וְזֶה הַדָּבָר אִי אֶפְשָׁר לַפֶּה לְדַבֵּר וּלְבָאֵר וּלְסַפֵּר אֶחָד לַחֲבֵרוֹ עַד הֵיכָן הוּא צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק".
וכותב: "וְאַף עַל פִּי שֶׁכְּבָר גִּלָּה רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה כַּמָּה תּוֹרוֹת גְּבוֹהוֹת וְנוֹרָאוֹת עַל זֶה וְכַמָּה שִׁיחוֹת נָאוֹת עַל זֶה שֶׁמֵּהֶם יוּכַל הַמַּשְֹכִּיל לְהָבִין קְצָת אֵיךְ לְהִתְחַזֵּק תָּמִיד וְלִבְלִי לְהַנִּיחַ אֶת מְעַט הַטּוֹב שֶׁיָּכוֹל לַעֲשֹוֹת אֲפִלּוּ אִם נָפַל לִשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם, וּכְבָר דִּבַּרְנוּ בָּזֶה הַרְבֵּה, אַךְ אַף עַל פִּי כֵן עֲדַיִן צְרִיכִין לְמוֹדָעִי וְאִי אֶפְשָׁר לְהוֹדִיעַ וּלְבָאֵר הַכֹּל, כִּי לְכָל אֶחָד נִדְמֶה שֶׁעָלָיו אֵין אָנוּ מְכַוְּנִים בִּדְבָרֵינוּ, כִּי הוּא יֵשׁ לוֹ מְנִיעוֹת כָּאֵלֶּה וְנִתְפָּס בְּתַאֲוָתוֹ וּבִמְצוּדָתוֹ כָּל כָּךְ עַד שֶׁלְּאִישׁ כְּמוֹתוֹ אִי אֶפְשָׁר לָשׁוּב בֶּאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ, כִּי כְּבָר נִלְכַּד יָמִים וְשָׁנִים בַּמֶּה שֶׁנִּלְכַּד עַד אֲשֶׁר לֹא יַאֲמִין שׁוּב מִנִּי חֹשֶׁךְ, כָּךְ נִדְמֶה לְכָל אֶחָד".
וממשיך: "וְרַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קוֹרֵא תִּגָּר עַל זֶה מְאֹד וְאָמַר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן, גִּיוַואלְד! זַייט אַייךְ נִיט מְיָאֵשׁ (אהה אל תייאשו עצמכם) וּמָשַׁךְ מְאֹד תֵּבַת "גִּיוַואלְד". כִּי בֶּאֱמֶת הַכֹּל יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ בֶּאֱמֶת אֲפִלּוּ עַל יְדֵי מַאֲמָר זֶה הַנַּ"ל לְבַד, דְּהַיְנוּ שֶׁעַל כָּל פָּנִים יְחַפְּשֹוּ וִיבַקְּשׁוּ וְיִצְטַעֲרוּ וְיִתְגַּעְגְּעוּ לָשׁוּב אֵלָיו יִתְבָּרַךְ וְכַנַּ"ל. וְסוֹף כָּל סוֹף יִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ וְאָז יִרְאֶה שֶׁאֵין שׁוּם תְּנוּעָה נֶאֱבֶדֶת חַס וְשָׁלוֹם. וְעַל יְדֵי כָּל תְּנוּעָה וּבַקָּשָׁה שֶׁהוּא מְבַקֵּשׁ אֶת כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ יִזָכָה לַעֲשֹוֹת אֵיזֶה תִּקּוּן עַד שֶׁיִּזְכֶּה לַעֲלוֹת בְּתַכְלִית הָעֲלִיָּה".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.


















