ההודאה בנס - שורש הגאולה | הרב דוד דב לבנון | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
גאולה ונבואה
תפקידנו במהלך הגאולה

קטגוריה משנית

3518

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

חנה בת חיים

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

"נתת ליראך נס להתנוסס מפני קשט סלה".

פירש ה"שפת אמת":

הקב"ה נתן לנו נסים כדי לרומם אותנו, בחינת נס הרים. ואם נזכה להתרומם ולהכיר בניסים ולהודות לו עליהם, בחינת "קושט" - "דבר אמת" אזי התקיימו בידינו, כדבר אמת שקיים לעד, וזהו " מפני קושט סלה".

אנו מוצאים שהגלות באה על אי הכרה בניסים. כך בתוכחה של בחוקותיי נאמר:

"אז תרצה הארץ את שבתותיה כל ימי השמה ... אז תשבת הארץ והרצת את שבתותיה. כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה",

היינו שבעוון בטול השמיטה גלו מארצם. מדוע מצות השמיטה חמורה כל כך, שבעוון בטולה נענשים בגלות? מפני שבארץ ישראל היינו צריכים להרגיש את השגחתו יתברך, ואין לך מצווה כמצות השמיטה להוכיח את אמונתנו בהשגחת ה', במצווה זו אנו מעידים שהארץ היא לה' וברצונו "שבתה הארץ שבת לה'", וכאשר מבטלים מצווה זו, שוכחים כי ה' משגיח עלינו, מידה כנגד מידה בא עונש של גלות, שהוא הסתר השגחתו יתברך. וכן אריכות הגלות באה כאשר אין מאמינים בהשגחתו יתברך עלינו " במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי", מעילה היא הוצאה מהקודש לחול, וההולך בקרי וחושב שהכל מקרה, מוציא את מעשה ה' לחולין.

וכך אנו מוצאים גם בפרשת ב"כי תבוא" לפני התוכחה מדברת התורה על מצוות הבכורים שהיא הכרת הטוב "על הארץ הטובה". התורה חוזרת ומדגישה את העובדה שהקב"ה נתן לנו את הארץ.

"והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה ... אשר תביא מארצך אשר ה' אלוקיך נתן לך ... אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו... וייתן לנו את הארץ הזאת ... ועתה הנה הבאתי את ראשית פרי האדמה אשר נתת לי ה'... ואת האדמה אשר נתת לנו".

ואילו בתוכחה עצמה לא מוזכר שה' נתן לנו את הארץ כי שכחו שהארץ היא מתנת ה' "עד רדת חמתיך הגבוהות והבצורות אשר אתה בוטח בהן בכל ארצך".

וממילא מובן שההודאה בנסים אשר ה' עושה עמנו, והכרת הטובה שהביא עלינו היא יסוד גאולתנו, ולכן אם אנו רוצים שהישועות יתמידו עלינו להודות להקב"ה על נסיו עמנו, עלינו "להתנוסס מפני קשט סלה".

והנה במציאות של זמנינו ראינו נסים גדולים כיצד עמנו יצא מאפילה לאורה, משואה נוראה לתקומה שלא היה דומה לה מאז מלכות ישראל, "ואילו פינו מלא שירה כים ולשוננו רינה כהמון גליו ושפתותינו שבח כמרחבי רקיע וכו' אין אנחנו מספיקין להודות".

מאידך גיסא, אנו עדים היום לתופעה שנראית כנסיגה לעומת מה שהיה במאבקנו על ארץ ישראל, הרבה מרגישים ששוב אנו במצב של "החושך יכסה ארץ וערפל לאומים". מה עלינו לחשוב על גאולתנו עתה?

והנה הרמב"ן עומד על תופעה דומה בשתי התוכחות "בחוקתי" ו"כי תבוא" שאחרי שישראל מתוודים על עוונם וחוזרים בתשובה עדין יש מצב של הסתר פנים, שהוא אף קשה מקודמו, והדבר אומר דרשני, למה ומדוע!? ומפרש הרמב"ן: פרשת בחוקתי (כ"ו, מ"א):

"והנה אחר והתודו את עונם היה ראוי שיאמר וזכרתי את בריתי יעקב וגו'... ועל דעתי ירמוז כי אחר הוידוי ילך עמם בקרי ויביא אותם עוד בארץ אויבהם... והוא רמז שיביאם אל הארץ, ולא נכבשה לפניהם וכו'",

כלומר תהיה גאולה וישובו לארץ, אלא שילך עמם קרי גם בארץ בהסתר פנים, ואז יהיה להם אתגר נוסף להכיר בגאולה שהיא בהשגחתו יתברך.

וכן כתוב בדברים (ל"א, י"ח) לאחר שיתוודו "הלא על כי אין אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" יהיה הסתר פנים "ואנכי הסתר אסתיר פני - מפרש הרמב"ן:

"כי בעבור שהרהרו ישראל בלבם כי חטאו לאלוקים ... היה ראוי לרוב רחמי ה' שיעזרם ויצילם שכבר כפרו בע"ז ... יסתיר עוד פנים מהם, לא כמסתיר פנים הראשון... רק שיהיו בהסתר פני הגאולה וכו'".

אמרו חז"ל (במ"ר יא, ב):

"דומה דודי לצבי - מה צבי הזה נגלה ונכסה וחוזר ונכסה כך גואל ראשון נראה ונכסה ... וכגואל ראשון כך גואל אחרון".

אנו צריכים להיות מודעים לכך שהסתר הפנים היום הוא לא הסתר של גלות אלא הסתר בזמן של גאולה. נתרומם להכיר בחסדיו יתברך ונזכה לגאולה שלמה.

נראה שחלק ממצוות זכירת יציאת מצרים הוא להודות על הישועות המתרחשות עלינו בכל דור, וזה הפירוש "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים", והוסיף רבא בגמ' שם וחייב לומר "ואותנו הוציא משם". מה הוסיף רבא על הנאמר לעיל? נראה שבא לומר שאין די בכך שיזכור את יציאת מצרים ויראה עצמו "כאילו" גם הוא היה שם, אלא לחשוב על יציאתו בעצמו בפועל ממש משם. הא כיצד? בכך שזוכר את גאולתו עתה וכוללה בגאולת יציאת מצרים.

ראיה לדבר מהברייתא במסכת ברכות י"ב: מחלוקת בן זומא וחכמים אם מזכירים יציאת מצרים לעת"ל... אמרו לו חכמים: לא שתתבטל זכירת יציאת מצרים אלא שתהיה טפילה לגאולה העתידה. ואין זה אמור רק לימות המשיח! הרי הרמב"ן למד מפסוק זה "לא יאמר עוד חי ה' וגו'" שגאולת עזרא מבבל כבר נתקיים לא יאמר עוד, שיצי"מ נעשתה טפילה לגאולה האחרונה. משמע שבכל דור ודור יש לראות את גאולתו עיקר, וכך משמע מהגמ' שם שאומרת "צרות אחרונות משכחות ראשונות" (ובלשון רבים דבר!), וגאולת מצרים היא שורש הדבר ובאור לכל הגאולות ומבארת אותה. ועל דרך זה אפשר לומר שגאולתנו עקר וגאולת מצרים טפלה לה.

ונראה להסביר יותר לעומק מדוע גאולת עזרא מבבל האפילה על גאולת מצרים, ונעשתה עיקר יותר ממנה. וע"פ זה נבין גם מה שמוטל עלינו בגאולתנו עתה. המשך חכמה בפר' בשלח עומד על כך מדוע קדושה ראשונה קדשה לשעתה ולא קדשה לעתיד לבא, וקדושה שנייה קדשה לשעתה וקדשה לעתיד לבא. (ומבאר הרמב"ם שקדושה ראשונה מפני הכבוש, וכיון שבטל הכבוש בטלה הקדושה. וקדושה שנייה מפני החזקה, ולכן לא בטלה, והדברים צריכים עיון, הלא גם החזקה בטלה לה? ועוד גם בכבוש יש חזקה ולא התבטל?)

ובאר שם מפני שכבוש ראשון היה ע"י נסים, והשראת השכינה במקדש בכך שראו י' נסים במקדש, וכיון שנתבטלו הנסים והשראת השכינה בטלה הקדושה. אבל קדושה שנייה שבאה מכוחם של ישראל לא בטלה. והוסיף להסביר שם בטוב טעם ע"פ חידושי הרמב"ן מסכת שבת שבגלות הראשונה מסרו מודעה רבה לאורייתא שח"ו אינם מחויבים במצוות בגלות ולכן בטלה הקדושה. וכשחזרו וקבלו עליהם עול מצוות בגלות "הדור קבלוה בימי אחשורוש" וחזרו לארץ נתברר שהיא ארצם גם בגלותם ממנה. ולפי זה מבאר הפסוק:

"עד יעבור עמך ה'- בביאה ראשונה שהיה בא גלוי שמו יתברך, עד יעבור עם זו קנית- בביאה שניה שלא מוזכר בה שם ה'. ובביאה שלישית יתקיים "מקדש ה' כוננו ידיך"- מקדש שלישי שירד באש מן השמים.

וראיתי לבאר את הייחוד בביאה שלישית. זכו- עם ענני שמיא- בדרך נס, מקדש באש מן השמים. אבל לא זכו- עני ורוכב על חמור. -ביהמ"ק יבנה אז הדרך הטבע, אבל איך זה נרמז בפסוק "מקדש ה' כוננו ידיך" - הנה בגמ' כתובות ה. אומר "גדולים מעשה הצדיקים יותר ממעשה שמים וארץ". מעשה שמים וארץ מבינים שזה מעשה ה', והיינו מצפים שמעשה הצדיקים הם המעשים שלהם, מצוות ומעשים טובים, ובגמ' אמרו שזה המקדש שנאמר "כוננו ידיך". ולכאורה "ידיך" בפסוק מתייחס לקב"ה. ומפרש רש"י שמעשה הצדיקים הוא מעשה ידיו של הקב"ה. הם מתפללים והקב"ה מוריד גשם - והוא- נחשב למעשה הצדיקים. לפי זה מובן מדוע המקדש נבנה בשתי ידיים, מפני שהוא מעשה ידיהם של הצדיקים שפועלים דבר זה אצל הקב"ה, וביחד יש שתי ידיים. (עיין באבות דרבי נתן בסוף פרק ראשון, שבית המקדש נבנה בשתי ידיים, אולם הרשעים גורמים שיהיה רק יד אחת, ולפי דברינו לעיל, כאשר אין שיתוף בין האדם והקב"ה נשאר רק יד אחת של הקב"ה! ועיין עוד התוס' כתובות, "ידי יסדה ארץ וימיני טפחה שמים", שארץ ביד שמאל, ושמים ביד ימין, וזה מרמז לשני הידיים שהזכרנו). וא"כ עלינו להשרות השכינה במעשה ידינו עד שיחשב כאילו נעשה ע"י הקב"ה.

חידוש גאולה האחרונה שבה אנו נתבעים לבנות ארץ, ומלכות, ומשפט הכל בדרך התורה, ובתנאי חיים חדשים שלא היו אז אלא כבית שני שאין בו מלכות, ולהעביר את כל זאת למערכת החיים שלנו בדור של קליטת עליה. ואם נזכה להשרות שכינה במעשה ידינו נזכה שיתקיים בנו "מקדש ה' כוננו ידיך", אלו מעשה הצדיקים "ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ" כאשר הכול בהתערותא דלעילא כאילו יש רק יד אחת, אבל כשיש גם התערותא דלתתא מתחברים שתי הידיים ומשתלבות הן ביחד.

תפקידנו במהלך הגאולה

הרב דוד דב לבנון

ראש בית הדין הרבני באשקלון, רב בית הכנסת "קהילת נעם" בקרית משה, ירושלים.

ענינו של יום
לפני ה' תטהרו
תשרי תשפ"ג
פסח שני
חודש אייר - אור חוזר של חודש ניסן
ר"ח אייר תש"ס
מחיית עמלק
כבדות הידים במלחמת עמלק
זכור תשס"ה
והגדת לבנך
מצות זכירת יציאת מצרים בליל הסדר ובכל ימות השנה
פסח תשנ"ח

תפקידנו במהלך הגאולה

47 דק'
דרכי הגאולה
התבוננות בתהליך הגאולה
מצפים לישועה - שיעור 1
הרב ש. יוסף וייצן | ג' אייר תשס"ט
58 דק'
שיעורים לבוגרים מרחבי הארץ
התקדמות מהלך הגאולה
שיעור בבית מוריה בבאר שבע
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | כח' תמוז התשע"ב
תפקידנו במהלך הגאולה
האמונה בביאת המשיח
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ניסן תשס"ב
43 דק'
אגרות הראי"ה
התרופה למשבר הכפירה
אגרות הראי"ה תפ"ג (3)
הרב יהודה מלמד | כ"ז תמוז תש"ע

תפקידנו במהלך הגאולה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

עקב
מְהָרְסַיִךְ וּמַחֲרִבַיִךְ מִמֵּךְ יֵצֵאוּ
הרב יוסף כרמל | אב תשע"ה
שבת הראי"ה
שבת הראי"ה פרשת תצווה
גליון מס' 64
רבנים שונים | אדר תשס"ט
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יהושע שפירא
הרה"ג דוב ליאור
הרב ש. יוסף וייצן
הרב הלל גפן
הרב חיים דרוקמן
הרה"ג חיים שטיינר
הרב יעקב שפירא
הרב נחשון רבינשטיין
הרב חיים כץ

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו