^ 1 ילקוט שמעוני תורה פרשת לך-לך רמז ע יג "וגם ללוט ההולך את אברם היה צאן ובקר ואהלים, שני אוהלים - רות המואביה ונעמה העמונית", נמצא שהרכוש שנושא עמו לוט היה שני "האוהלים" שעתידים להיכנס לעם ישראל ולהוליד את מלכות ישראל. ולפי זה מובן מדוע התורה מדגישה, שאברהם הציל את לוט מן השבי עם רכושו, הלא זה הרכוש האמור רות ונעמה.
^ 2 אמרו חז"ל (סנהדרין דף ו עמוד ב) "והלא כל מקום שיש משפט - אין צדקה, וצדקה - אין משפט, אלא איזהו משפט שיש בו צדקה - הוי אומר: זה ביצוע, אתאן לתנא קמא. דן את הדין, זיכה את הזכאי וחייב את החייב, וראה שנתחייב עני ממון ושלם לו מתוך ביתו - זה משפט וצדקה, משפט - לזה, וצדקה - לזה, משפט לזה - שהחזיר לו ממון, וצדקה לזה - ששילם לו מתוך ביתו".
וכן אמרו (סנהדרין דף מט עמוד א) "דאמר רבי אבא בר כהנא: אילמא דוד לא עשה יואב מלחמה, ואילמלא יואב לא עסק דוד בתורה. דכתיב שמואל ב' ח' ויהי דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו ויואב בן צרויה על הצבא. מה טעם דוד עשה משפט וצדקה לכל עמו - משום דיואב על הצבא. ומה טעם יואב על הצבא - משום דדוד עשה משפט וצדקה לכל עמו".
^ 3 עיין עוד בספרו של הרב מרדכי ברוייאר שליט"א פרקי מועדות בנושא "ירושלים".
^ 4 בראשית רבה (וילנא) פרשה מט ד"ה ד "כי ידעתיו כי ידעתיו למען אשר יצוה, רבי יודן בשם רבי אלכסנדרי זו הובריא, ורבנן אמרי זו ביקור חולים, ר' עזריה בשם ר"י מתחלה צדק לבסוף משפט, הא כיצד אברהם היה מקבל את העוברים ואת השבים, משהיו אוכלים ושותים אמר להם ברכו, אמרו ליה מה נאמר, א"ל אמרו ברוך אל עולם שאכלנו משלו, אם מקבל עליו ובריך הוה אכיל ושתי ואזיל, ואי לא הוה מקבל עליה ובריך, הוה א"ל הב מה דעלך, ואמר מה אית לך עלי, הוה א"ל חד קסיט דחמר בעשרה פולרין, וחד ליטרא דקופר בי' פולרין, וחד עיגול דריפתא בי' פולרין, מאן יהיב לך חמרא במדברא, מאן יהיב לך קופר במדברא, מאן יהיב לך עיגולא במדברא, מן דהוה חמי ההיא עקתא דהוה עקי ליה הוה אמר ברוך אל עולם שאכלנו משלו הה"ד לכתחלה צדקה ולבסוף משפט".
^ 5 תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קט עמוד א:
"תנו רבנן: אנשי סדום לא נתגאו אלא בשביל טובה שהשפיע להם הקדוש ברוך הוא, ומה כתיב בהם איוב כ"ח ארץ ממנה יצא לחם ותחתיה נהפך כמו אש מקום ספיר אבניה ועפרת זהב לו נתיב לא ידעו עיט ולא שזפתו עין איה לא הדריכוהו בני שחץ לא עדה עליו שחל, אמרו: וכי מאחר שארץ ממנה יצא לחם ועפרת זהב לו, למה לנו עוברי דרכים? שאין באים אלינו אלא לחסרינו [מממוננו], בואו ונשכח תורת רגל מארצנו, שנאמר איוב כ"ח פרץ נחל מעם גר הנשכחים מני רגל דלו מאנוש נעו".