ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- חיי שרה
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ב. בראשית כד' - ויצחק בא מבוא באר לחי ראי והוא יושב בארץ הנגב. ויצא יצחק לשוח בשדה לפנות ערב וישא עיניו וירא והנה גמלים באים.. ויספר העבד ליצחק את כל הדברים אשר עשה. ויבאה יצחק האהלה שרה אמו. מלבי"ם - ע"י שנתראה שם המלאך היה יצחק הולך לשם בכל יום אחר חצות.. ולחז"ל התפלל שם בכל יום תפלת המנחה. רבינו בחיי – ירמוז למדה הנקראת כנסת ישראל המכוון כנגד הר המוריה, יאמר: ויצחק בא מבוא, כלומר מכנסת ישראל, הוא הבאר האמור לחי עולמים שיראה אותו, כלומר שישפיע בו.. כי בעוד שהיה יצחק יושב בארץ הנגב היתה מחשבתו משוטטת בכנסת ישראל ומושכת ממדתו ובא משם, וזהו לשון: עם באר לחי ראי. בראשית כה' - ויהי אחרי מות אברהם.. וישב יצחק עם באר לחי ראי. יונתן - סמיך לבירא דאתגלי עלוי יקר חי וקיים דחמי ולא אתחמי.
ג. בראשית טז' - וימצאה מלאך ד' על עין המים במדבר על העין בדרך שור. ויאמר לה מלאך ד' הנך הרה וילדת בן וקראת שמו ישמעאל כי שמע ה' אל עניך.. ותקרא שם ד' הדבר אליה אתה א-ל ראי כי אמרה הגם הלם ראיתי אחרי ראי. על כן קרא לבאר באר לחי ראי הנה בין קדש ובין ברד. תרגום ירושלמי – שור חלוצה. רד"ק - שהיתה שבה למצרים ארץ מולדתה, כי שור על פני מצרים.. נתן סימן לבאר הזה אנה הוא, לפי שכשיראה אדם אותו יתן שבח למקום שבחר בצדיקים, כי לאהבתו של אברהם שלח מלאך אפילו לשפחתו, אף על פי שלא היתה הולכת בשליחותו. וברד הוא שור שזכר למעלה. הטורים - על עין המים. ב' במסורת. וימצאה מלאך ה' על עין המים. הנה אנכי נצב על עין המים.
ד. בראשית כ' - ויסע משם אברהם ארצה הנגב וישב בין קדש ובין שור ויגר בגרר. תורת משה - בהגר כתיב בין קדש ובין ברד, ותרווייהו מתורגם בין רקם לחגרא.. וי"ל עיר אחד היא חגרא ויש לה ב' שמות בלה"ק ברד ושור, אלא יש להקשות מ"ט בהגר קרי לי' ברד ובאברהם שור, וי"ל ע"ד ואבדיל אתכם מן העמים.. אברהם ישב בין קדש ובין שור שעתיד לשור מראש אמונה לשור ולחזות ברה"ק, ושפחה מצרית יושבת בין קדש ובין ברד שהיא מין קליפה וסטרא אחרא כידוע.
ה. בראשית יד' - וישבו ויבאו אל עין משפט הוא קדש. רש"י - על שם העתיד, שעתידין משה ואהרן להשפט שם על עסקי אותו העין, והם מי מריבה. ואונקלוס תרגמו כפשוטו, מקום שהיו בני המדינה מתקבצים שם לכל משפט. אונקלוס - ותבו ואתו למישר פלוג דינא היא רקם. דברים א' - הואיל משה באר את התורה. רש"י - בשבעים לשון פירשה להם.
ו. ישראל ותחיתו ג' – מרכז החיים של נשמת ישראל במקור הקדש היא.. אין בנו ערכים פרודים, האחדות שוכנת בנו ואור ד' אחד חי בקרבנו. הדינים, דיני תורת א-להים חיים מצינים אותנו מכל עם ולשון. הקדש הוא פועל בקרבנו פנימה, שאיפות חיינו הכלליות אליו הן הולכות. יש נטיפות של קדש בכל עם ולשון, אבל ערכי החיים כלם אינם צומחים מזה. לא כן בישראל.. כל שאיפת החיים וכל חפץ החיים, הקנין ותשוקותיו, העשר והכבוד, הממשלה וההתרחבות בישראל, ממקור הקדש הם נובעים. על כן המשפטים הם קדש קדשים בישראל.
ז. שמות טו' - ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור. רבינו בחיי - שור על שם הסתכלות החכמה, כי על כן נקראו ישראל בשם: (דברים לב) "ישורון", וזה מלשון: (במדבר כג) "אשורנו", והנה ישראל היו הולכים ממעלה למעלה מחיל אל חיל, מים סוף שהשיגו שם כבוד שכינה אל מדבר שור ששם היו מסתכלין ונכנסין לפרדס מה שראו על הים.
ח. נדה נו: - כל הכתמין הבאין מרקם טהורין, רבי יהודה מטמא מפני שהם גרים וטועין. רש"י יבמות טז. - שהם גרים - ודמם מטמא. וטועים - שהמירו דתם וגזרו על כתמיהם שאף על פי שחטאו שהמירו ישראלים הם.
ט. אורות הקודש ג' התעלות העולם לט' - עולם תוהו עומד הוא לפנינו, כל זמן שאין אנחנו מגיעים לידי התיקון העליון של אחדותם של כל זרמי החיים וכל הנטיות השונות אשר להם. כל זמן שכל אחד מתנשא לומר, אני אמלך ואני ואפסי עוד, אין שלום בעצמנו, ואין שם ד' מופיע עלינו, שמא גופיה דאקריה שלום, אשר אור האמת רק ממנו ועל ידו מופיע. כל עמל החיים, ביחוד העמל הרוחני של כל המחשבה, מוכרח להיות פונה רק כדי לגלות את אור השלום הכללי העליון, היוצא לא מתוך דחיה של איזה כח, של איזה רעיון, של איזה זרם, של איזה נטיה, אלא מתוך הכנסתו של כל אחד מאלה לתוך הים הגדול של אור אין סוף, ששם הכל מתאחד, הכל מתעלה, הכל מתרומם, והכל מתקדש. חביבים הם היסורים הרוחניים, שכל עובד אמיתי, עובד א-להים אמת באהבה גמורה, סובל על ידי השאיפה הקדושה הטהורה והנאצלת הזאת, אבל דוקא היסורים הללו הם הם הממרקים את הנשמה, ומביאים אותה, ועל ידה את העולם כולו, לידי האושר המרומם, לידי שאיבת רוח הקודש, לידי הגלותה של השכינה העליונה, ולידי הדבקות האמיתית באור חיי כל החיים. ואתם הדבקים בד' א-להיכם חיים כולכם היום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
