ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הרב צבי יהודה זצ"ל היה משנן בהקשר זה את לשון חז"ל: "השווה הכתוב אישה לאיש" (קידושין לה.). בכל אישה יש נשמה שהיא חלק אלו־ה ממעל ממש, בדיוק כמו האיש. זו עיקר מעלתו של היהודי, ואין בזה הפרש כלל בין אישה לאיש.
בתפקוד החיצוני ייעדה התורה תפקידים שונים לאיש ולאישה: חלקם מפני האופי המיוחד לכל אחד מהמינים, וחלקם מפני העונש שהושת על האישה בחטא אדם הראשון, "והוא ימשול בך". בדורנו, אנו רואים איך הקללות של אדם הראשון הולכות ומתפוגגות, כמו "בזיעת אפך תאכל לחם", וכך גם קללותיה של האישה. אנו צריכים הרבה לימוד מה שייך לקללה שמסתלקת, ומה שייך לצביון המיוחד של האישה.
עם זאת, כשם שיש מעלה לאיש בנחלה בקביעת השבט, ישנה מעלה עליונה מכך והיא ההכרעה על יהדותו של הבן, שנמצאת דווקא במעמקיה של הדמות הנשית.
האם מה שקורה לי זה בהכרח רמז מה'? ואיך אני אמור להבין מה הוא אומר לי?
קרוב אליך (659)
הרב צבי מאיר זילברברג
25 - ספירת המלכות
26 - נפשי בשאלתי
27 - קרוב אליך גליון מס' 75
טען עוד
אנחנו מאמינים בהשגחה פרטית, כלומר שאין פרט במציאות שלא מכוון על־ידי הנהגת ה'. אפילו הרמב"ם, שמפורסמת דעתו שיש רק השגחה כללית ולא פרטית, מבאר שאם באו צרות ואנשים אומרים כי "דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית - הרי זו דרך אכזריות" (הלכות תעניות).
ולפעמים אנחנו יכולים להבין. לדוגמה: אדם שחלילה היה מעורב בתאונת דרכים שנגרמה גם כתוצאה מרשלנותו אך יצא ללא פגע, קיבל איתות משמיים לכך שהוא צריך לעשות תשובה בנושא זהירות בדרכים.
איזה מין תפילה אני צריך, מלאת התרגשות או יציבה ורגועה שמחוברת לשכל?
הצבת השאלה כ"או־או" לא פורשת את כל האפשרויות. האם אין אפשרות להיות מלאי רגש וגם מקושרים לשכל? ודאי שאפשר, וכך ראוי ורצוי.
אמנם, לעתים השקעה בצד אחד מקשה על פיתוח הצד השני, אך פעמים אחרות שההשקעה ברגש מחזקת את השכל, מפני שכשאדם נתון כל־כולו בתוך הדבר אז גם שכלו מאיר לו יותר. מאידך, ההשקעה בשכל מחזקת את הרגש, מפני שכשהדברים בהירים לו, נקודת המבט שלו מאירה, וגם הרגש מתעורר יותר בקלות. אבל אם העניינים סותרים זה את זה – הדבר תלוי בנפשו של כל אחד,
אך למרות זאת ברור שהתפילה בעיקרה שייכת לעולם הרגש, כמאמר רבותינו "איזוהי עבודה שבלב? זו תפילה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
