ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
קיטו, אקוודור Quito, Ecuador
מנחם אב, תשנ"ב
שחיטת שוחט לא-מוסמך שצבר ניסיון בשחיטה לשאינם יהודים
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
239 - כתיבת שם האשה שאביה גוי בגט
240 - שחיטת שוחט לא-מוסמך שצבר ניסיון בשחיטה לשאינם יהודים
טען עוד
שאלה
בהיותי בעיר בואנוס-אירס, "שימשתי" אצל שוחט מוסמך וזקן שהרבה שנים עסק במלאכתו בעיר. הוא מוכר כמומחה לשחיטה. למדתי אצלו חודש לצורך שחיטת "עופות" ולא בקר, בעיקר ההלכות הנצרכות כמו בדיקת הסכין מפגימות. כמו כן שחטתי כמה עופות לפניו ע"פ ההלכה. מפאת קוצר הזמן, לא הספקתי לשחוט כמות רצויה ע"מ לקבל מספיק נסיון, לכן אני ממשיך לשחוט כאן בעיר קיטו, במשחטה של גויים, ויש לי אפשרות של שחיטה בכמויות, כל יום, ובינתיים כל מה שאני שוחט הולך לגויים בשוק. האם אחרי תקופה רצויה כשאני ארגיש בטחון באופן השחיטה תהיה אפשרות לאכל מאותה שחיטה אפילו בלי הסמכה של שוחט מוסמך? חשוב לזכור שבמקומנו אין שוחט אחר, והקהילה מעונינת בשוחט מקומי, ושלא יצטרכו להזמין מדי פעם שוחט מבחוץ, דבר שיש לו השפעה גם על מחיר הבשר הכשר וגם על זמינותו.
תשובה
השוחט לא ישחט עד ששחט ג' פעמים בפני חכם ומומחה, ולכן נוהגין שאין אדם שוחט אלא אם כן נטל "קבלה" 1 לפני חכם, וקצת מן המקומות נוהגין להחמיר עוד שהמקבל נוטל כתב מן החכם, לראיה שאכן ניתנה לו "קבלה". וכיום נהגו בכל המקומות ליחן כתב-ראיה לשוחט הנסמך, ואם אין לו כתב-ראיה - אין אוכלין משחיטתו 2 .
ועל כן נראה שלאחר שתרגיש ביטחון בשחיטת העופות, עליך לקבל "קבלה" בכתב מן השוחט שלמדת אצלו, או מכל שוחט מוסמך, ואם השוחט איננו חכם המורה הוראות - צריך "קבלה" גם מחכם 3 .
ולבד מן הנסיון בשחיטת העופות אתה צריך גם לרכוש נסיון באופן בדיקת הסכינים והעמדתם, "הלא תראה כי יבדוק אדם פעמיים שלוש ולא ירגיש בפגימה דקה, ואח"כ ימצאנה, כי הכין ליבו באחרונה, ובחינת חוש המישוש כפי כוונת הלב" 4 , ובפרט מכיוון שבקהילתך תהא לבדך בלא אפשרות להראות הסכין לחכם העיר 5 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
