ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ה)
ניו ג'רסי, ארה"ב New Jersey, USA
מר חשון תשס"ב
שו"ת "במראה הבזק" (598)
מתוך העלון חמדת ימים
617 - נאמנות גוי בברירת אורז
618 - דיני רחיצה בשבת וביום טוב בימינו
619 - הפעלת טלוויזיה במעגל סגור לצורך ביטחון בשבת
טען עוד
דיני רחיצה בשבת וביום טוב בימינו
שאלה
בימינו, שאנשים נוהגים להתרחץ בכל יום, האם מותר לרחוץ ביום טוב ובשבת, ואם כן – באילו תנאים?
תשובה
רחיצת כל גופו במים שהוחמו בהיתר, לתענוג, בשבת אסורה, וביום-טוב מותרת, ויש מחמירים אף ביום-טוב.
המצטער רשאי לרחוץ כל גופו לא רק ביום-טוב אלא אף בשבת, ובלבד שהמים הוחמו בהיתר.
להלן סיכום דיני רחיצה בשבת וביום-טוב:
דיני רחיצה בשבת
מים שהוחמו בשבת באיסור, אסור להשתמש בהם1, כדין כל מעשה שבת.
מים שהוחמו בערב-שבת בחשמל, או באש, או שהוחמו בשבת בהיתר2, מותר לרחוץ בהם בשבת פניו ידיו ורגליו, אבל לא כל גופו3, וכמובן רק באופן שמותר להוציא מים חמים ממיתקן החימום4.
הסיבה לאיסור זה היא "גזירת מרחצאות", דהיינו, היו בלנים אחראים על המרחץ שהיו מחממים את המים בשבת באיסור, ומערימים ואומרים שחיממו בערב-שבת, ועל כן גזרו איסור רחיצה בשבת אפילו במים שהוחמו בהיתר.
לגבי מים שהוחמו בדוד-שמש, נחלקו אחרונים. יש שסוברים, שדינם כמים שהוחמו בחשמל בהיתר5, ויש שסוברים, שדינם קל יותר, ומותר לרחוץ בהם כל גופו, ויש להחמיר בזה6, אלא אם כן מצטער7.
דיני רחיצה ביום-טוב
ביו"ט אסור לחמם מים כדי לרחוץ את כל גופו8, אלא רק כדי לרחוץ פניו ידיו ורגליו.
ונחלקו ראשונים בטעם הדבר:
רוב הראשונים9, וכן פסק מרן בשו"ע10, סוברים שהאיסור הוא מדרבנן - משום גזירת מרחצאות, שנגזרה גם ביום-טוב, משום שבת.
יש ראשונים11 שסבורים, שהאיסור הוא מדאורייתא, כי אין הרחיצה נחשבת "דבר שווה לכל נפש". רמ"א ו"משנה ברורה" מחמירים כדעה השנייה.
מים שהוחמו בהיתר, או בערב יו"ט, לפי המחבר מותר לרחוץ בהם כל גופו12, ולרמ"א ול"משנה ברורה" אסור.
ניתן להקל ברחיצה13 ביום טוב כיום, אף למחמירים כרמ"א:
1.
במים שבדוד-שמש, שבו לא נעשתה כל פעולת חימום בידי אדם.
2. בגלל הסברה שבזמן הזה יש מקום להחשיב את הרחצה כדבר השוה לכל נפש, שכן לכל אדם יש מקלחת בביתו, ואנשים מתרחצים בכל יום.
2. בגלל הסברה שבזמן הזה יש מקום להחשיב את הרחצה כדבר השוה לכל נפש, שכן לכל אדם יש מקלחת בביתו, ואנשים מתרחצים בכל יום.
ולכן, בדוד–שמש יש להתיר14, ובשעת הצורך אף בדוד-חשמל15, במים שהוחמו בהיתר16.
אם מצטער מחמת שאינו מתרחץ, לכל הדעות מותר לרחוץ את כל גופו במים שהוחמו בהיתר, כאמור לעיל, אף בשבת17.
הערה: לא דנו בתשובה זו בשני נושאים: 1. השימוש בסבונים למיניהם. 2. הניגוב.
^ 1.
משנה שבת לח ע"ב ,שו"ע אורח חיים סי' שכו.^ 2.
כגון שהוחמו ע"י שעון שבת.^ 3.
שם.^ 4.
אסור להוציא בשבת מים חמים מדוד חשמלי, אף כשהוא כבוי והמים שבו חמים, כאשר במקומם נכנסים מים קרים לדוד, ונמצא שגורם לבישולם. ומותר להוציא מים חמים מן הדוד רק אחר שסגר את ברז כניסת המים הקרים לדוד, או שאין בדוד מים חמים רבים, או שהמים בדוד כבר אינם חמים, כי אז לא יתבשלו המים הקרים המתוספים. על כל פנים, איסור זה הוא רק בשבת ולא ביו"ט, ובדוד חשמלי בלבד, ולא בדוד שמש.^ 5.
עיין "שמירת שבת כהלכתה" (חלק א פרק יד בהערה יז), בשם הגרש"ז אוירבך.^ 6.
שם בשם "תהלה לדוד", וכתבנו להחמיר בזה כ"שמירת שבת כהלכתה", שכן בעל "תהלה לדוד" דיבר על מים שהוחמו בשמש, והגרש"ז אוירבך כתב שגם לשיטתו בדוד-שמש יש להחמיר.^ 7.
"ביאור הלכה" (שו"ע "אורח חיים" סי' שכו) בשם רעק"א, שכל שהוא משום גזירה, לא החמירו במצטער.^ 8.
משנה ביצה (כא ע"ב), גמ' שבת (לח ע"ב).^ 9.
רמב"ם (הלכות יו"ט פרק א) ועיין ב"משנה ברורה" (שו"ע "אורח חיים" סי' תקיא ס"ק יח).^ 10.
שו"ע "אורח חיים" סי' תקיא סעיף ב.^ 11.
רמ"א שם, בשם תוס' בביצה שם ד"ה "לא" ורא"ש בשבת שם.^ 12.
כי החמירו ביום-טוב לאסור רק חימום, אבל לא את הרחיצה עצמה, מאחר שביום-טוב מדינא הכול מותר, לפי דיעה זו. בשבת, שהחימום אסור מן התורה, החמירו גם ברחיצה במים שהוחמו בהיתר.^ 13.
את חימום המים אין להתיר, מאחר שלפי הרמב"ם ורוב הראשונים הוא אסור מדרבנן, אך ברחיצה אפשר להקל.^ 14.
כך הורה הגרז"נ גולדברג, מן הטעם הראשון.^ 15.
לגבי הוצאת מים מדוד חשמלי ביום-טוב:
באופנים שהדבר מותר בשבת, בוודאי שהוא מותר ביום-טוב (עיין לעיל הערה 4).
באופנים שהדבר אסור בשבת, כגון שיש מים חמים מאוד בדוד, או אם הדוד מופעל ע"י וסת-חום (טרמוסטט), ויש חשש שיגרום להדלקת גוף-החימום:
יש מחמירים בזה, ויש מקילים משלוש סיבות:
1. יש כאן רק גרמא, שאף בשבת איסורה אינו ברור.
2. המים שיתחממו ויתבשלו, ראויים לשתיה, ויש אפוא להתיר מטעם "הואיל", כלומר, שיוכל לשתות מים אלה כמים חמים, אם ירצה. 3. היות שאינו יכול להוציא מים מן הדוד באופן אחר, נחשב גם זה כצורך אוכל נפש. והמקל לא הפסיד, ובפרט אם הדוד כבוי. אך סמוך למוצאי יום-טוב, שגם אם ירצה, לא יוכל להשתמש במים אלה ביום-טוב עצמו, יש להחמיר, שהרי אין סברת "הואיל" במצב כזה, והוא הדין בסמוך לפני מוצאי יום-טוב ראשון, אף שייכנס יום-טוב שני, שהרי הוא כחול לגבי יום טוב ראשון.^ 16.
כך הורה הגר"ד ליאור, מן הטעם השני, וסברה זו הביא גם בעל "שמירת שבת כהלכתה" (חלק א פרק יד הערה כא), ונשאר בצ"ע על פסקו. וברור שאפשר להקל, שהרי כל פסקו של רמ"א אינו אלא חומרא ומנהג, כפי שכתב ה"משנה ברורה" (שם ס"ק יח).^ 17.
כדלעיל הערה 7.
משנה שבת לח ע"ב ,שו"ע אורח חיים סי' שכו.^ 2.
כגון שהוחמו ע"י שעון שבת.^ 3.
שם.^ 4.
אסור להוציא בשבת מים חמים מדוד חשמלי, אף כשהוא כבוי והמים שבו חמים, כאשר במקומם נכנסים מים קרים לדוד, ונמצא שגורם לבישולם. ומותר להוציא מים חמים מן הדוד רק אחר שסגר את ברז כניסת המים הקרים לדוד, או שאין בדוד מים חמים רבים, או שהמים בדוד כבר אינם חמים, כי אז לא יתבשלו המים הקרים המתוספים. על כל פנים, איסור זה הוא רק בשבת ולא ביו"ט, ובדוד חשמלי בלבד, ולא בדוד שמש.^ 5.
עיין "שמירת שבת כהלכתה" (חלק א פרק יד בהערה יז), בשם הגרש"ז אוירבך.^ 6.
שם בשם "תהלה לדוד", וכתבנו להחמיר בזה כ"שמירת שבת כהלכתה", שכן בעל "תהלה לדוד" דיבר על מים שהוחמו בשמש, והגרש"ז אוירבך כתב שגם לשיטתו בדוד-שמש יש להחמיר.^ 7.
"ביאור הלכה" (שו"ע "אורח חיים" סי' שכו) בשם רעק"א, שכל שהוא משום גזירה, לא החמירו במצטער.^ 8.
משנה ביצה (כא ע"ב), גמ' שבת (לח ע"ב).^ 9.
רמב"ם (הלכות יו"ט פרק א) ועיין ב"משנה ברורה" (שו"ע "אורח חיים" סי' תקיא ס"ק יח).^ 10.
שו"ע "אורח חיים" סי' תקיא סעיף ב.^ 11.
רמ"א שם, בשם תוס' בביצה שם ד"ה "לא" ורא"ש בשבת שם.^ 12.
כי החמירו ביום-טוב לאסור רק חימום, אבל לא את הרחיצה עצמה, מאחר שביום-טוב מדינא הכול מותר, לפי דיעה זו. בשבת, שהחימום אסור מן התורה, החמירו גם ברחיצה במים שהוחמו בהיתר.^ 13.
את חימום המים אין להתיר, מאחר שלפי הרמב"ם ורוב הראשונים הוא אסור מדרבנן, אך ברחיצה אפשר להקל.^ 14.
כך הורה הגרז"נ גולדברג, מן הטעם הראשון.^ 15.
לגבי הוצאת מים מדוד חשמלי ביום-טוב:
באופנים שהדבר מותר בשבת, בוודאי שהוא מותר ביום-טוב (עיין לעיל הערה 4).
באופנים שהדבר אסור בשבת, כגון שיש מים חמים מאוד בדוד, או אם הדוד מופעל ע"י וסת-חום (טרמוסטט), ויש חשש שיגרום להדלקת גוף-החימום:
יש מחמירים בזה, ויש מקילים משלוש סיבות:
1. יש כאן רק גרמא, שאף בשבת איסורה אינו ברור.
2. המים שיתחממו ויתבשלו, ראויים לשתיה, ויש אפוא להתיר מטעם "הואיל", כלומר, שיוכל לשתות מים אלה כמים חמים, אם ירצה. 3. היות שאינו יכול להוציא מים מן הדוד באופן אחר, נחשב גם זה כצורך אוכל נפש. והמקל לא הפסיד, ובפרט אם הדוד כבוי. אך סמוך למוצאי יום-טוב, שגם אם ירצה, לא יוכל להשתמש במים אלה ביום-טוב עצמו, יש להחמיר, שהרי אין סברת "הואיל" במצב כזה, והוא הדין בסמוך לפני מוצאי יום-טוב ראשון, אף שייכנס יום-טוב שני, שהרי הוא כחול לגבי יום טוב ראשון.^ 16.
כך הורה הגר"ד ליאור, מן הטעם השני, וסברה זו הביא גם בעל "שמירת שבת כהלכתה" (חלק א פרק יד הערה כא), ונשאר בצ"ע על פסקו. וברור שאפשר להקל, שהרי כל פסקו של רמ"א אינו אלא חומרא ומנהג, כפי שכתב ה"משנה ברורה" (שם ס"ק יח).^ 17.
כדלעיל הערה 7.

כאב הגלות ותקוות הגאולה

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?

איך ללמוד גמרא?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

מהות ספר ויקרא ופרשת זכור

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים מחיר המחלוקת והפרדת הקהילות
רעיון הפרדת הקהילות הועלה לראשונה בגרמניה, בקהילות שבהן הרוב הרפורמי קיפח את זכויות המיעוט הדתי | הנצי"ב שלל את רעיון הפרדת הקהילות, שכן "עצה זו קשה כחרבות לגוף האומה וקיומה" | לפני כשש שנים הבעתי עמדה זו, שלפיה אסור להחרים מנהיגי קהילות רפורמיות וקונסרבטיביות | עתה יצא הספר שמבאר ביסודיות כי אכן עמדתו של הנצי"ב הייתה נגד פגיעה באחווה עם קבוצות שאינן נוהגות כהלכה, ובכללם רפורמים | כיום אפשר להיווכח כי אכן שיטת החרמות והפרדת הקהילות הובילה לאיסורים חמורים

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת בלק
מַה טֹּבוּ אֹהָלֶיךָ יַעֲקֹב מִשְׁכְּנֹתֶיךָ יִשְׂרָאֵל - כּוּלָּם חָזְרוּ לִקְלָלָה, חוּץ מִבָּתֵּי כְנֵסִיּוֹת וּמִבָּתֵּי מִדְרָשׁוֹת. מה הטעם שבחר הקב"ה דווקא בברכה זו שתישאר לעד ולא בשאר הברכות. ועוד מניין לו דדווקא ברכה זו לא חזרה לעולם ולא אחרת | כִּי עַתָּה גַּם אֹתְכָה הָרַגְתִּי וְאוֹתָהּ הֶחֱיֵיתִי - מה הטעם דכתיב גַּם מה בא לרבות, מה הטעם דכתיב אֹתְכָה בה' הול"ל אוֹתְךָ, מה הטעם דכתיב וְאוֹתָהּ בכתיב מלא ו' | אַנְשֵׁי דָמִים וּמִרְמָה לֹא יֶחֱצוּ יְמֵיהֶם - מדוע הכתוב קורא לבלעם אַנְשֵׁי דָמִים בלשון רבים, ולא 'איש דמים' דבר נוסף הטעון ביאור היכן מצאנו שבלעם היה גם 'איש מרמה'. ועוד !

אחדות ומחלוקות להיות עמוד שדרה
משנתו של הראי"ה קוק קוראת לציונות הדתית לחדול מתפקיד המקף המחבר האנמי ולתפוס את מקומה כעמוד התמך האמיתי של החברה. תפקיד היסטורי זה דורש ממנה לחבק את הציבור החרדי בשעתו הקשה ולחבר את כל קצוות האומה מתוך אחריות מנהיגותית

בלק פרשת בלק – הנחל הישראלי
מה טובו אוהליך יעקב כנחלים נטיו? מה הקשר בין אוהל לנחל? על איזה נחלים מדובר? ומה יש לנו ללמוד מכך על האוהל הישראלי בדורנו

מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.

יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם

תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו

מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.

כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.

חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."

אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.

אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.

















