ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
ישנן גם כן פעולות חוקתיות כמו הצעת חוק יסוד שעלתה לאחרונה - חוק הגנה על זכויות בעלי חיים של חבר הכנסת אייל בן ראובן ואחרים, שעליה חתומים 22 ח"כים, חלקם מהקואליציה. מטרתה של הצעת חוק זו היא להכיר בבעלי חיים כיצורים חשים שזכאים לממש את כל צורכיהם ולספק להם את התנאים המתאימים לכך, והיא חלק ממגמה עולמית.
ההשלכות הנובעות מהצעת החוק הן רבות ומגוונות, והן עלולות לפגוע באופן נרחב בחקלאות ובהתיישבות ברחבי הארץ, מלבד העובדה שלראשונה ניתן לבעלי החיים מעמד שווה לבני האדם, כדברי מציעי החוק: "זכויות היסוד של בעלי החיים בישראל מושתתות על ההכרה בהיותם יצורים חיים וחשים, בעלי צרכים גופניים, בריאותיים, התנהגותיים, מנטליים וחברתיים, החולקים את הארץ עם האדם".
דומה כי יש לעתים לחזור על הראשונות ולברר מהי עמדת התורה ביחס לסוגיות אלו של היחס הנאות לבעלי החיים.
בשבועות אלו אנו עוסקים בפרשות בריאת העולם, שבהן מותווים היסודות של בריאת העולם ודרכי התנהלותו. האדם לא נברא יחידי בעולם, בעלי החיים נבראו עמו ואף לפניו, אך לאדם יש יתרון מובנה על בעלי החיים. לכל בעלי החיים ואף לאדם ניתנה "נפש חיה", אך הנפש החיה שניתנה לאדם שונה באופן מהותי מבעלי החיים בכך שרק הוא זה שמקבל את יכולת הדעה והדיבור (רש"י לבראשית ב, ז).
הקב"ה מטיל על האדם את המשימה לקרוא שמות לבעלי החיים, ובכך לבטא את מהותם: "וכל אשר יקרא לו האדם נפש חיה הוא שמו" (רבינו בחיי לבראשית ב, יט כ). וכשהאדם נענש על מעשיו ונמחה במבול, גם בעלי החיים נענשים ומתים, והם אף חלק מהגורמים שהקב"ה זוכר אותם ועוצר את המבול, ובכך נפתח הפתח ליישובו המחודש של העולם.
לאדם ניתנה האפשרות לשלוט בבעלי החיים כפי שנאמר לו: "וירדו בדגת הים ובעוף השמיים" (בראשית א, כו). ביאר הרד"ק שמשמעותה של הרדייה היא שליטה בבעלי החיים. לרדייה זו ישנן שתי מטרות: האחת היא שליטה ושימוש בבעלי החיים לשימושו של האדם, והשנייה היא הכרת הבורא: "שאם לא כן לא היה בעולם השפל מי שיכיר מי בראו".
התורה והצמחונות
מבחינה היסטורית-הלכתית ניתן לומר שהשינוי המשמעותי ביחס לבעלי החיים התרחש לאחר המבול. בעוד שלאדם הותר לאכול רק את מיני הצומח: "הנה נתתי לכם את כל עשב זורע זרע... ואת כל העץ אשר בו פרי... לכם יהיה לאכלה" (בראשית א, כט). לאחר המבול הותר לבני נח לאכול גם את בשר בעלי החיים, אך גם אכילה זו מותנית בכך שאין לאכול מבשר בעלי החיים בעודם חיים, אלא יש להמיתם לפני כן. משמעותו של דבר היא שניתן ואף נצרך במקרים מסוימים לאכול את בעלי החיים, אך גם אכילה זו צריכה להיות מוגבלת ומוגדרת.
יחד עם זאת יש לזכור שהתורה אינה שוללת צמחונות, ומי שאינו מעוניין לאכול בשר או שהדבר גורם לו צער אינו חייב לעשות כן (מלבד חובת אכילת הקורבנות, שאותם מחייבת התורה לאכול, ואין להקריב בעל חיים לקורבן במחשבה שלא לאכול את בשרו). אך חשוב לזכור מהי נקודת המוצא ביחס לכך. כשהתורה מצווה על איסור החרישה בשור וחמור יחדיו, היא אינה מצווה "לא יחרשו שור וחמור יחדיו", שאז היינו מבינים שהדגש במעשה זה הוא מצד בעלי החיים. אלא התורה מצווה: "לא תחרוש בשור וחמור יחדיו", דהיינו החובה היא על האדם לדאוג לכך שמינים שונים מבעלי החיים שברשותו לא יעבדו יחדיו. אסור לאדם ליצור מציאות כזו של עירוב בין בעלי חיים שונים.
המשרד הממשלתי האחראי על סוגיית צער בעלי חיים הוא משרד החקלאות. במסגרת המשרד נעשות פעולות רבות ומגוונות למיעוט צערם של בעלי החיים, מהן פעולות שמקובלות מבחינה הלכתית ומוסרית ומהן פעולות שנעשות בסתירה ישירה להלכה.
אחת הסוגיות היא סוגיית סירוס ועיקור בעלי חיים משוטטים. על מנת לצמצם את ריבוי אוכלוסייתם משרד החקלאות מעודד רשויות מקומיות וגורמים פרטיים המחזיקים בעלי חיים לסרסם או לעקרם באמצעות ניתוח, דבר שעומד בסתירה להלכה באופן ישיר.
על מנת להתמודד באופן נכון עם סוגיות אלו ולתת פתרונות הלכתיים מתאימים נכתבה במכון התורה והארץ חוברת שתיתן מענה לכל השאלות האקטואליות העומדות על הפרק. בין הסוגיות ניתן למצוא: החזקת בעלי חיים במשקים חקלאיים, בעלי החיים במשפט העברי, שימוש ראוי בבעלי החיים בשעת המלאכה בהם וסוגיות רבות נוספות.
אנו מחזקים את ידי שר החקלאות במאמציו לשמירה על צער בעלי חיים, וקוראים לאחראים על שמירת חוק זה לפעול באופן התואם להלכה.
הכותב הוא חבר בפורום חותם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
