ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הרב בן־ציון אלגאזי
ראש מכון "צורבא מרבנן"
בתחומים כמו בנייה, תחבורה ועסקים, ישנם מומחים הבקיאים בחוק, ואילו לאדם מן היישוב אין צורך בידיעת החוקים על פרטיהם. לעומת זאת, עולם ההלכה היהודי אינו ספר חוקים שבו אנו משתמשים לצורך תיקון היישוב. ההלכה מקיפה ומתערה בכל רגע ורגע מחיינו, בכל תחומי החיים, לכלל ישראל – גברים, נשים וילדים. וממילא אי אפשר להסתפק בכך שרק יחידים יהיו בקיאים בהלכה, אלא הדבר נתון לכל בר ישראל. לכן, מעבר לידיעת ההלכה על בוריה, יש חשיבות עליונה לחנך את הדור לשיקול דעת הלכתי.
גם בצד האישי וגם בצד הכללי, נדרשת ממקיים המצוות, וכן מפוסקי ההלכה, הפעלת שכל ישר. פעמים די בעצם קיום ההלכה כהווייתה, וחומרא עלולה להיות לטורח עד שיצא שכרו בהפסדו. וכן במקום צורך, כגון שיש הפסד מרובה או נזק לציבור - כוח דהיתרא עדיף. וכן להיפך: פעמים יש להפעיל את החומרא אם צריך לחזק דבר רופף.
כללי פסיקה אלה הם המרחב של שיקול הדעת שניתן לפוסקים, וכן לכלל מקיימי המצוות, בשביל ליצור תורת חיים שלמה ומכוננת לאור המקרה שאדם נתון בפניו. יש ואדם רוצה להתחסד עם קונו, וממילא הוא רוצה להקפיד יותר ולהחמיר יותר, ובזה הוא שם לעצמו יותר סייגים וגדרים, ועליו נאמר "תבא עליו ברכה".
קרוב אליך (648)
הרב שבתי סלביטיצקי
151 - לעלות בסולם
152 - כח דהתירא עדיף" או "המחמיר תבוא עליו ברכה"?
153 - מה גבוה יותר לבקש מה' או להודות לו?
טען עוד
בין חומרה להידור
הרב עדאל קדר
מחבר ספרים בסדרת "שו"ת היכל שלמה"
על־מנת לומר "אסור" לא צריך ללמוד הרבה... פוסק אמיתי לוקח על כתפיו היתרים מפליגים, כאשר מונח לפתחו מקרה מורכב ולא שגרתי. אמנם "כח דהיתרא" כדרך חיים ודבר שבשגרה, עלול להוביל לידי קרירות בעבודת ה'. כאשר מכריעים להקל בכל הלכה שיש מקום להקל בה, ההלכה עלולה להפוך ל"בעיה" שדורשת פתרון, במקום להיות תורת חיים.
גם הקיצוניות השנייה אינה הדרך האידיאלית. ר' אברום שפירא זצ"ל היה נוהג לומר: "אל תהיו עצבניים בהלכה". דקדוק בהלכה שמלווה במתח נפשי, אינו בריא לאדם. מקובל אצל חסידים, שיש להבחין בין חומרה לבין הידור מצוה. חומרה נובעת מתוך רצון "לצאת ידי חובה" ו"להיות בסדר" (חסיד יודע שאם הוא עדיין לא הצליח להביא את המשיח הוא לא בסדר...). לעומת זאת, הידור מצווה, בין אם זו מצוות עשה או מצוות לא תעשה, נובע מתוך חיבת המצוות ורצון להיות קשור עם מְצַוֶוה המצוות (מצווה מלשון צוותא וחיבור).
כאשר ישנה מחלוקת ראשונים משולשת (שלש שיטות), השולחן־ערוך נוטה לפסוק כשיטה ממוצעת, ואילו הרמ"א מביא פעמים רבות את השיטה המקלה ביותר ובאותו משפט את השיטה המחמירה ביותר. כל אדם שלומד הלכה, בוודאי שאל את עצמו לא אחת: מה הרמ"א רוצה ממני? נראה שהרמ"א רוצה לתת בידי הלומד את המרחב ההלכתי – את האפשרות להקל ביותר בסיטואציה שמצדיקה זאת, ויחד עם זה את השאיפה להדר ביותר מתוך שמחה וטוב לבב.
השבת איננה עגונה
הרב שלמה קליין
רב ומורה-צדק, בני ברק
אחד מהמושגים שנשתבשו מאוד בדורנו הוא המושג "כח דהתירא עדיף", המתפרש בדרך כלל במובן של "עדיף לפסוק כמקילים ולא כמחמירים". אך למעשה אמרה זו נאמרה במקורה לעניין העדפת בעלי המשנה להביא את שיטת המיקל מאשר את שיטת המחמיר, ולא לעניין עדיפות פסיקת ההלכה כמותו (והאריך בזה בהקדמה לשו"ת מנחת יצחק).
נכון הוא שלפעמים המקילים בקיאים יותר מהמחמירים, כי כדי להקל צריך בהירות גמורה בידיעת הדינים, ואילו בשביל להחמיר מספיק לנו ספק. אולם מצד שני ישנם הרבה מקרים בהם למחמירים הדין ברור בדיוק כמו למקילים, ואם כן אין עדיפות להקל מאשר להחמיר.
לענייננו, ישנה נטייה להסתכל על היהדות כדת מכבידה שזקוקה לפרשנות מקילה בכדי שלא תפריע כל־כך בחיי היומיום... כמובן שלא זוהי הסיבה שמשתמשים ב'כוחא דהתירא'. הקב"ה דורש שלימות בקיום המצוות, ויהדות רדודה מתחת לקו האדום איננה אפשרות לגיטימית.
בהעדפת ההיתר משתמשים בעיקר בהגבלות הבאות: במקרים של הפסד וצער גדול, כהוראות חד־פעמיות ולא כהנהגה יומיומית, וכהוראות ליחידים או לציבור המתקשה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של ההלכה.
כל מקרה אחר הינו החטאת המטרה, כשהמשתמע מכך שהמצוות עלינו לעול ולמשא. הגאון הרב וואזנר זצ"ל היה אומר תמיד על אלה המקילים מדי לדעתו בהלכות שבת: השבת איננה עגונה, ואינה זקוקה לקולות והיתרים...
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אנחנו קודש למענך
למה ללמוד גמרא?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.
חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?
נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.
קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.
אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.
יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.
תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם
מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?
לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.
