ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הרב בן־ציון אלגאזי
ראש מכון "צורבא מרבנן"
בתחומים כמו בנייה, תחבורה ועסקים, ישנם מומחים הבקיאים בחוק, ואילו לאדם מן היישוב אין צורך בידיעת החוקים על פרטיהם. לעומת זאת, עולם ההלכה היהודי אינו ספר חוקים שבו אנו משתמשים לצורך תיקון היישוב. ההלכה מקיפה ומתערה בכל רגע ורגע מחיינו, בכל תחומי החיים, לכלל ישראל – גברים, נשים וילדים. וממילא אי אפשר להסתפק בכך שרק יחידים יהיו בקיאים בהלכה, אלא הדבר נתון לכל בר ישראל. לכן, מעבר לידיעת ההלכה על בוריה, יש חשיבות עליונה לחנך את הדור לשיקול דעת הלכתי.
גם בצד האישי וגם בצד הכללי, נדרשת ממקיים המצוות, וכן מפוסקי ההלכה, הפעלת שכל ישר. פעמים די בעצם קיום ההלכה כהווייתה, וחומרא עלולה להיות לטורח עד שיצא שכרו בהפסדו. וכן במקום צורך, כגון שיש הפסד מרובה או נזק לציבור - כוח דהיתרא עדיף. וכן להיפך: פעמים יש להפעיל את החומרא אם צריך לחזק דבר רופף.
כללי פסיקה אלה הם המרחב של שיקול הדעת שניתן לפוסקים, וכן לכלל מקיימי המצוות, בשביל ליצור תורת חיים שלמה ומכוננת לאור המקרה שאדם נתון בפניו. יש ואדם רוצה להתחסד עם קונו, וממילא הוא רוצה להקפיד יותר ולהחמיר יותר, ובזה הוא שם לעצמו יותר סייגים וגדרים, ועליו נאמר "תבא עליו ברכה".
קרוב אליך (659)
הרב שבתי סלביטיצקי
151 - לעלות בסולם
152 - כח דהתירא עדיף" או "המחמיר תבוא עליו ברכה"?
153 - מה גבוה יותר לבקש מה' או להודות לו?
טען עוד
בין חומרה להידור
הרב עדאל קדר
מחבר ספרים בסדרת "שו"ת היכל שלמה"
על־מנת לומר "אסור" לא צריך ללמוד הרבה... פוסק אמיתי לוקח על כתפיו היתרים מפליגים, כאשר מונח לפתחו מקרה מורכב ולא שגרתי. אמנם "כח דהיתרא" כדרך חיים ודבר שבשגרה, עלול להוביל לידי קרירות בעבודת ה'. כאשר מכריעים להקל בכל הלכה שיש מקום להקל בה, ההלכה עלולה להפוך ל"בעיה" שדורשת פתרון, במקום להיות תורת חיים.
גם הקיצוניות השנייה אינה הדרך האידיאלית. ר' אברום שפירא זצ"ל היה נוהג לומר: "אל תהיו עצבניים בהלכה". דקדוק בהלכה שמלווה במתח נפשי, אינו בריא לאדם. מקובל אצל חסידים, שיש להבחין בין חומרה לבין הידור מצוה. חומרה נובעת מתוך רצון "לצאת ידי חובה" ו"להיות בסדר" (חסיד יודע שאם הוא עדיין לא הצליח להביא את המשיח הוא לא בסדר...). לעומת זאת, הידור מצווה, בין אם זו מצוות עשה או מצוות לא תעשה, נובע מתוך חיבת המצוות ורצון להיות קשור עם מְצַוֶוה המצוות (מצווה מלשון צוותא וחיבור).
כאשר ישנה מחלוקת ראשונים משולשת (שלש שיטות), השולחן־ערוך נוטה לפסוק כשיטה ממוצעת, ואילו הרמ"א מביא פעמים רבות את השיטה המקלה ביותר ובאותו משפט את השיטה המחמירה ביותר. כל אדם שלומד הלכה, בוודאי שאל את עצמו לא אחת: מה הרמ"א רוצה ממני? נראה שהרמ"א רוצה לתת בידי הלומד את המרחב ההלכתי – את האפשרות להקל ביותר בסיטואציה שמצדיקה זאת, ויחד עם זה את השאיפה להדר ביותר מתוך שמחה וטוב לבב.
השבת איננה עגונה
הרב שלמה קליין
רב ומורה-צדק, בני ברק
אחד מהמושגים שנשתבשו מאוד בדורנו הוא המושג "כח דהתירא עדיף", המתפרש בדרך כלל במובן של "עדיף לפסוק כמקילים ולא כמחמירים". אך למעשה אמרה זו נאמרה במקורה לעניין העדפת בעלי המשנה להביא את שיטת המיקל מאשר את שיטת המחמיר, ולא לעניין עדיפות פסיקת ההלכה כמותו (והאריך בזה בהקדמה לשו"ת מנחת יצחק).
נכון הוא שלפעמים המקילים בקיאים יותר מהמחמירים, כי כדי להקל צריך בהירות גמורה בידיעת הדינים, ואילו בשביל להחמיר מספיק לנו ספק. אולם מצד שני ישנם הרבה מקרים בהם למחמירים הדין ברור בדיוק כמו למקילים, ואם כן אין עדיפות להקל מאשר להחמיר.
לענייננו, ישנה נטייה להסתכל על היהדות כדת מכבידה שזקוקה לפרשנות מקילה בכדי שלא תפריע כל־כך בחיי היומיום... כמובן שלא זוהי הסיבה שמשתמשים ב'כוחא דהתירא'. הקב"ה דורש שלימות בקיום המצוות, ויהדות רדודה מתחת לקו האדום איננה אפשרות לגיטימית.
בהעדפת ההיתר משתמשים בעיקר בהגבלות הבאות: במקרים של הפסד וצער גדול, כהוראות חד־פעמיות ולא כהנהגה יומיומית, וכהוראות ליחידים או לציבור המתקשה לעמוד בסטנדרטים הגבוהים של ההלכה.
כל מקרה אחר הינו החטאת המטרה, כשהמשתמע מכך שהמצוות עלינו לעול ולמשא. הגאון הרב וואזנר זצ"ל היה אומר תמיד על אלה המקילים מדי לדעתו בהלכות שבת: השבת איננה עגונה, ואינה זקוקה לקולות והיתרים...
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
