ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
שלושה לבושים: מחשבה, דיבור ומעשה. הלבושים נותנים ביטוי לכוחות, שהם תכונות הנפש עצמה. בשלב זה אדמו"ר הזקן מדבר על הנפש האלוהית, שכוחותיה יצרו רגשות אהבה ויראה כלפי האל, ובאמצעות הלבושים היא מממשת את הרגשות הללו: מחשבה של לימוד תורה והבנתה; דיבור בדברי תורה, בענייני המצוות או בתחום החיים הרחב של עבודת ה'; מעשה של קיום תרי"ג מצוות בפועל. תכלית החיים: למלא את הימים והרגעים במיצוי של כל אחד מן הלבושים הללו. לדעת ולהבין כל מה שאפשר על ה' ועל התורה, להקדיש אחוז גבוה ככל האפשר מהדיבורים שיוצאים מפינו למטרות הללו ולהשתמש בכוח הגוף לקיום כל המצוות המוטלות עלינו.
אנחנו רגילים להסתכל על הלבוש כטפל אל האדם שלובש אותו, אך במקרה הזה התמונה הפוכה: מחשבה, דיבור ומעשה של תורה ומצוות חצובות משורש שהוא הרבה למעלה ממדרגתם של כל חלקי הנפש האלוקית (נפש, רוח ונשמה). התורה היא חכמתו ורצונו של הקדוש־ברוך־הוא, ולכל דבר ועניין ניתן לומר שהיא והוא – אחד. המשמעות של מתן האפשרות ללמוד תורה ולקיים מצוות, היא שניתן להבין את מי שאינו ניתן להבנה, לתפוס את מי שאינו ניתן לתפיסה, "לגעת" במי שאין לו גוף או דמות הגוף. אלוקים הכניס את עצמו אל תוך אותיות התורה, גנז את רצונו באותיות התנ"ך ובסוגיות התלמוד, והזמין כל יהודי לתפוס, להבין, לדעת ולגעת.
הסגולה הזו אפשרית אך ורק בעולם הזה, שבו אנו מהווים כתובת לרצון ה' ומחויבים במצוותיו. תכלית חיינו בעולם היא להתלבש, להיות מוקפים מכול וכול ברצון ה' – דרך התורה והמצוות. כאשר אנו עושים זאת, אנו דומים למי שמחבק את המלך.
קרוב אליך (659)
הרב ד"ר יונתן זקס זצ"ל
123 - לברך את המורחב שבינינו
124 - הנפש והלבושים
125 - ברכת הגוף וברכת הנשמה
טען עוד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












