ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
מאמר התורה בבראשית "והוא ימשול בך" - הנו קללה ולא ברכה. במשך כל ההיסטוריה היא רבצה בתוקף על האנושות וכיווצה את הדמות הנשית. במידה לא מבוטלת היא גרמה לדמות הגברית לאדנות, שהתלוו אליה לעתים גם מידות רעות. לקראת הגאולה אנו זוכים להסרת קללות בראשית. "בזיעת אפך תאכל לחם" הולך ומתפוגג. גם חלק ניכר מסכנות וכאבי "בצער תלדי בנים" נפתר בעזרת הרפואה.
כך גם "והוא ימשול בך". אנו מרגישים בצדק שהשינוי מתחולל בקרבנו, אלא שלעת־עתה הוא מביא גם הפקרות גדולה בכנפיו, כדרכו של כל פרי שבתחילה הקליפה המרה מקדימה לגדול, ורק אחר כך מגיע הפרי המתוק שעליו אמר הנביא, שלעתיד לבוא "נקבה תסובב גבר".
איך עושים שהזמן הקרוב בישיבה יהיה מוצלח ומשמעותי?
הדבר הראשון הוא השקיעה בלימוד תורה. אך כדי שלימוד התורה יהיה משמעותי באמת, צריך להאיר את הנשמה שבלימוד, שהיא הדבקות בנותן התורה. זהו לימוד התורה לשמה – לשם מעלתה האלוקית של התורה, לשם הדבקות בה' יתברך שבאה על־ידה.
ועוד, כבר הסביר הרב קוק זצ"ל שכל רצונו יתברך הוא שהתורה תתגלה בכל עושר גווניה, ובדרך שראובן לומד, מופיעה התורה באופן שונה מהופעתה בדרך לימודו של שמעון. לכן, כל מי שמחבר את אישיותו ללימוד התורה, מגלה פנים חדשות באור האלוקי שבתורה, ואין לך דבר משמעותי יותר מזה.
למה דווקא כיבוד הורים מביא לאריכות ימים?
ראשית, כי כך גזרה חכמתו של ה' יתברך, כמפורש בפסוקי התורה. הגזרה האלוקית היא סיבת כל הסיבות וטעם כל הטעמים. רק מתוך אחיזה בה ויניקה ממנה, אנו יכולים גם ליהנות מן הענפים המוסברים ומובנים בשכל אנושי.
טעמים רבים נאמרו בשאלה זו ונזכיר אחד מהם: מבין שני לוחות הברית, כיבוד הורים נאמר בלוח של חמשת הדיברות העוסקים בבין אדם למקום. מכאן שאביו ואמו של אדם הם שלוחיו של ה' להביאו לעולם הזה ושותפים בבריאתו, כמאמר חז"ל "שלושה שותפים באדם". הכבוד שאנו רוחשים לאב ואם מקשר אותנו לשורש הבריאה. ומתוך כך מתרבים החיים ומתארכים הימים.
קרוב אליך (658)
הרב שבתי סלביטיצקי
107 - למה וכיצד מקימים חבורה?
108 - "אשה כשרה עושה רצון בעלה"
109 - אין יותר ירידות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
