מצוות תלמוד תורה – גם לנשים | הרב אליעזר מלמד | בית המדרש

ישיבה
בית המדרש

בית המדרש

מדורים
רביבים

קטגוריה משנית

הלכה מחשבה ומוסר
תורה ולימודה
מצוות לימוד תורה

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

השאלה על לימוד תורה לנשים שאלה: האם נכון שנשים פטורות מהמצווה ללמוד תורה, והאם נכון שהתורה שייכת לגברים ולא לנשים? תשובה: לא נכון. נשים חייבות ללמוד תורה, והתורה שייכת לנשים כמו לגברים. אומנם נכון שחובת הגברים גדולה מחובת הנשים, אבל ביסוד הקשר לתורה - נשים אף קודמות לגברים. השווה והשונה בין גברים לנשים במצווה ישנם שני חלקים במצוות תלמוד תורה: האחד, לדעת את הוראת התורה להדרכת החיים. והאחר, להעמיק בתורה ולהקיף את כולה מעבר למה שנדרש להדרכת החיים. בחלק הראשון, שהוא לדעת את הדרכת התורה לחיים, נשים וגברים חייבים כאחד (ספר חסידים שיג; סמ"ק בהקדמתו; אגור תפילה ב; רמ"א יורה דעה רמו, ו; לבוש ו; ראשון לציון א). לכן התורה ניתנה בהר סיני לכל ישראל, גברים ונשים כאחד, וכפי שאמר ה' למשה לקראת מעמד הר סיני: "כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל. אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים... ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים... ויענו כל העם יחדיו ויאמרו: כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט, ג-ח). יתרה מזו, לגבי חלק זה שבתורה נשים קודמות, וכפי שדרשו חכמים: "כה תאמר לבית יעקב - אלו הנשים, ותגיד לבני ישראל - אלו האנשים" (מכילתא שם). החלק השני הוא להקיף את התורה כולה, בין מצוות שקשורות לחייו של הלומד ובין שאינן קשורות, ולהמשיך לעיין ולדקדק בתורה. בחלק זה רק גברים חייבים, שנאמר: "ולימדתם אותם את בניכם" (דברים יא, יט), דרשו חכמים: "ולא את בנותיכם" (קידושין כט ע"ב). אומנם אישה שתתנדב ללמוד מעבר למה שנוגע להדרכת החיים, תקיים מצווה ותזכה לשכר (סוטה כא ע"א). ברכת התורה והקהל כיוון שנשים חייבות ללמוד את הדרכת התורה לחיים, נשים כמו גברים חייבות לברך בכל יום את ברכות התורה, שהן הברכות שצריך לברך לפני לימוד התורה (שולחן ערוך אורח חיים מז, יד; ב"ח ד; מגן אברהם יד; שולחן ערוך הרב י; הקדמה לשו"ת בית הלוי). וכן סיפרו חכמים (סנהדרין צד ע"ב) על המלך חזקיהו, שהעצים את לימוד התורה בכל ישראל: "מה עשה? נעץ חרב על פתח בית המדרש, ואמר: כל מי שאינו עוסק בתורה - יידקר בחרב זו. בדקו מדן ועד באר שבע ולא מצאו עם הארץ, מגבת ועד אנטיפרס ולא מצאו תינוק ותינוקת, איש ואישה, שלא היו בקיאים בהלכות טומאה וטהרה". לכן גם במצוות הקהל, שהתקיימה בכל שבע שנים, ובה כל ישראל התאספו לשמוע את התורה, היו הנשים משתתפות כמו הגברים, שנאמר: "ויצו משה אותם לאמר: מקץ שבע שנים, במועד שנת השמיטה בחג הסוכות, בבוא כל ישראל לראות את פני ה' א־לוהיך במקום אשר יבחר, תקרא את התורה הזאת נגד כל ישראל באוזניהם. הקהל את העם, האנשים והנשים והטף וגרך אשר בשעריך, למען ישמעו ולמען ילמדו, ויראו את ה' א־לוהיכם ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת" (דברים לא, י-יב). מידת החיוב תלויה בדור בעבר, כאשר אנשים הוצרכו להקדיש את כל זמנם ומרצם להשגת מזון, להכנתו, להחזקת הבית ולטיפול בילדים, האנושות הייתה שקועה בבערות, ורק אחוזים ספורים ידעו לקרוא. בזמנים ההם נשים למדו את הדרכת התורה לחייהן ממה ששמעו מהוריהן ומדרשות הרבנים בשבתות ובחגים, ועל כן לא טרחו ללמד את הבנות לקרוא כפי שטרחו ללמד את הבנים. רק יחידות סגולה התעמקו בתורה ונעשו חכמות ונביאות. בדורות האחרונים, בתהליך שמבשר גאולה, החוכמה התפשטה בקרב האנושות. רבים למדו לקרוא ולכתוב, בתחילה באירופה ובארצות שאליהן היגרו אירופאים, ובהמשך בכל הארצות. בתחילה הגברים למדו לקרוא ובהמשך גם הנשים, עד שכיום קרוב ל־90 אחוז מהמבוגרים בעולם יודעים לקרוא. בתוך כך, גם נשים שמנהלות את משק ביתן ומגדלות את ילדיהן, נחשפות לדעות שונות בתחומי האמונה, החברה, המשפחה והאדם, וכבר אין להן די בידיעה כללית של התורה ובהדרכה מעשית לקיום הלכות הבית. בנוסף לכך, בעבר נשים נצרכו להקדיש את כל זמנן ומרצן לעבודות הבית ולטיפול בילדים. ואולם בעקבות ההתקדמות הטכנולוגית עבודות הבית נעשו קלות, ונשים רבות החלו לרכוש השכלה, לעבוד בכל המקצועות, להשתתף בלימוד ובמחקר האקדמי, ולהיות שותפות מלאות בחיי הציבור ובהנהגתו. בתוך כך, נשים נחשפות לשאלות נוספות בכל תחומי החיים. לפיכך נשים חייבות ללמוד הרבה יותר תורה מאשר בעבר. דברי החפץ חיים ורבני מזרח אירופה כתב רבי ישראל מאיר הכהן (החפץ חיים, תקצ״ח-תרצ״ג, 1933-1838) שאחר שהמסורת נחלשה, ובנות רבות אינן גרות סמוך להוריהן, ולומדות מדעים בבתי הספר, "בוודאי מצווה רבה ללמדם חומש, וגם נביאים וכתובים ומוסרי חז"ל, כגון מסכת אבות וספר מנורת המאור וכדומה, כדי שיתאמת אצלם עניין אמונתנו הקדושה, דאי לאו הכי (שאם לא כן) - עלול שיסורו לגמרי מדרך ה' ויעברו על כל יסודי הדת חס ושלום" (ליקוטי הלכות סוטה כא, א, בהערה). וכן כתב במכתב עידוד לבית ספר לבנות (הובא בספר החפץ חיים ופועלו ח"ג, עמ' תתשיג): "וכל החששות והפקפוקים מאיסור ללמד את בתו תורה, אין שום בית מיחוש לזה בימינו אלה...". בתקופה ההיא, בתמיכת גדולי ישראל, הוקמו מוסדות חינוך ולימוד תורניים ברמה גבוהה המיוחדים לבנות, למשל הרשת בית יעקב, שנוסדה על ידי הגברת שרה שנירר בשנת תרע"ח (1918), בתמיכתם של גדולי הרבנים בפולין. כיוצא בזה כתב בשו"ת זקן אהרן (ב, סו) בשנת תרצ"ח (1938) שמותר להסב תרומה לתלמוד תורה לבית הספר בית יעקב, שכל מה שמלמדים שם לשם שמירת היהדות הוא מצווה גדולה. וכן כתב הרב צירלסון (שו"ת לב יהודה יו"ד נו). וכן כתב הרב סורצקין (מאזנים למשפט מב), לגבי לימוד תורה שבעל פה בבית יעקב, ואף הדגיש שכיום אין זו רק רשות אלא "חיוב גמור". וכך כתבו הרב ולדינברג (ציץ אליעזר ט, ג), הרב מלכה (מקוה המים ח"ג יו"ד כא), הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ב, נב), הרב אליהו (מאמר מרדכי ח"א יו"ד יא). רבנים מהעולם החדש מטבע הדברים, ככל שעברו השנים, במיוחד בחברות המודרניות, השתתפות האישה בכל תחומי העבודות והמדעים גדלה, וממילא הרבנים הורו להרבות יותר בלימוד תורה לנשים. כך הורה הרבי מנחם מנדל מלובביץ' בשיחה (ספר 'את עלית' עמ' 46-45), שהואיל וממילא הנשים "יוצאות מבתיהן ומקבלות השפעה מבחוץ וכו', בהכרח לייסד עבורן מוסדות חינוך שבהם יקבלו חינוך הכשר... צריך ללמדן תורה שבעל פה, לא רק לימוד הלכות פסוקות בלי טעמיהן, אלא גם לימוד טעמי ההלכות ועד לשקלא וטריא שבתורה, שמטבע האדם [איש או אישה] שחפץ ומתענג יותר בלימוד זה, שעל ידי זה תהיה אצלן התפתחות החושים והכישרונות... ברוח תורתנו הקדושה...". וכן הורה הרב סולובייצ'יק (פניני הרב עמ' קסז): "היום, בתקופה שנשים שוות לאנשים הן באקדמיה והן במדיניות, הנשים לא יסכימו להתנהג לפי התורה אם העניין לא יהיה מובן להן ממקורו במקרא ובגמרא, מוכרחים אנו להתיר להן ללמוד תורה שבעל פה... ואם בנות לא ילמדו יסודות התורה מן החומש ומן הגמרא עם פירושי הראשונים, אז חס וחלילה תפסיק היהדות האמיתית שלנו". אומנם היו רבנים בדור הקודם שהתרעמו על שהתירו ללמד תורה לנשים, כי רק הלכות פסוקות מותר ללמדן (דברי יציב יו"ד קלט-קמ; שבט הלוי ו, קנ). ויש שאסרו ללמדן משנה (אגרות משה יו"ד ג, פז; הערות ריש"א סוטה כא, ב). המשותף להם, שהם חיו בחברה שדוגלת בהתרחקות מהמודרנה, ולכן סברו שדי בלימוד פשוט יחסית, שהוא מרובה לאין ערוך ממה שהיה מקובל לפני כ־200 שנה, כאשר הבנות לא למדו בבתי ספר ולא למדו לקרוא. ואולם נשים שחיות בחברה המודרנית ושותפות בקידום המדע והחברה, חייבות ללמוד הרבה יותר תורה. חובת הלימוד לנשים בימינו לפיכך, כדי לדעת כיצד לחיות כיום על פי התורה, ולדעת את הדרכתה בתחומי האמונה והמוסר, היחיד, המשפחה והחברה, חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כמבואר בתלמוד ובמפרשיו. בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה, כדי להבין את החזון הכללי של התורה. כמו כן חובה ללמוד את יסודות האמונה ואת תולדות גילוי האמונה על ידי ישראל, כמבואר בתנ"ך ובדברי חכמים, ראשונים ואחרונים, כדי להבין את הרעיון המוסרי והאידיאלי שבתורה לתיקון העולם. וככל שאישה מוכשרת יותר בלימוד, כך האתגרים שלפניה גדולים יותר, ובד בבד עליה להעמיק יותר בלימוד התורה. בסדרת 'פניני הלכה' השתדלתי להציע אפשרות לקיום החובה המוטלת על גברים ונשים כאחד, בהיקף ובהעמקה הנראים לי מתאימים. אומנם במצוות המיוחדות לגברים, כמו תפילין וציצית, די לנשים ללמוד את ההלכות שבהן מבואר כלל המצווה. נמצא שבפועל, מאחר שחובת הלימוד בהלכה, באמונה ובמוסר התרחבה מאוד, ההפרש בין חובת הגברים לחובת הנשים הצטמצם, ואף את מה שנשים חייבות, רוב הגברים אינם מספיקים ללמוד כיום. בעזרת השם בטור הבא אכתוב על מצוות הרשות לנשים, להוסיף לעיין ולהעמיק בתורה ובגמרא, על

רביבים (823)

הרב אליעזר מלמד

801 - חובת הגניזה בעידן המיחזור

802 - גבולות הקודש והחול בבית הכנסת

803 - כשקדושת החג פוגשת את השבת

טען עוד

הרב אליעזר מלמד

ראש ישיבת הר ברכה ורב הישוב. מחבר סדרת ספרי "פניני הלכה".

רפואה ופיקוח נפש
פיקוח נפש וחולה ג'
שבט תשע"א
רביבים
דרכו המיוחדת של רבי שמעון בר-יוחאי
טו אייר תש"ע
רביבים
לא הכול צריך הכשר
ניסן תשע"ז
רביבים
סבלנות, הזמן פועל לטובתנו
סיון תשע"ד

רביבים

רביבים
גבולות הקודש והחול בבית הכנסת
הרב אליעזר מלמד | סיון תשפ"ו
רביבים
מזוזה בכל חדר: החיוב, הפטור והברכה
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
חובת הגניזה בעידן המיחזור
הרב אליעזר מלמד | אייר תשפ"ו
רביבים
קביעות עיתים לתורה
הרב אליעזר מלמד | אלול תשפ"ו

רביבים

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
מאגרות הרב צבי יהודה קוק זצ"ל
הרב צבי יהודה פוגל | אדר תשע"א
בימה תורנית
יום הולדת - חגיגה נחמדת?
רבנים שונים | אייר תשס"ח
שו"ת "במראה הבזק"
בדיני בישול עכו"ם למי שנוהג על-פי פסקי המחבר ורוצה בנושא זה לסמוך על רמ"א
רבנים שונים | שבט התשע"ג
שו"ת "במראה הבזק"
בדיני בישול עכו"ם למי שנוהג על-פי פסקי המחבר ורוצה בנושא זה לסמוך על רמ"א
רבנים שונים | שבט התשע"ג

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרב יוסף צבי רימון
הגאון הרב אברהם שפירא זצוק"ל
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הרב מרדכי שטרנברג זצ"ל
הרב אליהו ברין
הרב בני אלון
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל

בחירות תשפ"ז
היה לא תהיה - עת לעשות!
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
56 דק'
בבא מציעא
שניים אוחזין - מהות השבועה
השיעור בוחן את יסוד דין חלוקה ושבועה במשנת "שניים אוחזין בטלית", תוך התמקדות בהבדלי הגישות בין התוספות לרמב"ם. בעוד שלדעת התוספות יסוד הדין נשען על מוחזקות והשבועה נועדה רק להכחיש את טענת היריב, לדעת הרמב"ם מדובר בשבועת הנוטלין שבאמצעותה זוכה האדם בחלקו.
הרב חיים כץ | ט' חשוון תשפ"ז
39 דק'
מידות הראי"ה
זיכוך המידות בין דעת לרגש
הקדמה למידות הראי"ה - 3
השיעור עוסק בהתחדשות עבודת המידות בתקופת הגאולה ומבאר כיצד המעבר ממישור היחיד למישור הציבורי והלאומי מעצב מחדש את תפקידן של המידות באומה הישראלית. בנוסף, נפתח לימוד הפסקה הראשונה המציגה את זיכוך המידות כתווך שבין הדעת לרגש, תוך הדגשה כי בירורן השכלי והכרתי קודם לעיבודן הרגשי.
הרב ש. יוסף וייצן | ח' חשוון תשפ"ז
בחירות תשפ"ז
מנהיגות של נצחון?
הרב אליעזר בן פורת | חשון תשפ"ז
ענג שבת
עונג שבת פרשת לך לך - וירא
רבנים שונים | תשרי תשפ"ז
5 דק'
לך לך
לך לך - מהו סוד ההצלחה בחיים?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
39 דק'
שיעורים בספר יהושע
סוד דמותה של רחב
יהושע פרק ב'
השיעור עוסק במפגש של מרגלי יהושע עם רחב, תוך התמודדות עם דמותה המורכבת ומעמדה המרכזי בכניסת עם ישראל לארץ. דרך מקורות חז"ל מוסברים תהליך התשובה שלה, כוחה להכיר בגדולת השם דווקא מתוך עברה, והחיבור העמוק שלה לקדושת ישראל ולשושלת הנבואה.
הרב עידו יעקובי | ח' חשוון תשפ"ז
48 דק'
גשמים בארץ ישראל
שאילת גשמים וארץ ישראל
מדוע מדינות שבחורף שלנו אצלם קיץ מבקשים גשם, ומדוע יעקב התעקש להיקבר במערת המכפלה, ופירוש תפילת מעין שלוש.
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
31 דק'
בכורות
בכורות דף ל"א
הרב אלי סטפנסקי | ח' חשוון תשפ"ז
52 דק'
מידות הראי"ה
אמונה: גבורתה ושפלותה
אמונה כ"ט -ל"א
השיעור עוסק בתפקידה הכפול של האמונה: מחד להעלות את האדם לעוז וגבורה עילאיים הנובעים מדבקות בה', ומאידך לעדן ולרכך את עוצמתו הפראית. בהמשך לכך מוסבר כי הנהגת העולם והחיים דורשת חיבור לאמונה הגבוהה ולפנימיות התורה, שהם המקור האמיתי להחייאת כוחות הנפש ולתחייה רוחנית מלאה.
הרב משה בר ציון | ה' חשוון תשפ"ז
45 דק'
נח
התורה כשורש המציאות והאדם
שמירה על העולם ופתיחה לזמן חורף
שמירה על ממון חברך והתרחקות מאבק גזל , החשיבות בהתמדה בזמן חורף והשקיעות בישיבה.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ז' חשוון תשפ"ז
33 דק'
בכורות
בכורות דף ל'
הרב אלי סטפנסקי | ז' חשוון תשפ"ז
29 דק'
שם משמואל על הפרשה
שלמות נח, השבת וסוד הדיבור
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק ב'
השיעור מבאר כיצד תאריו של נח משקפים שלמות בגוף, בנפש ובשכל כנגד קלקולי דור המבול, ומקביל מעלות אלו להארות וברכות יום השבת שנוח רומז אליו. בנוסף, מוסברת חוכמתו הייחודית של נח שהתבטאה בביטול עצמי מוחלט לרצון ה' בכניסתו וביציאתו מן התיבה, הנהגה שזיכתה אותו ללשון "דיבור" המורה על חיבור פנימי וישיר עם הבורא.
הרב חיים כץ | ה' חשוון תשפ"ז
25 דק'
שם משמואל על הפרשה
פגם האדם ותיקונו בצלם אלוהים
שם משמואל על הפרשה - נח - חלק א'
השיעור עוסק בהשפעת חטא עץ הדעת על מרכיבי האדם – גוף, נפש, שכל וצלם אלוהים המחבר ביניהם, ובתהליכי הבירור והתיקון שנועדו להפריד בין הנשמות הטהורות לטמאות. מתוך כך מוסברת נפילתם של אנשי דור המבול שסירבו לתיקון, אל מול שלמותו וצדקותו הייחודית של נח.
הרב חיים כץ | ד' חשוון תשפ"ז
27 דק'
בכורות
בכורות דף כ"ט
הרב אלי סטפנסקי | ו' חשוון תשפ"ז
43 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
עבודת הנפש והמידות
עבדת מידות נפש א -ה
השיעור מדגיש כי לצד לימוד התורה, האדם מחויב לעסוק באופן עצמאי ומעמיק בזיכוך מידותיו ובתורת הנפש. מתוך הכרת שתי הנפשות הפועלות בו, הוא לומד לרומם את כוחותיו ולתקן את עצמו ואת הכלל.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ד' חשוון תשפ"ז
40 דק'
יסודות הש"ס
ספקות באיסורים מול ספקות בממונות
השיעור בוחן מדוע בדיני איסורים הכלל הוא "ספיקא דאורייתא לחומרא", ואילו בדיני ממונות הולכים אחר המוחזק ("המוציא מחברו עליו הראיה") ומקילים בספק. מתוך עיון בשיטות ה"קונטרס הספיקות", ה"תומים" ור' שמעון שקופ, מתבאר ההבדל המהותי בין איסורים שמיימיים לבין דיני ממונות המבוססים על סברה אנושית ורצון הצדדים.
הרב דוד ניסים זאגא | ד' חשוון תשפ"ז