ישיבה
בית המדרש
הִגִּיעוּ אֵלַי שְׁאֵלוֹת מָרָנָא וְרַבָּנָא* עוֹבַדְיָה, הַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין גֵּר צֶדֶק, יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלוֹ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּא לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו.
איך גר מתפלל
(א) שאלה ראשונה - עַל עִסְקֵי הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת, בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ אוֹ אִם תִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, הֲיֵשׁ לְךָ* לוֹמַר 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ', וַ'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו', וַ'אֲשֶׁר הִבְדִּילָנוּ', וַ'אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ', וְ'שֶׁהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ', וְ'שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם', וְ'שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ', וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ.
אברהם אב לגרים
תשובה - יֵשׁ לְךָ לוֹמַר הַכֹּל כְּתִקְנָן, וְאַל תְּשַׁנֶּה דָּבָר, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵל וִיבָרֵךְ כֹּל אֶזְרָח מִיִּשְׂרָאֵל כָּךְ רָאוּי לְךָ לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל, בֵּין שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ יְחִידִי בֵּין שֶׁהָיִיתָ שְׁלִיחַ צִבּוּר. וְעִקַּר הַדָּבָר, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הוּא שֶׁלִּמֵּד כֹּל הָעָם* וְהִשְׂכִּילָם, וְהוֹדִיעָם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְיִחוּדוֹ שֶׁל הַקב"ה, וּבָעַט בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְהֵפֵר עֲבוֹדָתָהּ, וְהִכְנִיס רַבִּים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְלִמְּדָם וְהוֹרָם, וְצִוָּה בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִשְׁמֹר דֶּרֶך ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה'" וְגוֹ' (בראשית יח, יט). לְפִיכָךְ כֹּל מִי שֶׁיִּתְגַּיֵּר עַד סוֹף כֹּל הַדּוֹרוֹת, וְכֹל הַמְיַחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקב"ה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה - תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וּבְנֵי בֵּיתוֹ הֵן, וְכֻלָּן הֶחֱזִיר לְמוּטָב. כְּשֵׁם שֶׁהֶחֱזִיר אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ בְּפִיו וּבְלִמּוּדוֹ, כָּךְ הֶחֱזִיר כֹּל הָעֲתִידִין לְהִתְגַּיֵּר בְּצַוָּאָתוֹ שֶׁצִּוָּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ. נִמְצָא אַבְרָהָם אָבִינוּ אָב לְזַרְעוֹ הַכְּשֵׁרִים הַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו, וְאָב לְתַלְמִידָיו, וְהֵם כֹּל גֵּר שֶׁיִתְגַּיֵּר. לְפִיכָךְ יֵשׁ לְךָ לוֹמַר 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ', שֶׁאַבְרָהָם הוּא אָבִיךָ*, וְיֵשׁ לְךָ לוֹמַר 'שֶׁהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ', שֶׁלְּאַבְרָהָם נִתְּנָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (שם יג, יז).
___________________________________
מָרָנָא וְרַבָּנָא – מורנו ורבנו. הֲיֵשׁ לְךָ וכו' – מכיוון שהוא גֵר ואבותיו אינם אברהם יצחק ויעקב, וכן אבותיו לא יצאו ממצרים. כֹּל הָעָם – האומות. אָבִיךָ – אב רוחני.
הקדמה
איגרת התשובות שלפנינו כוללת בתוכה תשובות בנושאים שונים שהשיב הרמב"ם לשאלותיו של רבי עובדיה הגר.
באופן טבעי, חלק נכבד ממנה עוסק בבירור עניינים הקשורים לגרים, ועוסקים בפן ההלכתי והמחשבתי של יחס היהדות לגרים. ביסוד דברי התורה עומדת הבחירה שבחר הקב"ה בעם ישראל, ומשם משתלשלות כל קורות העם היהודי. ממילא כשעוברים לעסוק באלו שלא נולדו כחלק מהעם היהודי, ושאבותיהם אינם מהעם הנבחר, הדבר מעורר מספר שאלות. כיצד יש להתיחס אליהם? האם צירופם וחיבורם לעם ישראל הוא חיבור גמור? האם גם הם מתייחסים לאבות האומה?
שני עניינים נוספים נידונים באיגרת זו. הראשון עוסק ביחס שבין מה שנגזר על האדם מלמעלה, לבין מה שבידיו של האדם לעשות. השני עוסק ביחס לדת האיסלם. בניגוד לדתות שונות שקמו במהלך הדורות, האיסלם אינו כופר באמונה באל אחד, ולא מטיף לעבודה לזולתו. אמנם בדרכי העבודה מעורבים דברים שאין בהם הגיון ואמת, אך מכיוון שאין בהם עבודה לאל אחר נדרשו חכמי ישראל לדון האם יש להחשיב את האיסלם כעבודה זרה או לא.
הרמב"ם חותם את איגרתו בעניין היחס הנדרש מכל אחד מישראל למי שהתגייר. התורה ייחסה חשיבות רבה לאהבת הגר וליחס הטוב אליו, במיוחד לאור העובדה שבאופן טבעי מי שבא מבחוץ חושש יותר, ומברר את מקומו החדש. הוא מעיר על טעותו הקשה של מי שלא הקפיד על דבר זה והתיר לעצמו להשתמש בביטויים קשים כנגד אדם שהתגייר, למרות שאין בביטויים אלה איזכור של עובדת היותו גר.
ביאורים
המעמד המיוחד של מי שזכה להתגייר ולחסות תחת כנפי השכינה מוביל אותנו למספר שאלות הלכתיות ועקרוניות, שאותן קיבל הרמב"ם מרבי עובדיה הגר.
אחת השאלות הללו היא שאלת הברכות והתפילות. תורת ישראל מתייחסת למסורת העוברת מדור לדור כאל אחד הדברים החשובים והמרכזיים ביותר. כך מצינו בדברי התורה, שמראשיתה עוסקת באבות האומה, כך גם בפתיחת תפילת שמונה עשרה, שבה אנו מזכירים את אבותינו, וכן ברבות ממצוות התורה ובמועדי ישראל, שאם נתבונן בהם נמצא שהם קשורים מאוד להיסטוריה שלנו – יציאת מצרים, מתן תורה, ניסי חנוכה ופורים וכדומה. ממילא יש לשאול האם גר, שאבותיו הביולוגיים אינם אבות האומה הישראלית, יכול להזכיר את אברהם יצחק ויעקב בברכותיו ובתפילתו כאבותיו? ומעבר לזה האם יכול הוא להתייחס בתפילתו לקורותיו של עם ישראל כקורות האומה שלו? שאלות הלכתיות אלו הגיעו לפִתחם של גדולי ישראל במשך הדורות, ולעִתים עניינים אלו היו אף שנויים במחלוקת.
הרמב"ם כאן קובע מפורשות שלהלכה הגר יכול להתפלל באותו נוסח בדיוק שבו מתפלל כל אחד מישראל. אמנם אבותיו הביולוגיים אינם חלק מעם ישראל, אך אבי האומה היהודית, אברהם אבינו, נחשב אב גם לכל תלמידיו שלמדו אצלו בימי חייו, וגם לאלה שעתידים להתגייר ולהצטרף לעמו במשך כל הדורות. ולכן הופך הגר לחלק מבניו של אברהם אבינו, ויכול לבטא זאת גם בתפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
