ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
הִגִּיעוּ אֵלַי שְׁאֵלוֹת מָרָנָא וְרַבָּנָא* עוֹבַדְיָה, הַמַּשְׂכִּיל הַמֵּבִין גֵּר צֶדֶק, יְשַׁלֵּם ה' פָּעֳלוֹ, וּתְהִי מַשְׂכֻּרְתּוֹ שְׁלֵמָה מֵעִם ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר בָּא לַחֲסוֹת תַּחַת כְּנָפָיו.
איך גר מתפלל
(א) שאלה ראשונה - עַל עִסְקֵי הַבְּרָכוֹת וְהַתְּפִלּוֹת, בֵּינְךָ לְבֵין עַצְמְךָ אוֹ אִם תִּתְפַּלֵּל בְּצִבּוּר, הֲיֵשׁ לְךָ* לוֹמַר 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ', וַ'אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו', וַ'אֲשֶׁר הִבְדִּילָנוּ', וַ'אֲשֶׁר בָּחַר בָּנוּ', וְ'שֶׁהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ', וְ'שֶׁהוֹצֵאתָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם', וְ'שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ', וְכֹל כַּיּוֹצֵא בְּעִנְיָנִים אֵלּוּ.
אברהם אב לגרים
תשובה - יֵשׁ לְךָ לוֹמַר הַכֹּל כְּתִקְנָן, וְאַל תְּשַׁנֶּה דָּבָר, אֶלָּא כְּמוֹ שֶׁיִּתְפַּלֵל וִיבָרֵךְ כֹּל אֶזְרָח מִיִּשְׂרָאֵל כָּךְ רָאוּי לְךָ לְבָרֵךְ וּלְהִתְפַּלֵּל, בֵּין שֶׁהִתְפַּלַּלְתָּ יְחִידִי בֵּין שֶׁהָיִיתָ שְׁלִיחַ צִבּוּר. וְעִקַּר הַדָּבָר, שֶׁאַבְרָהָם אָבִינוּ הוּא שֶׁלִּמֵּד כֹּל הָעָם* וְהִשְׂכִּילָם, וְהוֹדִיעָם דֶּרֶךְ הָאֱמֶת וְיִחוּדוֹ שֶׁל הַקב"ה, וּבָעַט בַּעֲבוֹדָה זָרָה וְהֵפֵר עֲבוֹדָתָהּ, וְהִכְנִיס רַבִּים תַּחַת כַּנְפֵי הַשְּׁכִינָה וְלִמְּדָם וְהוֹרָם, וְצִוָּה בָּנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ לִשְׁמֹר דֶּרֶך ה', כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ ה'" וְגוֹ' (בראשית יח, יט). לְפִיכָךְ כֹּל מִי שֶׁיִּתְגַּיֵּר עַד סוֹף כֹּל הַדּוֹרוֹת, וְכֹל הַמְיַחֵד שְׁמוֹ שֶׁל הַקב"ה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה - תַּלְמִידָיו שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ וּבְנֵי בֵּיתוֹ הֵן, וְכֻלָּן הֶחֱזִיר לְמוּטָב. כְּשֵׁם שֶׁהֶחֱזִיר אַנְשֵׁי דּוֹרוֹ בְּפִיו וּבְלִמּוּדוֹ, כָּךְ הֶחֱזִיר כֹּל הָעֲתִידִין לְהִתְגַּיֵּר בְּצַוָּאָתוֹ שֶׁצִּוָּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בְּנֵי בֵּיתוֹ. נִמְצָא אַבְרָהָם אָבִינוּ אָב לְזַרְעוֹ הַכְּשֵׁרִים הַהוֹלְכִים בִּדְרָכָיו, וְאָב לְתַלְמִידָיו, וְהֵם כֹּל גֵּר שֶׁיִתְגַּיֵּר. לְפִיכָךְ יֵשׁ לְךָ לוֹמַר 'אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ', שֶׁאַבְרָהָם הוּא אָבִיךָ*, וְיֵשׁ לְךָ לוֹמַר 'שֶׁהִנְחַלְתָּ אֶת אֲבוֹתֵינוּ', שֶׁלְּאַבְרָהָם נִתְּנָה הָאָרֶץ, שֶׁנֶּאֱמַר: "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (שם יג, יז).
___________________________________
מָרָנָא וְרַבָּנָא – מורנו ורבנו. הֲיֵשׁ לְךָ וכו' – מכיוון שהוא גֵר ואבותיו אינם אברהם יצחק ויעקב, וכן אבותיו לא יצאו ממצרים. כֹּל הָעָם – האומות. אָבִיךָ – אב רוחני.
הקדמה
איגרת התשובות שלפנינו כוללת בתוכה תשובות בנושאים שונים שהשיב הרמב"ם לשאלותיו של רבי עובדיה הגר.
באופן טבעי, חלק נכבד ממנה עוסק בבירור עניינים הקשורים לגרים, ועוסקים בפן ההלכתי והמחשבתי של יחס היהדות לגרים. ביסוד דברי התורה עומדת הבחירה שבחר הקב"ה בעם ישראל, ומשם משתלשלות כל קורות העם היהודי. ממילא כשעוברים לעסוק באלו שלא נולדו כחלק מהעם היהודי, ושאבותיהם אינם מהעם הנבחר, הדבר מעורר מספר שאלות. כיצד יש להתיחס אליהם? האם צירופם וחיבורם לעם ישראל הוא חיבור גמור? האם גם הם מתייחסים לאבות האומה?
שני עניינים נוספים נידונים באיגרת זו. הראשון עוסק ביחס שבין מה שנגזר על האדם מלמעלה, לבין מה שבידיו של האדם לעשות. השני עוסק ביחס לדת האיסלם. בניגוד לדתות שונות שקמו במהלך הדורות, האיסלם אינו כופר באמונה באל אחד, ולא מטיף לעבודה לזולתו. אמנם בדרכי העבודה מעורבים דברים שאין בהם הגיון ואמת, אך מכיוון שאין בהם עבודה לאל אחר נדרשו חכמי ישראל לדון האם יש להחשיב את האיסלם כעבודה זרה או לא.
הרמב"ם חותם את איגרתו בעניין היחס הנדרש מכל אחד מישראל למי שהתגייר. התורה ייחסה חשיבות רבה לאהבת הגר וליחס הטוב אליו, במיוחד לאור העובדה שבאופן טבעי מי שבא מבחוץ חושש יותר, ומברר את מקומו החדש. הוא מעיר על טעותו הקשה של מי שלא הקפיד על דבר זה והתיר לעצמו להשתמש בביטויים קשים כנגד אדם שהתגייר, למרות שאין בביטויים אלה איזכור של עובדת היותו גר.
ביאורים
המעמד המיוחד של מי שזכה להתגייר ולחסות תחת כנפי השכינה מוביל אותנו למספר שאלות הלכתיות ועקרוניות, שאותן קיבל הרמב"ם מרבי עובדיה הגר.
אחת השאלות הללו היא שאלת הברכות והתפילות. תורת ישראל מתייחסת למסורת העוברת מדור לדור כאל אחד הדברים החשובים והמרכזיים ביותר. כך מצינו בדברי התורה, שמראשיתה עוסקת באבות האומה, כך גם בפתיחת תפילת שמונה עשרה, שבה אנו מזכירים את אבותינו, וכן ברבות ממצוות התורה ובמועדי ישראל, שאם נתבונן בהם נמצא שהם קשורים מאוד להיסטוריה שלנו – יציאת מצרים, מתן תורה, ניסי חנוכה ופורים וכדומה. ממילא יש לשאול האם גר, שאבותיו הביולוגיים אינם אבות האומה הישראלית, יכול להזכיר את אברהם יצחק ויעקב בברכותיו ובתפילתו כאבותיו? ומעבר לזה האם יכול הוא להתייחס בתפילתו לקורותיו של עם ישראל כקורות האומה שלו? שאלות הלכתיות אלו הגיעו לפִתחם של גדולי ישראל במשך הדורות, ולעִתים עניינים אלו היו אף שנויים במחלוקת.
הרמב"ם כאן קובע מפורשות שלהלכה הגר יכול להתפלל באותו נוסח בדיוק שבו מתפלל כל אחד מישראל. אמנם אבותיו הביולוגיים אינם חלק מעם ישראל, אך אבי האומה היהודית, אברהם אבינו, נחשב אב גם לכל תלמידיו שלמדו אצלו בימי חייו, וגם לאלה שעתידים להתגייר ולהצטרף לעמו במשך כל הדורות. ולכן הופך הגר לחלק מבניו של אברהם אבינו, ויכול לבטא זאת גם בתפילה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
