ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
"כן. אבל איפה בשמים, מעל השמש?" "אהה... נראה לי שכן..."
***
הרבה ימים עברו עלינו מאז ימי גן לאה. אבל מה התקדם אצלנו, ביחס לאמונה בה', בזמן שחלף מאז? האם בסתר הלב ה' נשאר בשבילנו סבא עם זקן לבן ששט לו על ענן? ואם לא, אז מה כן? ובקיצור: במה בדיוק אנחנו מאמינים ומה זה אומר לנו? את הנושא הזה ננסה לברר בשבוע הקרוב.
***
קודם כל חשוב לזכור מה מחפשים: הדבר הראשון שצריך להיזהר מלטעות בו, כשאנחנו מחפשים את ה' ורוצים להיפגש עמו, הוא שאנו מחפשים אותו ממש, אנחנו כאילו רוצים לראות מי הוא ה'. כאן אנחנו נופלים שוב בפח של הילדים. זוהי שאיפה ילדותית 'לתפוס' את אלוקים , שהרי אין המחשבה יכולה לתפוס בו, אמרו לנו חז"ל. אין לנו שום השגה במהות האלוקית, איננו יודעים מהי וגם אי אפשר לדעת, שהרי איך יתפוס האדם, הסובייקט המצומצם, קרוץ החומר, את האינסוף המוחלט?
אנו יכולים לדבר רק על הגילוי האלוקי , לא על עצם הדבר. כך, כאשר אנחנו מתייחסים לה' אנו מדברים על איך שה' מתגלה לעינינו. בתפיסתנו האישית. אך מובן שאיננו מתיימרים להגדיר חס וחלילה את ה'.
אז איך בכל זאת אנחנו נפגשים עם ה'?
ה' מתגלה אלינו קודם כל דרך העולם . דרך כל צמח ופרח, דרך השמים, הארץ וכל צבאם. דרך עמים ותרבויות , צבעים, טעמים וריחות . כל אלה הנם גילויים אלוקיים שעוזרים לנו לגשש אחרי האחדות האלוקית שמסתתרת בעולם. הרי עולם מלשון העלם , ה' העלים וצמצם את עצמו בעולם כדי שנגלה אותו ואת רצונו, דרך הופעותיו השונות. ה' מתגלה אלינו גם בנשמה שלנו ובכל כוחות החיים הנגלים לעינינו.
שיא ההתגלות האלוקית בעולם הוא התורה . בתורה מתגלים המוסר, הצדק, היושר והאמת האלוקיים. גם בנו, עם ישראל, חקק ה' את תורתו, בנשמתנו. יש בנו התאמה לרצון ה' שמתגלה בתורה.
איננו יכולים לדעת את מהותו של הקב"ה, אך אנו יכולים להיפגש עם התגלותו : עם מעשיו כאן, בעולם הזה. מן המעשים הכלליים בבריאה ועד לגילוי רצונו ממש בתורתנו הקדושה. מתוך מעשיו, שבהם בחר ה' להתגלות, נלמד את רצונו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
