ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
205 וְהַחֲמִישִׁית מַה שֶּׁאָמַר הַבּוֹרֵא לְאַבְרָהָם עַל יִצְחָק (בראשית כב, ב) וְהַעֲלֵהוּ שָׁם לְעֹלָה עַל אַחַד הֶהָרִים וְגוֹמֵר, וְאַחַר כֵּן אָמַר (שם שם, יב) אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָה. 206 וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל אֶצְלֵנוּ וְלֹא אֶצְלָם*, כִּי מִי שֶׁמַּכְשִׁיר* הַבִּטּוּל, לֹא יַכְשִׁירֵהוּ קֹדֶם* שֶׁיְּקַבֵּל הַמִּצְוָה פַּעַם אַחַת שֶׁלֹּא יִהְיֶה שָׁוְא, אֲבָל צִוָּה לְאַבְרָהָם שֶׁיְּזַמֵּן אֶת בְּנוֹ לְקָרְבָּן, וְכַאֲשֶׁר נִשְׁלַם מִמֶּנּוּ הַזִּמּוּן בְּהַרְאוֹת הָעֵצִים וְהָאֵשׁ וּלְקִיחַת הַסַּכִּין, אָמַר לוֹ: דַּיֶּיךָ! לֹא רָצִיתִי מִמְּךָ יוֹתֵר מִזֶּה.
הליכת בלעם
207 וְהַשִּׁשִּׁית מַה שֶּׁאָמַר הַבּוֹרֵא לְבִלְעָם עַל שְׁלוּחֵי בָלָק (במדבר כב, יב) לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם, וְאַחַר כֵּן אָמַר לוֹ לֵךְ עִם הָאֲנָשִׁים. 208 וְזֶה גַּם אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, כִּי הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר מְנָעוֹ לָלֶכֶת עִמָּם אֵינָם הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר צִוָּהוּ בְּלֶכֶת עִמָּם, כִּי אָמַר (שם שם, טו) וַיֹּסֶף עוֹד בָּלָק שְׁלֹחַ שָׂרִים רַבִּים וְנִכְבָּדִים מֵאֵלֶּה, וּמְנָעוֹ לָלֶכֶת עִם הַפְּחוּתִים וְצִוָּהוּ לָלֶכֶת עִם הַגְּדוֹלִים לְהוֹסִיף בִּגְדֻלָּתוֹ, עַד* שֶׁיֹּאמַר הִצִּיל הַבּוֹרֵא בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלוֹנִי הָאָדָם הַגָּדוֹל.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
41 - מאמר שלישי חלק י"ח
42 - מאמר שלישי חלק י"ט
43 - מאמר שלישי חלק כ'
טען עוד
209 וְהַשְּׁבִיעִית מַה שֶּׁאָמַר הַבּוֹרֵא לְחִזְקִיָּהוּ (ישעיה לח, א) כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה, אַחַר כֵּן אָמַר לוֹ (שם שם, ה) הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֲשָׂרָה שָׁנָה. 210 וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל מִפְּנֵי כְּשֶׁהַבּוֹרֵא מְצַוֶּה צִוּוּי אִיּוּם אוֹ גְּעָרָה אֶל עַבְדּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יִשְׁמָעֵהוּ הָעֶבֶד וְתֵחַת* בּוֹ הַגְּעָרָה יָסוּר מִמֶּנּוּ מַה שֶּׁאִיְּמוּ בּוֹ, וּכְמוֹ שֶׁיָּדַעְנוּ מֵעִנְיַן נִינְוֵה וְכָל בַּעַל תְּשׁוּבָה וְנִכְנָע.
בחירת הלוויים
211 וְהַשְּׁמִינִית עִנְיַן (במדבר ח, יח) וָאֶקַּח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל. 212 וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, כִּי מִמִּנְהָגוֹ לְהַגְדִּיל מַעֲלַת עַבְדּוֹ, וְכַאֲשֶׁר יַמְרֶה אוֹתוֹ יַשְׁפִּילֶנּוּ. כְּמוֹ שֶׁהִשְׁכִּין אָדָם בְּגַן עֵדֶן, וְכַאֲשֶׁר חָטָא גֵּרְשׁוֹ, וְהֵבִיא אֲבוֹתֵינוּ לְאֶרֶץ כְּנַעַן, וְכַאֲשֶׁר חָטְאוּ הִגְלָם וּפִזְּרָם, וְכָל מַה שֶּׁהוּא עַל דֶּרֶךְ הָעֹנֶשׁ כֵּן.
מלחמת יהושע ביריחו
213 וְהַתְּשִׁיעִית אָמְרוֹ (יהושע ו) כִּי יְהוֹשֻׁעַ נִלְחַם בְּשַׁבָּת. 214 וְאֵין הַדָּבָר כֵּן, כִּי לֹא זָכַר בְּכָל יוֹם מִלְחָמָה, אֲבָל הָיוּ בְּכָל יוֹם נוֹשְׂאִים הָאָרוֹן וְתוֹקְעִים בַּשּׁוֹפָרוֹת, וְאֵלּוּ הַמַּעֲשִׂים מֻתָּרִים בְּשַׁבָּת, אֲבָל הַיּוֹם הַזֶּה שֶׁבּוֹ הָיְתָה הַמִּלְחָמָה לֹא הָיָה שַׁבָּת*.
משכן ומקדש
215 וְהָעֲשִׂירִית אָמְרוֹ שֶׁהַכַּוָּנָה* תְּחִלָּה הָיְתָה נֶגֶד הַמִּשְׁכָּן, וְאַחַר כָּךְ הֶעְתִּיקָהּ* וְהִפְנָה אוֹתָהּ אֶל בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְזֶה גַּם כֵּן אֵינֶנּוּ בִּטּוּל, כִּי הַכַּוָּנָה תְּחִלָּה הָיְתָה מִצְוָתָהּ תְּחִלָּתָהּ כְּנֶגֶד הָאָרוֹן, וּבְעוֹד שֶׁהָיָה הָאָרוֹן בַּמִּדְבָּר הָיְתָה הַכַּוָּנָה שָׁם, וְכַאֲשֶׁר נָסַע אֶל הַגִּלְגָּל וְשִׁילֹה וְנוֹב וְגִבְעוֹן וּבֵית הַמִּקְדָּשׁ הָלְכָה הַכַּוָּנָה אַחֲרָיו. וְזֶהוּ מַאֲמַר הָאוֹמֵר שֶׁיֵּלֵךְ הֶעָלוּל אַחַר הָעִלָּה*.
________________________
אֶצְלָם – אברהם ויצחק. שֶׁמַּכְשִׁיר – שמקבל את הטענה. לֹא יַכְשִׁירֵהוּ קֹדֶם וכו' – לא יאמר שיש פה ביטול עד שיהא ציווי הפוך מפורש קודם לכך. עַד – כדי. וְתֵחַת וכו' – הגערה תפחיד אותו ותגרום לו לתשובה. לֹא הָיָה שַׁבָּת – (ראה פירוש אור עציון). שֶׁהַכַּוָּנָה – כיוון התפילה. הֶעְתִּיקָהּ – שינה אותה, העבירה למקום אחר. הָעִלָּה – הסיבה.
ביאורים
205 קושיה חמישית - אברהם אבינו הצטווה לקחת את בנו ולעלות אותו לעולה (בראשית כב, ב): "ואעלהו שם לעולה", ולאחר מכן הקדוש ברוך הוא פונה אליו ואומר לו (שם שם, יב): "אל תשלח ידך אל הנער ואל תעש לו מאומה" והרי זה ביטול הציווי הראשון?
206 במקרה זה כולם מודים שאין זה ביטול מפני שכדי שיהיה ביטול צריך שיהיה קודם לו ציווי ואז ניתן לומר שהוא בוטל, אך בעקידה ציוויו של ה' לא בוטל, מפני שהכוונה הראשונה של ה' הייתה שאברהם יכין את יצחק להקרבה - יעלהו על המזבח ויכין אש ויקח את הסכין בידיו – ולא יותר מזה; בשום מקום לא כתוב שה' אמר לאברהם לשחוט ולהרוג את בנו. וכאשר ביצע אברהם את הציווי, עצרו ה' מלעשות מה שלא נצטווה.
207 קושיה שישית - אצל בלעם מופיעה לכאורה חזרה של הקדוש ברוך הוא ביתר תוקף. כאשר שליחי בלק מגיעים אל בלעם על מנת לשכנע אותו לקלל את בני ישראל, בתחילה הקדוש ברוך הוא אומר לו (במדבר כב, יב): "לא תלך עמהם", אולם לאחר מכן הוא אומר לו (שם שם, כ): "לך איתם רק את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר".
208 הרבה מאוד פרשנים עמדו על סתירה זו, אולם רבנו נקט שכאשר בלק שלח אליו שליחים פשוטים, ה' אמר לו לא ללכת עימהם, אבל בסוף היו אלו אנשים חשובים ולכן ה' התיר לו ללכת עמהם, וה' עשה זאת בכדי לכבד את בלעם כדי שבסוף יראו כולם שהקדוש ברוך הוא הציל את עם ישראל אפילו מידיו של אדם גדול.
209 קושיה שביעית - חזקיהו המלך היה צריך למות, כמו שישעיה אומר לו (ישעיה לח, א): "כי מת אתה ולא תחיה", ולאחר מכן הוסיף לו הקדוש ברוך הוא חמש עשרה שנה (שם שם, ה).
210 אלא שכאן זהו דבר ידוע שהקדוש ברוך הוא אומר לאנשים לחזור בתשובה, ואומר להם שאם הם לא יחזרו בתשובה הם יענשו, ואם הם יחזרו בתשובה ה' ימחל להם על העונש, דבר כזה קרה גם בנינוה.
211 קושיה שמינית - תחילה הבכורים היו צריכים לעמוד לפני ה' ולשמש בקודש, ולפתע הקדוש ברוך הוא מחליף אותם (במדבר ח, יח): "ואקח את הלוִיִּם תחת כל בכור".
212 אולם גם זה דבר ידוע שכשאנשים חוטאים הם נענשים, והבכורות חטאו ולכן הקדוש ברוך הוא החליף אותם בשבט לוי שלא חטאו בחטא העגל. אותו עניין מופיע גם אצל האדם הראשון שתחילה הקדוש ברוך הוא שם אותו בגן עדן ולאחר מכן הוציא אותו משם, וכן בני ישראל היו בארץ ישראל ולאחר מכן הקדוש ברוך הוא הוציא אותם לגלות. אין בדברים אלו משום חזרה אלא אלו עונשים שהקדוש ברוך הוא מעניש את מי שחוטא לו.
213 קושיה תשיעית - יהושע הסתובב מסביב ליריחו שבעה ימים, ומן הסתם שבת היתה חלק משבעת הימים הללו, ואיך הותר לו לחלל שבת? מכאן נראה שחל בתורה שינוי.
214 בני ישראל לא חיללו את השבת, שהרי בששת הימים האלו הם עשו שני דברים: הילוך עם הארון ותקיעה בשופר - תקיעה בשופר אינה מלאכה אלא חכמה, ואין איסור בכך (ראש השנה כט:), וההליכה מסביב לעיר שיש בה איסור, יכול להיות שהלכו בכל פעם פחות פחות מארבע אמות. היום השביעי שבו הייתה המלחמה היה יום חול רגיל, שהרי בשום מקום בתנ"ך לא כתוב שהמלחמה הייתה בשבת.
תשובה זו מיועדת לשואל הלא מאמין, אך אנו יודעים שמותר גם להילחם בשבת כמו שאמרו חז"ל (שבת יט:): "'עד רדתה' - אפילו בשבת", ובירושלמי (שבת פרק א הלכה ח) נאמר שמלחמת יריחו הייתה בשבת.
215 קושיה עשירית - בתחילה היו ישראל מתפללים לכיוון המשכן, ולאחר מכן התפללו לכיוון בית המקדש כמו שמופיע הרבה פעמים בתפילת שלמה (מלכים א ח), ואם כן השתנו הדברים? אלא שגם כאן יש טעות. אנו מתפללים לכיוון הארון, וכשהארון היה במשכן התפללנו לכיוון המשכן, וכשהוא במקדש אנו מתפללים לכיוון המקדש. התפילה תלויה בארון שהוא הסיבה להשראת השכינה.
להצלחת אביחי בן חיה לביא הי"ו
משמעות המילים והדיבור שלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
דיני קדימה בברכות
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
