ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ד - 541 וְאֵלֶּה רְאָיוֹת מִן הַכָּתוּב בִּדְרָכִים קְצָרִים, אֲבָל הַקַּבָּלָה הַדְּבָרִים בָּהּ יוֹתֵר רְחָבִים מִשֶּׁיּוּכַל אָדָם לְכָתְבָם כֻּלָּם, אַךְ אֶזְכֹּר מִמַּה שֶּׁבָּאוּ בָּהּ רָאשֵׁי דְבָרִים, וְאֹמַר, קִבְּלוּ קַדְמוֹנֵנוּ מִן הַנְּבִיאִים, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא כִּפְרוֹזְדוֹר לִפְנֵי אַרְמוֹן הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר צָרִיךְ שֶׁיְּתַקֵּן אָדָם עַצְמוֹ בּוֹ, בְּמַה שֶּׁהוּא רָאוּי לְהִתָּקֵן קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס אֶל הָאַרְמוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְזֶה מְבֹאָר בְּדִבְרֵיהֶם (אבות פרק ד, טז): הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר לִפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. 542 וְאָמְרוּ עוֹד, שֶׁשָּׁעָה בִּתְשׁוּבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר מוֹעִילָה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין בּוֹ תְּשׁוּבָה, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ, שֶׁמַּה שֶׁנִּכְתַּב עַל הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִקַּדְרוּת וְשַׁחֲרוּת* אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּקוֹת. וְשֶׁשָּׁעָה מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַבָּא טוֹב מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַנְּפָשׁוֹת אֵלָיו לֹא סָרוּ* נִשְׁקָפוֹת עָדָיוֹ וּמְצַפּוֹת אֵלָיו, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. וְהוּא אָמְרָם (שם יז): יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. 543 וְקִבְּלוּ עוֹד, שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא הַחַיִּים בּוֹ כְּאוֹר, וְאֵין שָׁם מַאֲכָל וְלֹא מִשְׁתֶּה, וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְלֹא מִמְכָּר וְלֹא דָבָר מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל גְּמוּל הַצַּדִּיקִים מִכְּבוֹד הַבּוֹרֵא. הוּא אָמְרָם (ברכות יז, א): הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא מַשָּׂא וּמַתָּן, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְהֵם נֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וַאֲנִי עָתִיד לָשׁוּב לְבָאֵר אֵיכוּת גְּמוּל הַצַּדִּיקִים בְּפֵרוּשׁ וּבְבֵאוּר.
חשיבות העולם הבא בדברי חכמים
544 וּמֵרֹב הַחֲזִיקָם בָּעִנְיָן הַזֶּה הַנִּכְבָּד, קִבְּלוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּגְמוּל הָעוֹלָם הַבָּא, וּבְמַתַּן תּוֹרָה, וְאֵינֶנּוּ מַאֲמִין בַּקַּבָּלָה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם מַעֲשָׂיו טוֹבִים. וְהוּא אָמְרוֹ (סנהדרין צ, א): אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֶפִּיקוֹרוֹס. וּמָנוּ שִׁבְעָה שֶׁהִתְקַיֵּם אֶצְלָם שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, מִפְּנֵי שֶׁהֶחְטִיאוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם, וְהוֹצִיאוּם מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְלֹא יָכְלוּ לְתַקֵּן מַה שֶּׁהִפְסִידוּ. וְהוּא אָמְרָם, שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת, אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלֹשָׁה מְלָכִים, יָרָבְעָם, אַחְאָב וּמְנַשֶּׁה, וְאַרְבַּעַת הֶדְיוֹטוֹת, בִּלְעָם, דּוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי. 546 וְעוֹד, כְּשֶׁתִּרְגְּמוּ לָנוּ הַתּוֹרָה מִשֵּׁם הַנְּבִיאִים, זָכְרוּ בְּתַרְגּוּמָהּ תְּחִיַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁתִּרְגְּמוּ (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, וַיִּתְקַבֵּל* בְּקַדְמֵיתָא דִּילֵיהּ אֲרֵי תַמָּן בְּאַחֲסַנְתֵּיהּ וגו'. 547 וְזָכְרוּ עוֹד חַיֵּי הָעוֹלָם בְּתַרְגּוּם (שם ו): יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמוֹת, אָמְרוּ: יְחִי רְאוּבֵן חַיֵּי עָלְמָא* וּמוֹתָא תִּנְיָנָא לָא יְמוּת. וּבְתַרְגּוּם נְבִיאִים יֵשׁ מַה שֶּׁלֹּא יוּכַל אָדָם לִסְפֹּר גְּמוּל מִפֵּרוּשֵׁי הָעוֹלָם הַבָּא. 548 וְאַחַר שֶׁפֵּרַשְׁתִּי מַה שֶּׁנִּזְכַּר בִּשְׁלֹשָׁה הֶמְשֵׁכִים, הַמֻּשְׂכָּל וְהַכָּתוּב וְהַמְקֻבָּל, מֵהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ הָעוֹלָם הַבָּא, אֹמַר, שֶׁעַמֵּנוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם עָלָיו מֵחָכְמָה מְקֻבֶּלֶת, מֵהֶם בִּדְבָרִים מְבֹאָרִים שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ סְבָרָא וְלֹא שִׁנּוּי, מְפֹרָשִׁים הֵיטֵב כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי בְּבִטּוּל הַתּוֹרָה.
___________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
111 - מאמר תשיעי חלק ד'
112 - מאמר תשיעי חלק ה'
113 - מאמר תשיעי חלק ו'
טען עוד
ביאורים
541 -ד- הוכחות מהתורה שבעל פה למציאות העולם הבא
הבאנו ראיות קצרות למציאות העולם הבא מהפסוקים, ובתורה שבעל פה יש הרחבה רבה על העולם הבא, עד שכמעט ולא יוכל אדם להביא את כל הדברים, לכן נביא מעט דברים בקיצור. רבותינו קיבלו מפי הנביאים, שהעולם הזה הוא דומה לפרוזדור שלפני ארמון מלכים הוא העולם הבא, וצריך האדם להכין עצמו בעולם הזה, כמו שאדם מכין עצמו בפרוזדור לפני הכניסה למלך. העולם הזה איננו תכלית האדם, אלא הוא הדרך העשויה להביא אל המטרה האמיתית, העולם הבא.
542 אמרו באבות (ד, טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". בעוה"ז יכול האדם לתקן את העבירות שעשה, ואילו בעולם הבא אין תשובה, האדם נשאר תמיד במדרגה אליה הגיע. ועוד אמרו (שם יז): "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", מפני שבעולם הזה האדם תמיד מרגיש חסר ולכן שואף למציאות יותר ממה שהשיג, ואילו בעולם הבא, שהוא היעד והמטרה, האדם מרגיש שלם, ונהנה מהנאות רוחניות שלמות. לכן עדיפה אפילו שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.
אם כן העולם הזה שהוא עולם ההכנה, טוב יותר מהעולם הבא, כי ניתן לתקן בו את מה שהאדם קלקל, אך אין האדם מרגיש בו הרגשת שלמות. והעולם הבא טוב מהעולם הזה, שהאדם מרגיש בו שלמות, אך אינו יכול לתקן בו קלקולים ולעלות למעלה גבוהה יותר.
543 ועוד גילו לנו חז"ל, שהעולם הבא הוא מקום הנאה רוחנית לאדם, ללא גוף, וללא תענוגות וצרכים גופניים. אין בו אכילה ושתייה, תשמיש, הולדה, מקח וממכר, אלא הצדיקים יושבים ונהנים מתענוגות רוחניים, כפי שמובא בגמרא (ברכות יז.): "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא משא ומתן ולא פריה ורביה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה".
544 מכיון שקבלת חז"ל בענין העולם הבא ואמיתות תורה שבעל פה חזקה מאד, אמרו שמי שלא מאמין בעולם הבא, או במתן תורה, או באמיתות התורה שבעל פה, לא יהיה לו חלק לעולם הבא, אף על פי שקיים את מצוות התורה. וכך אמרו חז"ל (סנהדרין צ.): "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים ואין תורה מן השמים ואפיקורס".
546 ומנו חז"ל במשנה (שם) שבעה אנשים, שלושה מלכים וארבעה הדיוטות, שאין להם חלק לעולם הבא לפי החטיאו אנשים והרחיקו אותם מעבודת ה'. שלושת המלכים הם: ירבעם בן נבט, אחאב ומנשה, וארבעת ההדיוטות הם: בלעם, דואג, אחיתופל וגיחזי.
546 גם בתרגום אונקלוס מוזכר עוה"ב. משה רבנו בירך את שבט גד (דברים לג, כא): "וירא ראשית לו וכו'", ותרגם אונקלוס: "ויתקבל בקדמיתא דיליה ארי תמן באחסנתיה משה ספרא רבא דישראל קביר הוא נפק ועל בריש עמא זכון", כלומר שבט גד יחיו ראשונים בתחיית המתים, בגלל שמשה רבנו קבור בתחומם ויעבור לפניהם.
547 וכן נאמר על ראובן (דברים לג, ו): "יחי ראובן ואל ימות", תרגם אונקלוס: "יחי ראובן בחיי עלמא ומותא תניינא לא ימות", כלומר ראובן יחיה לחיי עולם ולא ימות פעם נוספת. ובתרגום הנביאים העולם הבא מופיע פעמים רבות כל כך שקשה לסופרם.
548 את המסורת של השכר והעונש בעולם הבא אימתנו על ידי השכל, הפסוקים והמסורת. אמונה זו מוסכמת בכל עם ישראל, ואין מי שחולק עליה. אמונה זו, כמו האמונה שהתורה לא תשתנה, נמסרה לנו ע"י הנביאים במילים שאינן משתמעות לשני פנים, בבהירות ובאופן מוחלט.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו
איך מותר להכין קפה בשבת?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
נס חנוכה בעולם שכלי ?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
איסור בשר וחלב
שיא השיאים בפסח!
פריחת הגאולה!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
