ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ד - 541 וְאֵלֶּה רְאָיוֹת מִן הַכָּתוּב בִּדְרָכִים קְצָרִים, אֲבָל הַקַּבָּלָה הַדְּבָרִים בָּהּ יוֹתֵר רְחָבִים מִשֶּׁיּוּכַל אָדָם לְכָתְבָם כֻּלָּם, אַךְ אֶזְכֹּר מִמַּה שֶּׁבָּאוּ בָּהּ רָאשֵׁי דְבָרִים, וְאֹמַר, קִבְּלוּ קַדְמוֹנֵנוּ מִן הַנְּבִיאִים, כִּי הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא כִּפְרוֹזְדוֹר לִפְנֵי אַרְמוֹן הַמְּלָכִים, אֲשֶׁר צָרִיךְ שֶׁיְּתַקֵּן אָדָם עַצְמוֹ בּוֹ, בְּמַה שֶּׁהוּא רָאוּי לְהִתָּקֵן קֹדֶם שֶׁיִּכָּנֵס אֶל הָאַרְמוֹן לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ. וְזֶה מְבֹאָר בְּדִבְרֵיהֶם (אבות פרק ד, טז): הָעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶה לִפְרוֹזְדוֹר לִפְנֵי הָעוֹלָם הַבָּא, הַתְקֵן עַצְמְךָ בַּפְּרוֹזְדוֹר כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵס לַטְּרַקְלִין. 542 וְאָמְרוּ עוֹד, שֶׁשָּׁעָה בִּתְשׁוּבָה בָּעוֹלָם הַזֶּה יוֹתֵר מוֹעִילָה מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, שֶׁאֵין בּוֹ תְּשׁוּבָה, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ, שֶׁמַּה שֶׁנִּכְתַּב עַל הַנֶּפֶשׁ בָּעוֹלָם הַזֶּה מִקַּדְרוּת וְשַׁחֲרוּת* אִי אֶפְשָׁר לְהִנָּקוֹת. וְשֶׁשָּׁעָה מְנוּחָה בָּעוֹלָם הַבָּא טוֹב מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה, כִּי הַנְּפָשׁוֹת אֵלָיו לֹא סָרוּ* נִשְׁקָפוֹת עָדָיוֹ וּמְצַפּוֹת אֵלָיו, כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. וְהוּא אָמְרָם (שם יז): יָפָה שָׁעָה אַחַת בִּתְשׁוּבָה וּמַעֲשִׂים טוֹבִים בָּעוֹלָם הַזֶּה, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא, וְיָפָה שָׁעָה אַחַת שֶׁל קוֹרַת רוּחַ בָּעוֹלָם הַבָּא, מִכָּל חַיֵּי הָעוֹלָם הַזֶּה. 543 וְקִבְּלוּ עוֹד, שֶׁהָעוֹלָם הַבָּא הַחַיִּים בּוֹ כְּאוֹר, וְאֵין שָׁם מַאֲכָל וְלֹא מִשְׁתֶּה, וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה, וְלֹא מִמְכָּר וְלֹא דָבָר מִדִּבְרֵי הָעוֹלָם הַזֶּה, אֲבָל גְּמוּל הַצַּדִּיקִים מִכְּבוֹד הַבּוֹרֵא. הוּא אָמְרָם (ברכות יז, א): הָעוֹלָם הַבָּא אֵין בּוֹ לֹא אֲכִילָה וְלֹא שְׁתִיָּה וְלֹא פְּרִיָּה וּרְבִיָּה וְלֹא מַשָּׂא וּמַתָּן, אֶלָּא צַדִּיקִים יוֹשְׁבִים וְעַטְרוֹתֵיהֶם בְּרָאשֵׁיהֶם, וְהֵם נֶהֱנִים מִזִּיו הַשְּׁכִינָה. וַאֲנִי עָתִיד לָשׁוּב לְבָאֵר אֵיכוּת גְּמוּל הַצַּדִּיקִים בְּפֵרוּשׁ וּבְבֵאוּר.
חשיבות העולם הבא בדברי חכמים
544 וּמֵרֹב הַחֲזִיקָם בָּעִנְיָן הַזֶּה הַנִּכְבָּד, קִבְּלוּ שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מַאֲמִין בִּגְמוּל הָעוֹלָם הַבָּא, וּבְמַתַּן תּוֹרָה, וְאֵינֶנּוּ מַאֲמִין בַּקַּבָּלָה, אֵין לוֹ חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, וַאֲפִלּוּ אִם מַעֲשָׂיו טוֹבִים. וְהוּא אָמְרוֹ (סנהדרין צ, א): אֵלּוּ שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, הָאוֹמֵר אֵין תְּחִיַּת הַמֵּתִים, וְאֵין תּוֹרָה מִן הַשָּׁמַיִם, וְאֶפִּיקוֹרוֹס. וּמָנוּ שִׁבְעָה שֶׁהִתְקַיֵּם אֶצְלָם שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא, מִפְּנֵי שֶׁהֶחְטִיאוּ בָּהּ בְּנֵי אָדָם, וְהוֹצִיאוּם מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא, וְלֹא יָכְלוּ לְתַקֵּן מַה שֶּׁהִפְסִידוּ. וְהוּא אָמְרָם, שְׁלֹשָׁה מְלָכִים וְאַרְבָּעָה הֶדְיוֹטוֹת, אֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא. שְׁלֹשָׁה מְלָכִים, יָרָבְעָם, אַחְאָב וּמְנַשֶּׁה, וְאַרְבַּעַת הֶדְיוֹטוֹת, בִּלְעָם, דּוֹאֵג, וַאֲחִיתֹפֶל וְגֵיחֲזִי. 546 וְעוֹד, כְּשֶׁתִּרְגְּמוּ לָנוּ הַתּוֹרָה מִשֵּׁם הַנְּבִיאִים, זָכְרוּ בְּתַרְגּוּמָהּ תְּחִיַּת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם, כְּשֶׁתִּרְגְּמוּ (דברים לג, כא): וַיַּרְא רֵאשִׁית לוֹ, וַיִּתְקַבֵּל* בְּקַדְמֵיתָא דִּילֵיהּ אֲרֵי תַמָּן בְּאַחֲסַנְתֵּיהּ וגו'. 547 וְזָכְרוּ עוֹד חַיֵּי הָעוֹלָם בְּתַרְגּוּם (שם ו): יְחִי רְאוּבֵן וְאַל יָמוֹת, אָמְרוּ: יְחִי רְאוּבֵן חַיֵּי עָלְמָא* וּמוֹתָא תִּנְיָנָא לָא יְמוּת. וּבְתַרְגּוּם נְבִיאִים יֵשׁ מַה שֶּׁלֹּא יוּכַל אָדָם לִסְפֹּר גְּמוּל מִפֵּרוּשֵׁי הָעוֹלָם הַבָּא. 548 וְאַחַר שֶׁפֵּרַשְׁתִּי מַה שֶּׁנִּזְכַּר בִּשְׁלֹשָׁה הֶמְשֵׁכִים, הַמֻּשְׂכָּל וְהַכָּתוּב וְהַמְקֻבָּל, מֵהַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ הָעוֹלָם הַבָּא, אֹמַר, שֶׁעַמֵּנוּ מַסְכִּימִים כֻּלָּם עָלָיו מֵחָכְמָה מְקֻבֶּלֶת, מֵהֶם בִּדְבָרִים מְבֹאָרִים שֶׁלֹּא יִסְבְּלוּ סְבָרָא וְלֹא שִׁנּוּי, מְפֹרָשִׁים הֵיטֵב כַּאֲשֶׁר אָמַרְתִּי בְּבִטּוּל הַתּוֹרָה.
___________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
111 - מאמר תשיעי חלק ד'
112 - מאמר תשיעי חלק ה'
113 - מאמר תשיעי חלק ו'
טען עוד
ביאורים
541 -ד- הוכחות מהתורה שבעל פה למציאות העולם הבא
הבאנו ראיות קצרות למציאות העולם הבא מהפסוקים, ובתורה שבעל פה יש הרחבה רבה על העולם הבא, עד שכמעט ולא יוכל אדם להביא את כל הדברים, לכן נביא מעט דברים בקיצור. רבותינו קיבלו מפי הנביאים, שהעולם הזה הוא דומה לפרוזדור שלפני ארמון מלכים הוא העולם הבא, וצריך האדם להכין עצמו בעולם הזה, כמו שאדם מכין עצמו בפרוזדור לפני הכניסה למלך. העולם הזה איננו תכלית האדם, אלא הוא הדרך העשויה להביא אל המטרה האמיתית, העולם הבא.
542 אמרו באבות (ד, טז): "העולם הזה דומה לפרוזדור בפני העולם הבא, התקן עצמך בפרוזדור כדי שתכנס לטרקלין". בעוה"ז יכול האדם לתקן את העבירות שעשה, ואילו בעולם הבא אין תשובה, האדם נשאר תמיד במדרגה אליה הגיע. ועוד אמרו (שם יז): "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה", מפני שבעולם הזה האדם תמיד מרגיש חסר ולכן שואף למציאות יותר ממה שהשיג, ואילו בעולם הבא, שהוא היעד והמטרה, האדם מרגיש שלם, ונהנה מהנאות רוחניות שלמות. לכן עדיפה אפילו שעה אחת בעולם הבא מכל חיי העולם הזה.
אם כן העולם הזה שהוא עולם ההכנה, טוב יותר מהעולם הבא, כי ניתן לתקן בו את מה שהאדם קלקל, אך אין האדם מרגיש בו הרגשת שלמות. והעולם הבא טוב מהעולם הזה, שהאדם מרגיש בו שלמות, אך אינו יכול לתקן בו קלקולים ולעלות למעלה גבוהה יותר.
543 ועוד גילו לנו חז"ל, שהעולם הבא הוא מקום הנאה רוחנית לאדם, ללא גוף, וללא תענוגות וצרכים גופניים. אין בו אכילה ושתייה, תשמיש, הולדה, מקח וממכר, אלא הצדיקים יושבים ונהנים מתענוגות רוחניים, כפי שמובא בגמרא (ברכות יז.): "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתייה ולא משא ומתן ולא פריה ורביה אלא צדיקים יושבים ועטרותיהם בראשיהם ונהנין מזיו השכינה".
544 מכיון שקבלת חז"ל בענין העולם הבא ואמיתות תורה שבעל פה חזקה מאד, אמרו שמי שלא מאמין בעולם הבא, או במתן תורה, או באמיתות התורה שבעל פה, לא יהיה לו חלק לעולם הבא, אף על פי שקיים את מצוות התורה. וכך אמרו חז"ל (סנהדרין צ.): "ואלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תחיית המתים ואין תורה מן השמים ואפיקורס".
546 ומנו חז"ל במשנה (שם) שבעה אנשים, שלושה מלכים וארבעה הדיוטות, שאין להם חלק לעולם הבא לפי החטיאו אנשים והרחיקו אותם מעבודת ה'. שלושת המלכים הם: ירבעם בן נבט, אחאב ומנשה, וארבעת ההדיוטות הם: בלעם, דואג, אחיתופל וגיחזי.
546 גם בתרגום אונקלוס מוזכר עוה"ב. משה רבנו בירך את שבט גד (דברים לג, כא): "וירא ראשית לו וכו'", ותרגם אונקלוס: "ויתקבל בקדמיתא דיליה ארי תמן באחסנתיה משה ספרא רבא דישראל קביר הוא נפק ועל בריש עמא זכון", כלומר שבט גד יחיו ראשונים בתחיית המתים, בגלל שמשה רבנו קבור בתחומם ויעבור לפניהם.
547 וכן נאמר על ראובן (דברים לג, ו): "יחי ראובן ואל ימות", תרגם אונקלוס: "יחי ראובן בחיי עלמא ומותא תניינא לא ימות", כלומר ראובן יחיה לחיי עולם ולא ימות פעם נוספת. ובתרגום הנביאים העולם הבא מופיע פעמים רבות כל כך שקשה לסופרם.
548 את המסורת של השכר והעונש בעולם הבא אימתנו על ידי השכל, הפסוקים והמסורת. אמונה זו מוסכמת בכל עם ישראל, ואין מי שחולק עליה. אמונה זו, כמו האמונה שהתורה לא תשתנה, נמסרה לנו ע"י הנביאים במילים שאינן משתמעות לשני פנים, בבהירות ובאופן מוחלט.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
