ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ספירת העומר
- עניני ספירת העומר
וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה: עַד מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת הַשְּׁבִיעִת תִּסְפְּרוּ חֲמִשִּׁים יוֹם וְהִקְרַבְתֶּם מִנְחָה חֲדָשָׁה לַה':
לחג השבועות אין תאריך מפורש בתורה. רק על ידי ספירת העומר ניתן לדעת מתי חג השבועות חל. מדוע אין תאריך לחג השבועות? החזקוני (ויקרא כ"ג, כא) מסביר שאם היה תאריך לחג השבועות, לא היינו מקפידים כל כך על הספירה, "רק היינו סומכים לעשות החג בזמנו". כיוון שיש חשיבות גדולה מאוד בספירת העומר, "ודבר גדול תלוי במניינו", דאגה התורה שנקפיד על הספירה.
מדוע חשוב כל כך לספור ספירת העומר? הרמב"ן (ויקרא כ"ג, לו) מסביר שמטרת הספירה היא לחבר בין פסח לשבועות, וליצור כעין חג המתמשך על פני ארבעים ותשעה ימי הספירה. פסח הוא יום טוב ראשון של החג, שבועות הוא יום טוב אחרון, וימי הספירה הם כחול המועד – "והימים הספורים בינתיים כחולו של מועד".
מדוע חשוב כל כך לחבר בין פסח לשבועות?
ספר החינוך (מצווה ש"ו) מסביר שהספירה נועדה להראות עד כמה עם ישראל שואף לקבל את התורה. העם היוצא ממצרים מבין שעצם היציאה מעבדות מצרים אינה פסגת שאיפותיו, אלא קבלת מלכותו של הקב"ה ותורתו היא התכלית שלשמה הוא יצא ממצרים. לכן, מהרגע שהעם יוצא לחרות ומשתחרר מעול מצרים, הספירה מתחילה – ספירה המבהירה עד כמה העם מחכה להגיע ליום הגדול של מתן תורה, "שהיא העיקר הגדול שבשביל זה הם נגאלים והיא תכלית הטובה שלהם". הרמב"ם (מורה נבוכים ח"ג, פמ"ג) מוסיף שספירת הימים היא "כמי שמצפה לבוא האהוב בבני האדם אליו, שהוא סופר את הימים בשעות".
אולם בתורה לא הוזכר במפורש הצד הרוחני, ומה שהוזכר הוא הצד החקלאי. ספירת העומר מוצגת בתורה כתהליך שמתחיל בהבאת "עומר התנופה" העשוי משעורים בחג הפסח, ומסתיים בהקרבת שתי הלחם המובאים מן החטים בחג השבועות. כלומר, זהו תהליך שקשור לכל סוגי התבואה. נוסף על כך, יש בתהליך זה התקדמות מהעומר העשוי משעורים – מאכל בהמה (עיינו סוטה ט ע"א), אל שתי הלחם העשויים מחיטים – מאכל אדם (ואף מאכל אדם משובח (הוריות יג ע"ב; ברכות מ ע"א)). מכל מקום, תהליך זה משקף דווקא את הצד החומרי של ספירת העומר ואת ההודאה עליו, ולא את המעבר מיציאת מצרים למתן תורה.
מסתבר שיש כאן אמירה חשובה. התורה אינה מתייחסת לצד החומרי והחקלאי כשלעצמו, אלא דווקא לתבואת ארץ ישראל. בארץ ישראל יש משמעות רוחנית גם לחקלאות ולעבודת האדמה.
החקלאות בארץ ישראל נובעת ממעיין של קדושה, והיא קשורה במהותה לתפקידו ולמקומו של עם ישראל. לכן, גם חגיגת תחילת הקציר היא חגיגה של עם ישראל כולו (ולכן היא דוחה את השבת).
תקופה משמחת זו מחברת אפוא את היציאה הגשמית בחג הפסח לקבלת התורה בחג השבועות; מחברת את ההודאה על החקלאות שנתן לנו הקב"ה בארץ ישראל, עם ההבנה שחקלאות בארץ ישראל נובעת ממעיין הקודש; ומסמלת את המעבר שלנו מאוסף של יחידים לבניין של אומה, שרק מכוחה אנו זכאים לקבל תורה.
ספירת העומר איננה ספירה חיצונית בלבד – גם אנו מתקדמים בכל יום בספירה בכל התהליכים שהזכרנו. בע"ה, שנזכה להתקדם בספירה בפרט ובמהלך השנה בכלל, שלב אחרי שלב; שנזכה לבנות את עולם הנפש, את עולם המידות ואת עולם התורה וההלכה.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














