ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הרב ניר רוזנברג רב הישוב עינב
תפילה בציבור חשובה וגדולה היא מתפילת היחיד, אפילו אם היחיד מתפלל בכוונה יתירה.
שלושה טעמים מצאנו לכך: א. תפילת הציבור מתקבלת. ב. לא ניתן לומר דברים שבקדושה ביחיד. ג. יש יחידים שלא יודעים או לא מסוגלים להתפלל ובציבור הם יוצאים בכך ידי חובה.
נראה שעבודת ה' בקהילה יש לה ללמוד מטעמי התפילה בציבור, ובכך להשיג מה שלא משיגה עבודת ה' של היחיד:
א. כוח הציבור גדול יותר - אינה דומה אמירת תהילים של יחיד לאמירת תהילים של כל הקהילה, אינו דומה ערב התעוררות לתשובה של הקהילה להתעוררות בתשובה של היחיד, אפשר להרגיש בחוש שיש עוצמה רבה יותר בעבודת ה' הציבורית, וגם בשמים כוח הציבור עושה רושם.
קרוב אליך (659)
הרב יהושע שפירא
221 - גילופין
222 - איך עובדים את ה' בתור קהילה?
223 - כבר הרבה זמן לא היה לי עונג בתפילה, איך מחזירים אותו?
טען עוד
ג. ערבות כלפי אחרים - כוחה של הקהילה גדול הוא בערבות חבריה זה לזה! לדאוג להביא נכה להתפלל בבית הכנסת, לדאוג לחולה שאין לו רכב להסעה לבדיקות בבית החולים, לסייע בקניות ועם הילדים לאשה שבעלה במילואים... ואשרי הקהילה שהערבות שלה פורצת החוצה גם מעבר לחבריה, אל עבר אוכלוסיות נוספות.
לכן ניתנה התורה לעם ולא לאדם יחיד, "עם זו יצרתי תהילתי יספרו".
לעזוב בשביל לחפש
הרב מאיר שקדי רב קהילת 'לב גבעת זאב' ור"מ בישיבת ההסדר שעלבים
מי במרכז?
כן, זהו עוד פעם ה"אני" הזה. האני שנדחף לכל מקום טהור וקדוש אליו אני רוצה להגיע. האני שגורם לי לחשוב על עצמי ולשים את עצמי כראשון במעלה בכל דבר טוב או מחשבה טובה.
גם כאשר יהודי עובד את ה' אלוקיו ומשרתו בתורה ומצוות, הוא יכול להתבלבל ולשים את טובתו ואנוכיותו במרכז העניינים. אפילו הרצון שלנו להיות קדושים וטהורים, הוא בעצם רצון לראות את האני שלנו גדול, מפואר וקדוש. זוהי פנייה של גאווה ואנוכיות המתגנבת לה גם לעבודת ה' יתברך, גם לרגעים, למחשבות ולמעשים הטהורים ביותר.
כדי להיפטר מן האנוכיות אנחנו צריכים לתרגל. לתרגל את העזיבה של העצמי והאנוכי למען האחר, למען הציבור, בשביל הקהילה. יהודי שעובד את ה' כחלק מקהילה ומתעניין בקהילתו, מתרגל לשים את עצמו בצד. הוא, לדוגמה, לא רק דואג להתעלותו בתורה, אלא מתעניין גם בתורתם של הסובבים אותו ובהתעלותם, ועל כן מפיץ תורה. הוא לא מתפלל לבדו על צרותיו, דאגותיו וכמיהתו לה' יתברך, אלא משתתף עם הציבור בקריאתם לה', הוא זועק גם על כאבם של הסובבים אותו. כאשר יהודי רואה עצמו חלק מאבריה של קהילת עובדי ה' יתברך, הוא יכול להפנים שהוא לא מרכז העניין, שישנו מרכז גדול יותר ממנו ושכל מטרת עבודתו היא צורך גבוה, למען שמו יתברך. הפנייה אל הסובבים גורמת ליהודי לעזוב את עצמו כדי לחפש, ושם ממתין לו הקדוש ברוך הוא.
שתיים נגד אחת
הרב שמואל רסקין שליח חב"ד ורב קהילת "בית הכנסת הפתוח" חולון
אם נתרגם את המילים "עבודת ה' כקהילה" ללשון המשנה, נקבל "תפילה (עבודה שבלב) בציבור"!
עבודת ה' היא ללא ספק קודם כל עניין אינדיבידואלי (כשם שהתפילה היא אישית, ונאמרת בלחש), ובכל זאת חלק מרכזי בה הוא "בציבור".
הציבור נותן כוח ליחיד. כאשר יש קבוצה של אנשים שעובדים יחד את ה', כל אחד מהם כאינדיבידואל יוכל להתקדם הרבה יותר. הרבי ה"אמצעי" מחב"ד אמר: כששני יהודים מדברים על עבודת ה', זה מצב של שתי נפשות אלוקיות מול נפש בהמית אחת! והסיבה: הנפש הבהמית והנטיות השליליות שלי, הן רק שלי. לנפש הבהמית שלי אין עניין שגם האדם השני יתנהג לא נכון (כדברי חז"ל: "אין אדם חוטא ולא לו"). ואילו הנפש האלוקית מועצמת בנוכחות של נפשות אלוקיות נוספות.
אתן לכך דוגמה מחיי הקהילה שלנו: אנחנו משתדלים לשבת מדי שבת וללמוד יחד פרק בספר התניא, מה שכמובן הופך להתוועדות שנמשכת כ'סעודה שלישית' עד צאת השבת. בהתוועדות אנחנו מבררים, יחד, את הרעיונות שכעת למדנו וקראנו בספר. בעקבות זאת אנחנו יוצאים לשבוע חדש של משימות משותפות בעבודת ה' – כשאת התוצאות אנחנו משתפים בשבת הבאה בהתוועדות.
כך למשל בשבועות האחרונים אנחנו מתוועדים יחד בשבת על עבודת התפילה, והחלטנו יחד לקחת מדי שבוע קטע אחר מתוך התפילה - אנחנו לומדים אותו היטב בשבת, מבינים את פירוש המילים הפשוט שלו וגם את המשמעות העמוקה שלו בעבודת ה' – ויוצאים לשבוע של עבודת התפילה. בשבת הבאה, בשעת ההתוועדות, פותחים את הסידור וכל אחד מספר על חוויית התפילה שהייתה לו השבוע עם קטע התפילה הזה. החוויה והעבודה המשותפות מרימות את כולנו, לבד לא היינו מצליחים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
