ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
הרב ניר רוזנברג רב הישוב עינב
תפילה בציבור חשובה וגדולה היא מתפילת היחיד, אפילו אם היחיד מתפלל בכוונה יתירה.
שלושה טעמים מצאנו לכך: א. תפילת הציבור מתקבלת. ב. לא ניתן לומר דברים שבקדושה ביחיד. ג. יש יחידים שלא יודעים או לא מסוגלים להתפלל ובציבור הם יוצאים בכך ידי חובה.
נראה שעבודת ה' בקהילה יש לה ללמוד מטעמי התפילה בציבור, ובכך להשיג מה שלא משיגה עבודת ה' של היחיד:
א. כוח הציבור גדול יותר - אינה דומה אמירת תהילים של יחיד לאמירת תהילים של כל הקהילה, אינו דומה ערב התעוררות לתשובה של הקהילה להתעוררות בתשובה של היחיד, אפשר להרגיש בחוש שיש עוצמה רבה יותר בעבודת ה' הציבורית, וגם בשמים כוח הציבור עושה רושם.
קרוב אליך (649)
הרב יהושע שפירא
221 - גילופין
222 - איך עובדים את ה' בתור קהילה?
223 - כבר הרבה זמן לא היה לי עונג בתפילה, איך מחזירים אותו?
טען עוד
ג. ערבות כלפי אחרים - כוחה של הקהילה גדול הוא בערבות חבריה זה לזה! לדאוג להביא נכה להתפלל בבית הכנסת, לדאוג לחולה שאין לו רכב להסעה לבדיקות בבית החולים, לסייע בקניות ועם הילדים לאשה שבעלה במילואים... ואשרי הקהילה שהערבות שלה פורצת החוצה גם מעבר לחבריה, אל עבר אוכלוסיות נוספות.
לכן ניתנה התורה לעם ולא לאדם יחיד, "עם זו יצרתי תהילתי יספרו".
לעזוב בשביל לחפש
הרב מאיר שקדי רב קהילת 'לב גבעת זאב' ור"מ בישיבת ההסדר שעלבים
מי במרכז?
כן, זהו עוד פעם ה"אני" הזה. האני שנדחף לכל מקום טהור וקדוש אליו אני רוצה להגיע. האני שגורם לי לחשוב על עצמי ולשים את עצמי כראשון במעלה בכל דבר טוב או מחשבה טובה.
גם כאשר יהודי עובד את ה' אלוקיו ומשרתו בתורה ומצוות, הוא יכול להתבלבל ולשים את טובתו ואנוכיותו במרכז העניינים. אפילו הרצון שלנו להיות קדושים וטהורים, הוא בעצם רצון לראות את האני שלנו גדול, מפואר וקדוש. זוהי פנייה של גאווה ואנוכיות המתגנבת לה גם לעבודת ה' יתברך, גם לרגעים, למחשבות ולמעשים הטהורים ביותר.
כדי להיפטר מן האנוכיות אנחנו צריכים לתרגל. לתרגל את העזיבה של העצמי והאנוכי למען האחר, למען הציבור, בשביל הקהילה. יהודי שעובד את ה' כחלק מקהילה ומתעניין בקהילתו, מתרגל לשים את עצמו בצד. הוא, לדוגמה, לא רק דואג להתעלותו בתורה, אלא מתעניין גם בתורתם של הסובבים אותו ובהתעלותם, ועל כן מפיץ תורה. הוא לא מתפלל לבדו על צרותיו, דאגותיו וכמיהתו לה' יתברך, אלא משתתף עם הציבור בקריאתם לה', הוא זועק גם על כאבם של הסובבים אותו. כאשר יהודי רואה עצמו חלק מאבריה של קהילת עובדי ה' יתברך, הוא יכול להפנים שהוא לא מרכז העניין, שישנו מרכז גדול יותר ממנו ושכל מטרת עבודתו היא צורך גבוה, למען שמו יתברך. הפנייה אל הסובבים גורמת ליהודי לעזוב את עצמו כדי לחפש, ושם ממתין לו הקדוש ברוך הוא.
שתיים נגד אחת
הרב שמואל רסקין שליח חב"ד ורב קהילת "בית הכנסת הפתוח" חולון
אם נתרגם את המילים "עבודת ה' כקהילה" ללשון המשנה, נקבל "תפילה (עבודה שבלב) בציבור"!
עבודת ה' היא ללא ספק קודם כל עניין אינדיבידואלי (כשם שהתפילה היא אישית, ונאמרת בלחש), ובכל זאת חלק מרכזי בה הוא "בציבור".
הציבור נותן כוח ליחיד. כאשר יש קבוצה של אנשים שעובדים יחד את ה', כל אחד מהם כאינדיבידואל יוכל להתקדם הרבה יותר. הרבי ה"אמצעי" מחב"ד אמר: כששני יהודים מדברים על עבודת ה', זה מצב של שתי נפשות אלוקיות מול נפש בהמית אחת! והסיבה: הנפש הבהמית והנטיות השליליות שלי, הן רק שלי. לנפש הבהמית שלי אין עניין שגם האדם השני יתנהג לא נכון (כדברי חז"ל: "אין אדם חוטא ולא לו"). ואילו הנפש האלוקית מועצמת בנוכחות של נפשות אלוקיות נוספות.
אתן לכך דוגמה מחיי הקהילה שלנו: אנחנו משתדלים לשבת מדי שבת וללמוד יחד פרק בספר התניא, מה שכמובן הופך להתוועדות שנמשכת כ'סעודה שלישית' עד צאת השבת. בהתוועדות אנחנו מבררים, יחד, את הרעיונות שכעת למדנו וקראנו בספר. בעקבות זאת אנחנו יוצאים לשבוע חדש של משימות משותפות בעבודת ה' – כשאת התוצאות אנחנו משתפים בשבת הבאה בהתוועדות.
כך למשל בשבועות האחרונים אנחנו מתוועדים יחד בשבת על עבודת התפילה, והחלטנו יחד לקחת מדי שבוע קטע אחר מתוך התפילה - אנחנו לומדים אותו היטב בשבת, מבינים את פירוש המילים הפשוט שלו וגם את המשמעות העמוקה שלו בעבודת ה' – ויוצאים לשבוע של עבודת התפילה. בשבת הבאה, בשעת ההתוועדות, פותחים את הסידור וכל אחד מספר על חוויית התפילה שהייתה לו השבוע עם קטע התפילה הזה. החוויה והעבודה המשותפות מרימות את כולנו, לבד לא היינו מצליחים.
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
האם מותר לפנות למקובלים?
איך ניתן לברור מרק בשבת?
איך מוסרים את הנפש בימינו?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
