ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
ראש ישיבת 'תום ודעת', ירושלים
המציאות היא עניין אובייקטיבי, ואילו השמחה היא עניין סובייקטיבי – האופן בו האדם מסתכל על המציאות. אם כן, כמובן ש"בשמחה תמיד" איננה תביעה מציאותית, אלא זוהי הסתכלות על המציאות. לפעמים המציאות היא קשה, והנתונים האובייקטיביים מתנגשים עם החוויות הטובות, אך אדם שמסתכל על המציאות בעיניים שמחות, יוכל לשמוח עם כל נתון במציאות.
יתר על כן, כשם שישנה ציפייה מאדם עם חובות גדולים, או עם מצב גופני קשה, להיות בשמחה – כך מצופה גם מאדם שיש לו 'מרה שחורה' או עצבות, להיות גם הוא בשמחה. וכיצד ניתן להפוך את השמחה למציאותית? להבין שגם המציאות היא סובייקטיבית. בעל התניא (פרק לג) מצביע על כך שהמציאות החיצונית בסך הכול מסתירה את האלוקות שבפנים. ה' הוא אחד, וכל מי שמגלה במציאות כיצד גם "שמו אחד", ורואה כיצד אחדותו מתגלה, יוכל להיות בשמחה תמיד.
אחד החידושים שלימד אותנו הבעל שם טוב, הוא שבניגוד לאנשים שמסתכלים על כך ש'עולמות בפשיטות' ואילו 'אלוקות בהתחדשות', כלומר: פשוט שיש עולם וחידוש הוא שיש אלוקות, עלינו להפוך את ההסתכלות, ולהבין ש'אלוקות בפשיטות' ואילו 'עולמות בהתחדשות', כלומר: פשוט שיש אלוקים, והחידוש הוא בקיומם של העולמות.
מעתה, העצה להיות "בשמחה תמיד" היא להתעצם עם "שויתי הוי' לנגדי תמיד", ולהכיר בכך שה' מונח בפנימיות כל העולמות. מתוך כך יכול האדם לשמוח בכל מה שבא אליו.
קרוב אליך (649)
הרב יהושע שפירא
237 - התמונה הגדולה ואנחנו
238 - תמיד בשמחה" - האם זה מציאותי?
239 - חיבור לעבודת ה'
טען עוד
ממינוס לפנימיוס
הרב מיכי יוספי
על ידי שמחה יוצאים מכל הגלויות ומכל הצרות, כך דורשת החסידות את הפסוק "כי בשמחה תצאו". אך יש כאן משהו מטריד. האדם הלא עצוב בגלל צרותיו, אז איזה מין רעיון זה להציע לו לשמוח וכך להפסיק להיות עצוב?! משל לאדם שנמצא ביתרת חוב בחשבון הבנק שלו, ומגיע חבר ונותן לו עצה שיפקיד כסף בחשבון וכך ייצא מהמינוס...
העניין הוא שבכל דבר יש חיצוניות ופנימיות. כך גם בנושא השמחה.
ישנה שמחה חיצונית ושמחה פנימית. שמחה חיצונית ניזונת מדברים חיצוניים שמסתדרים כפי רצוננו. בריאות, פרנסה, זוגיות, הורות או מימוש עצמי. זו שמחה שאין לה קיום אמיתי וכשמשהו משתבש אנו עסוקים בחסר. דואגים, עצובים ורוטנים.
במקביל לשמחה החיצונית, ישנו ממד של שמחה פנימית. זו שמחה שאינה מותנית בדברים שמחוץ לנו אלא נובעת מעצם קיומנו, מעצם החיים ומתוקף היותנו חלק א־לוה ממעל ממש. ועל שמחה זו נאמר "מצווה גדולה להיות בשמחה תמיד".
משום מה יש לנו נטייה להזניח את השמחה העמוקה הזו, אך כשהמציאות החיצונית מתערערת אנו מתעוררים לפגוש את הממד הפנימי שתמיד זמין ותמיד בידינו. כשאנו לוקחים אחריות על השמחה הפנימית, הרי שאנו זוכים לברכת שמים שבעקבותיה גם המציאות החיצונית הגשמית משתנה לטובה, בטוב הנראה והנגלה.
אפילו ירמיהו
הרב יואב שטרנברג רב קהילת "נחלת בנימין" ביישוב אדם
כשלהבות החורבן עוד בוערות, ירמיהו הנביא מבכה את מר גורלו: אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי, בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ. אוֹתִי נָהַג וַיֹּלַךְ, חֹשֶׁךְ וְלֹא אוֹר. אַךְ בִּי יָשֻׁב יַהֲפֹךְ יָדוֹ כָּל הַיּוֹם.
זוהי רק הפתיחה של פרק ג במגילת איכה. בפסוקים הבאים ירמיהו מתאר באריכות את סבלו, ואכן, אין ספק שגורלו של ירמיהו לא שפר עליו. לא ברמה האישית ולא ברמה הלאומית. ועם זאת, באמצע אותו הפרק ירמיהו משנה מנגינה:
טוֹב ה' לְקֹוָו, לְנֶפֶשׁ תִּדְרְשֶׁנּוּ... טוֹב לַגֶּבֶר כִּי יִשָּׂא עֹל בִּנְעוּרָיו. כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם ה' ... מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, גֶּבֶר עַל חֲטָאָו.
מרוח נכאים והתמקדות בסבל ובקושי, ירמיהו עובר לאמירה שאין מה להתאונן. כיצד מתרחש השינוי הזה?
אולי השינוי מתרחש בעקבות פסוקים באמצע: "חַסְדֵי ה’ כִּי לֹא תָמְנוּ, כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו... חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי, עַל כֵּן אוֹחִיל לוֹ". ברגע שמבינים שכל מעשיו של הקדוש ברוך הוא לטובה, כל הפרספקטיבה על האירועים משתנה, והסבל מקבל משמעות. אלו לא סתם ייסורים הבאים על האדם, אלא ייסורים הבאים לעזור לו.
אינני יודע אם אפשר לשמוח תמיד במובן של חיוכים וצחוק, אבל אפשר להחליף את המבט הסובל והמיואש במבט של תקווה, של רצון לפעולה ועשייה, שהם המאפיינים של השמחה. כלשונו של בעל התניא (תניא פרק כו): "כָּכָה מַמָּש בְּנִצְחוֹן הַיֵּצֶר, אִי אֶפְשָר לְנַצְּחוֹ בְּעַצְלוּת וּכְבֵדוּת הַנִּמְשָכוֹת מֵעַצְבוּת וְטִמְטוּם הַלֵּב כְּאֶבֶן, כִּי אִם בִּזרְִיזוּת הַנִּמְשֶׁכֶת מִשִׁמְחָה...".
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
עשרת המכות סוללות דרך
חידוש כוחות העולם
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
