ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
(אורות התשובה).
אם אתה לא מסתדר עם זה שאתה נופל וקם, מחליט ושוכח, ושוב מחליט, אז עדיין לא הסכמת לצאת לדרך. בעל תשובה חייב להיות גמיש, להבין שבין התקדמות להתקדמות יש גם נפילות, ולא לקחת את זה קשה. אם נכנס להלם בכל פעם שניפול – לא נצליח להתקדם סנטימטר. מי שרוצה להיות דווקא צדיק, לא יצליח מכיוון שעל הפסגה הוא לא נמצא, ולמיומנויות ולסבלנות הנדרשות לטיפוס ולמכשולים שבדרך הוא לא מוכן להזדקק.
הפתיחות לשינויים בעבודת ה' בהתאם למצבי הנפש השונים, היא האל"ף בי"ת של התשובה. כך כותב רבי נחמן (לקוטי מוהר"ן תורה ו):
"מִּי שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת תְּשׁוּבָה צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה לוֹ שְׁנֵי בְּקִיאוּת, הַיְנוּ 'בָּקִי בְּרָצוֹא' 'בָּקִי בְּשׁוֹב'... וְהַפֵּרוּשׁ הַפָּשׁוּט הוּא שֶׁמִּי שֶׁרוֹצֶה לֵילֵךְ בְּדַרְכֵי הַתְּשׁוּבָה צָרִיךְ לַחֲגר מָתְנָיו, שֶׁיִּתְחַזֵּק עַצְמוֹ בְּדַרְכֵי ה' תָּמִיד בֵּין בַּעֲלִיָּה בֵּין בִּירִידָה... שֶׁאֲפִילּוּ אִם יִפּׂל, חַס וְשָׁלוֹם, לְמָקוֹם שֶׁיִּפּׂל אֲפִילּוּ בִּשְׁאוֹל תַּחְתִּיּוֹת, גַּם כֵּן אַל יִתְיָאֵשׁ עַצְמוֹ לְעוֹלָם וְתָמִיד יְחַפֵּשׂ וִיבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וִיחַזֵּק עַצְמוֹ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא בְּכָל מַה שֶׁיּוּכַל".
החיים דינמיים, הכול משתנה כל הזמן. הגוף שלנו בתנועה תמידית והנפש על אחת כמה וכמה. הנפש שואפת ונושפת, השאיפה היא 'רצוא', לנסוק לשמים ולשאוף לעוד ועוד קרבת ה'. ואחרי העלייה הגדולה תמיד צריכה להגיע הנשיפה הנקראת 'שוב', הרוח יוצאת מהמפרשים ואנחנו חוזרים לממדנו הטבעיים. השמים נראים פתאום רחוקים, והרצוא כמו דמיון.
קרוב אליך (659)
הרב נחמיה וילהלם
249 - אני שלך!
250 - תשכחו מזה
251 - כמה פעמים אפשר לומר את אותו הווידוי?
טען עוד
פשוט להסתובב
בתוך כל יהודי, בכל מצב, מתחבא רצון טהור לה'. גם אם מתגלה ממנו רק ניצוץ אחד, הוא אמיתי לחלוטין. תנועה אחת, תזוזה קטנה, חושפת את האוצר האדיר הזה ומשנה את כל התמונה. את העיקרון הזה למדה תורת החסידות מהלכה בדיני גיטין.
גט שניתן לאישה ללא רצונו של הבעל איננו גט. אישה שקבלה גט כזה נשארת נשואה ואם תנשא לאחר בניה יהיו ממזרים. למרות זאת, אם בית הדין הכריח בעל על ידי מלקות לתת גט לאשתו – למרות שהוא הסכים רק בשביל להפסיק לספוג מלקות, הגט כשר. איך זה יכול להיות?
"מִי שֶׁהַדִּין נוֹתֵן שֶׁכּוֹפִין אוֹתוֹ לְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְלֹא רָצָה לְגָרֵשׁ - בֵּית דִּין שֶׁל יִשְׂרָאֵל בְּכָל מָקוֹם וּבְכָל זְמַן, מַכִּין אוֹתוֹ עַד שֶׁיֹּאמַר רוֹצֶה אֲנִי. וְיִכְתֹּב הַגֵּט, וְהוּא גֵּט כָּשֵׁר... וְלָמָּה לֹא בָּטֵל גֵּט זֶה - שֶׁהֲרֵי הוּא אָנוּס, בֵּין בְּיַד גּוֹיִים בֵּין בְּיַד יִשְׂרָאֵל: שֶׁאֵין אוֹמְרִין אָנוּס, אֶלָּא לְמִי שֶׁנִּלְחָץ וְנִדְחָק לַעֲשׂוֹת דָּבָר שֶׁאֵינוֹ חַיָּב מִן הַתּוֹרָה לַעֲשׂוֹתוֹ, כְּגוֹן מִי שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁמָּכַר, אוֹ נָתַן; אֲבָל מִי שֶׁתְּקָפוֹ יִצְרוֹ הָרַע לְבַטֵּל מִצְוָה, אוֹ לַעֲשׂוֹת עֲבֵרָה, וְהֻכָּה עַד שֶׁעָשָׂה דָּבָר שֶׁחַיָּב לַעֲשׂוֹתוֹ, אוֹ עַד שֶׁנִּתְרַחֵק מִדָּבָר שֶׁאָסוּר לַעֲשׂוֹתוֹ - אֵין זֶה אָנוּס מִמֶּנּוּ, אֶלָּא הוּא אָנַס עַצְמוֹ בְּדַעְתּוֹ הָרָעָה. לְפִיכָךְ מִי שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְגָרֵשׁ - מֵאַחַר שֶׁהוּא רוֹצֶה לִהְיוֹת מִיִּשְׂרָאֵל, רוֹצֶה הוּא לַעֲשׂוֹת כָּל הַמִּצְווֹת וּלְהִתְרַחֵק מִן הָעֲבֵרוֹת; וְיִצְרוֹ הוּא שֶׁתְּקָפוֹ. וְכֵיוָן שֶׁהֻכָּה עַד שֶׁתָּשַׁשׁ יִצְרוֹ וְאָמַר רוֹצֶה אֲנִי - כְּבָר גֵּרַשׁ לִרְצוֹנוֹ".
(משנה תורה הלכות גירושין פרק ב)
המלקות מכניעות את היצר הרע – לא את הבעל! מדהים הוא שבהלכות החמורות שבתורה, פוסקים הלכה מתוך וודאות של עקרון רוחני. כל יהודי, בפנימיותו, רוצה לעשות את רצון ה'. אנחנו יודעים את זה כל כך בוודאות, עד שאין כל סיבה לחשוש לכשרותו של הגט.
הרצון הפנימי הזה הוא הדבר החשוב ביותר בתהליך התשובה, ועלינו להעריך נכונה את הטמון בנו, ולהשתמש בו.
"נָתַן ה' יִתְבָּרֵךְ כֹּח בָּאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלי, שֶׁבְּכָל רֶגַע שֶׁיִּרְצֶה יוּכַל לְהָסִיר כָּל כֹּח הָרַע שֶׁבּוֹ. וְלוֹמַר 'עַד פֹּה תָּבֹא וְאַל תּוֹסִיף', כְּמוֹ שֶׁאָמַר אאמו"ז זצוק"ל פֵּרוּשׁ הַפָּסוּק "כִּרְחֹק מִזְרָח מִמַּעֲרָב הִרְחִיק מִמֶּנּוּ אֶת פְּשָׁעֵינוּ" (תהילים קג,יב) - הַיְנוּ כְּמוֹ אָדָם שֶׁעוֹמֵד וּפָנָיו לַמִּזְרָח, וּבְרֶגַע אַחַת יוּכַל לַהֲפֹךְ עַצְמוֹ שֶׁיִּהְיֶה פָּנָיו לַמַּעֲרָב. כְּמוֹ כֵן הִרְחִיק ה' יִתְבָּרֵךְ פְּשָׁעֵינוּ מֵאִתָּנוּ, הַיְנוּ שֶׁבְּרֶגַע אַחַת יוּכַל הָאָדָם לַהֲפֹךְ עַצְמוֹ וְלִהְיוֹת צַדִּיק גָּמוּר. כְּמוֹ שֶׁאָמְרו רַבּוֹתֵינוּ ז"ל בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (דף מ"ט ע"ב): "הַמְּקַדֵּשׁ אִשָּׁה... עַל מְנָת שֶׁאֲנִי צַדִּיק, אֲפִלּוּ רָשָׁע גָּמוּר מְקֻדֶּשֶׁת, שֶׁמָּא הִרְהֵר תְּשׁוּבָה בְּדַעְתּוֹ." (רבי יצחק יעקב מביאלא, 'דברי בינה' פרשת בהעלותך)
הרבי מביאלא מדבר על רגע המהפך: כאשר אדם נמצא בתוך חטא, הוא מפנה את הגב אל ה'. התיקון הראשון והחשוב ביותר למצב הנפש הזה הוא – פשוט להסתובב! שוב 'להסתכל לה' בעיניים', ולהסכים שגם הוא יסתכל עלי. מה יקרה אם אסתובב? אולי אגלה שאני לא רחוק כמו שחשבתי, ואולי אגלה שאני רחוק יותר משהעלתי על דעתי. בין כך ובין כך יהיה טוב יותר. ה' מול עיניי, אני יודע לאן אני הולך, למי אני שייך.
אי אפשר להתרחק מה' מכיוון שהוא נמצא בכל מקום. הריחוק שלנו הוא בהפניית העורף, והתשובה היא פשוט להסתובב חזרה ולהיות פנים בפנים. איך מסתובבים? חושפים מה אנחנו באמת רוצים. לחשיפה הזאת קוראים 'הרהור תשובה', אני בעצם מאוד רוצה את ה', והתגלית הזאת מחוללת מהפך בנפש האדם, והוא מיד נקרא בעל תשובה! כמה זמן לוקח לחזור בתשובה? שנייה וחצי!
יש לכך השלכות הלכתיות מרחיקות לכת, לא רק בהלכות גיטין אלא גם בהלכות קידושין. הגמרא אומרת כי אם אדם רשע נתן טבעת לאישה ואמר לה שהיא מקודשת לו בתנאי שהוא צדיק גמור – היא מקודשת מספק, שמא הרהר בתשובה באותו רגע. שימו לב! הספק הוא האם הוא הרהר בתשובה או לא, אך אם היינו יכולים לדעת בוודאות כי הוא הרהר בתשובה, היא הייתה אשתו בוודאות! הרהור תשובה אחד הופך אדם רשע לצדיק גמור – וזאת הגדרה הלכתית לכל דבר.
גם אם אנחנו לא מאמינים לעצמנו שאנחנו באמת רוצים, גם אם איננו מרגישים שהרהורי הלב המעורפלים שלנו שווים משהו, הקדוש ברוך הוא יודע את אמיתיותם ומייקר אותם, וכך נפסק להלכה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
