ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- הלכות פורים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
לפי הקבלה עיקר סעודת פורים בבוקר לפני חצות היום, וכן מנהגנו. ויש שנוהגים לעשותה אחר הצהרים ונמשכים עד הלילה, ואז יש להם ספק אם יאמרו 'על הנסים' או לא. פעם שאלו, מדוע יש שנוהגים לעשות את הסעודה אחר הצהרים ולהמשיכה עד הלילה? וענו, כיון שהמן היה גוי, ואצל הגויים הלילה הולך אחר היום, לכן ממשיכים עד הלילה.
תמחה את זכר עמלק
ואומרים חכמי הקבלה, כמו שיש ניצוץ קדושה והארה בפורים, כך יש ניצוץ טומאה של המן בפורים. ובכל שנה ושנה יש לנו הרבה 'המנים', חיים ומתים, ובכל שנה הניצוץ של המן בא ומקבל עונשו. ועל זה אומר הבא"ח כשמזכירים את עמלק או בקריאת המגילה את המן, יכה בנעליו על הרצפה לקיים מה שנאמר "תמחה את זכר עמלק מתחת השמים", אבל לא יכה בידו על השולחן– כי לא מגיע לעמלק שהיד שלי תכאב בגללו (עיין לבא"ח תצוה אות ח').
טעם לתחפושת
יש שנוהגים ללבוש מסכות וכן להתחפש בפורים, והוא על פי מה שכתוב "ופני המן חפו". ויזהר שלא יתחפש להמן או לכל אלו הרוצים להשמיד להרוג ולאבד ל"ע, אלא יתחפש לדבר חשוב כגון למשה רבנו, אהרן הכהן, או לאדם זקן וכדו'.
והטעם העיקרי שנהגו להתחפש הוא, כדי שכל מי שזקוק לצדקה יוכל לפשוט ידו על ידי ששם מסכה על פניו וכך לא יבא לידי בושה, וכל הפושט ידו נותנים לו.
מסופר על אבא ובנו שהיו הולכים בדרך לאחר שנגמר פורים, והנה רואה הבן אדם אחד שנכנס לחנות לקנות עוגה. התפלא הבן על כך ואמר לאביו: אבא, אמש בקשתי ממך דמי פורים ואמרת לי שחלקת הכל לאביונים, וא"כ מאיפה לאותו אדם כסף לקנות עוגה אם הוא גם כן חילק את כל כספו לעניים? א"ל האבא: מי אמר לך שהוא לא מהמקבלים והוא בעצמו עני?!
ונשמרתם מאד לנפשותיכם
יש להזהיר את הילדים משימוש בכל מיני כלי משחית המרעישים ביותר והמזיקים, כי חמירא סכנתא מאיסורא, ואם יש אשה בהריון הדבר עלול להזיק לה.
קריאת המגילה
הכל חייבים במקרא מגילה אנשים ונשים. בבית הכנסת שלנו ישנם שני מניינים לקריאת המגילה, כדי שגם הנשים תוכלנה לבא ולשמוע את קריאת המגילה. וכתב הבא"ח (תצוה אות א') שמעולם לא נשמע שאשה קראה מגילה (ועיין בתוס' מגילה דף ד' ע"א ד"ה נשים).
מתנות לאביונים
הגבאים שאוספים כסף לעניים בפורים, צריכים לחלק את כל הכסף בפורים, ואין העני חייב לקחת את כל הכסף ולקנות בו צרכי פורים, אלא הוא רשאי לעשות בו כרצונו (ועיין לרמב"ם פ"ב מהלכות מגילה הלכה ט"ז, ולחם משנה שם). טוב שאדם יכין לעצמו כסף ממש או שטרות או מטבעות ליום פורים כדי שיהיה לו מה לתת לאביונים, כדלהלן.
צ'ק כמתנה לאביון
יש לתת מתנה לאביון באופן שיוכל לקנות מאכלים לסעודת פורים ביום פורים. ועל כן אם נותן צ'ק לעני – אינו יוצא יד"ח, מכיון שאין העני יכול לפדותו (שהרי ביום פורים הבנקים סגורים). זאת ועוד, כיום על כל צ'ק כתוב שמו של בעל הצ'ק, ואם העני יקח אותו ויקנה בו במכולת, עלול בעל המכולת לשים לב לשֵם שע"ג הצ'ק וממילא יבין שהעומד מולו הוא עני, ועלול אותו עני להגיע לידי בושה.
ומשלוח מנות איש לרעהו
אומר בעל 'מנות הלוי' (לרבי שלמה אלקבץ ע"ה), כל טענת המן הרשע היתה ש"ישנו עם מפוזר ומפורד", ולכן אמר מרדכי לאסתר דוקא ביום זה נתחזק ונשלח מנות איש לרעהו, כדי להרבות באהבה ואחוה שלום ורעות, ולהראות שאנו מאוחדים.
משנכנס אדר מרבין בשמחה
הגמרא בתענית (כ"א ע"א) אומרת: "משנכנס אדר מרבין בשמחה", שואל גאון עוזנו ותפארתנו בעל הבא"ח זיע"א (בספרו אדרת אליהו) מדוע הגמרא אומרת בלשון "משנכנס" ולא אמרה בלשון פשוטה "באדר מרבין בשמחה"? אלא, מכאן יש רמז לכך שהשמחה של פורים אינה מתחילה מראש חודש אלא כבר מהמולד של חודש אדר, ועל כן כתבה הגמרא בלשון "משנכנס". יש שהגדילו לעשות ואמרו שהשמחה של פורים מתחילה כבר בשבת מברכין שמכריזים על ראש חודש אדר. ועיקר העיקרים הוא שצריך לזכור שהשמחה המוזכרת כאן אינה שמחה של קלות ראש, אלא שמחת התורה, וכמו שהגמרא במגילה (טז ע"ב) אומרת "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, אמר רב יהודה אורה - זו תורה, וכן הוא אומר כי נר מצוה ותורה אור". קודם תורה ורק אח"כ באה השמחה.
שואלין בהלכות פסח
שואלין בהלכות פסח קודם לפסח שלושים יום (שו"ע סי' תכ"ט סעי' א'). ועל כן ביום פורים לאחר התפילה וקריאת המגילה, אנו נוהגים בבית הכנסת ללמוד הלכות פסח (כי פורים הוא שלושים יום קודם הפסח), ולעיתים מגישים עוגות, ואני תמיד נוהג להזהיר שלא לאכול חמץ בעת הלימוד, כי לעיתים נופל פירור של חמץ בתוך הספרים. ובמיוחד אני נזהר שלא יתקרב חמץ ליד הספרים שקשורים לחג הפסח כגון המחזור או מסכת פסחים. פעם אחת עיינתי בספר וראיתי פירור של חמץ, ולפני פסח פירקתי את כל דפי הספר אולי יש בפנים עוד פירור, ואמנם ניתן לנער את הספר ודיו, אבל לעיתים יש פירור שנדבק ובנענוע הוא לא יפול, ואפילו בפירור יש בעיה אם יש חשש שיאכל אותו.
פעם אחת העברתי שיעור בבית כנסת "טוויג" , ואמרתי את הענין הנ"ל, ושאל אותי אדם אחד, מדוע יש לחשוש מפירור קטן, הרי אין בו שיעור. אמרתי לו, שיעור נאמר כדי לבער את החמץ, אבל לענין אכילה - חצי שיעור אסור מן התורה, ובאכילת פירור אחד עובר איסור. שאל אותי אותו אדם: ומי אוכל פירור? המשכתי בלימוד, והנה הגישו עוגיות עם סומסום, ואותו אדם נטל עוגייה אחת, וגרגיר של סומסום נפל לו לתוך הספר, והוא מיד ניגש לקחתו באצבעו ולאוכלו, ואני אמרתי לו: הנה אתה רואה שאדם כן יכול לאכול פירור, ותדע לך שאם זה בפסח הרי שעובר על איסור.
יקנה"ז
בשנה שחל ערב פסח להיות בשבת, מברכים בקידוש במוצאי שבת חמש ברכות וסימנם יקנה"ז: יין, קידוש, נר הבדלה, זמן. האשה מדליקה נרות של יו"ט אחרי זמן "צאת השבת" על פי הלוח. ואם לא התפללה ערבית ולא אמרה "ותודיענו", עליה לומר "ברוך המבדיל בין קדש לקדש" בלי שם ומלכות. ויש מי שאומר שהבעל אינו יכול לברך ברכת 'מאורי האש' על נר של יו"ט, אלא עליו להדליק נר אחר, ויש מי שמתיר. וטוב שיקח גפרור גדול (כיום מצויים בשוק חבילות גפרורים גדולים) ויחברו לנר של יו"ט כדי שתהיה לו אבוקה, ואם אין לו, די בנר אחד. לדעת מג"א גם בליל שבת צריך שני נרות שיהיו קלועים, ולמעשה אין נוהגין כן (עיין לשו"ע סי' רס"ג במג"א ס"ק א').
ויהי רצון שהקב"ה יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה עם אבותינו, יראו עינינו וישמח ליבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
