ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
פריז, צרפת Paris, France
מרחשון, ה'תשנ"ט
כשרותו של ספר-תורה שיש בו אותיות נוספות או משונות
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
247 - סירוב קבלת גט ומניעת חינוך יהודי
248 - כשרותו של ספר-תורה שיש בו אותיות נוספות או משונות
249 - ציור אמנותי של חיות על גבי בית מזוזה
טען עוד
שאלה
מצוי בקהילתנו ספר תורה שבו שני ה"נונים" של פרשת "ויהי בנסוע" מצוינים בתוך הספר כך שהן הפוכות באותיות של הפרשיה עצמה - . וכן לסיום בתחילת הפרשיה הבאה.
כמו כן מצינו שם אות "פ" סופית בצורה זו ו"ח" בצורה זו האם יש מקור למנהגים אלה והאם הספר כשר?
תשובה
היום נוהגים הסופרים לעשות נו"ן הפוכה לפני פרשת "ויהי בנסע" ונו"ן הפוכה לאחריה 1 . אך גם אם שינה הסופר מזה ועשה באופן אחר, כגון שעשה את הנו"נים שבמלות תחילת הפרשה וסופה הפוכות, יש להכשיר, כמקרה שלכם, שעשה את הנו"ן של "ויהי בנסע" ואת הנו"ן הראשונה של "ויהי העם כמתאוננים" הפוכות, והוא מכיוון שהיו בעבר סופרים שנהגו כך, והיה להם על מי שיסמוכו 2 .
1. באשר לאות פ"ה המלופפת מבפנים סיבוב נוסף, אף-על-פי שאין זו צורת האות פ"ה הנוהגת כיום, אין זה חשוב לשינוי צורה ולכן אין לפסול את הספר על שום דבר זה 3 , שכן היו שנהגו לעשות כן בעבר, במקומות מסוימים, על-פי המסורת 4 . עיין אריכות דברים בנושא זה בתשובה הקודמת.
2. באשר לאות חי"ת שרגליה אינן עשויות כשתי זי"נים, אלא הן פונות לשני הצדדים, קיים חשש שאין זו צורת חי"ת אלא צורת אות ת"ו, ולכן יש לחשוש לכשרות הספר. ואולם כדי לפסוק את הדין, צריך לראות את צורת האות 5 .
______________________________________________
במסכת שבת (קטו ע"ב) מובא: "תנו רבנן, ויהי בנסע הארן ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה". גם בזוהר (פר' בהעלותך) מובא שפרשה זו עושה לה נו"ן שפניה לאחור, ועל-פי מקורות אלה נהגו לעשות שתי נו"נים הפוכות בפר' ויהי בנסע, באופן שיבואר בהערה 2.
2 הרש"ל בתשובותיו (סי' עג) האריך בדבר השאלה, כיצד יש לעשות את הנו"נים ההפוכות. לפי דעתו אין לעשות אותן בין הפרשיות, משום שזה מיתר אותיות בתורה, אלא יש להפוך שתיים מאותיות נו"ן שבתורה (ואף כי סתם נו"ן הפוכה היא אות פסולה, אין היא פוסלת כאשר יש מסורת מחז"ל לעשות כך), והעלה שם אפשרויות רבות, כיצד לעשות. יש שכתבו להפוך את הנו"ן של "ויהי בנסוע" והנו"ן של "ובנחה", ויש שכתבו לעשות כן (במקום "ובנחה") בנו"ן הראשונה של "מתאוננים", ובכהאי גוונא הכשיר מהרש"ל.
"נודע ביהודה" (מהדורא קמא חלק יורה דעה סי' עד) חלק על מהרש"ל וכתב שיש לכתוב את הנו"נים ההפוכות לפני ואחרי פרשת "ויהי בנסע", ולא להפוך נו"נים מתוך הפסוקים, משום שאות הפוכה פסולה, ונמצא הספר חסר ובאשר לדברי מהרש"ל, שבדרך זו הסופר מיתר אות בתורה, כתב שאין זה פוסל את הספר מכיוון שאינו משנה שום תיבה שתהיה עכשו כתובה שלא כתיקונה. ועיין ב"פתחי תשובה" (יורה דעה סי' ערה אות ו) שהביא גם את דברי מהרש"ל וגם את דברי "נודע ביהודה", אך לא הכריע ביניהם. ועיין בספר "קסת הסופר" בחקירותיו ב"לשכת הסופר" (חקירה יז), שהכריע למעשה, שאף-על-פי שלכתחילה יש לעשות כדברי בעל "נודע ביהודה", מכל מקום, אם עשה כפי אחת מן האפשרויות שמהרש"ל הכשירן, אין לפסול הספר על שום זה, מכיון שיש גדולים הסוברים שכך צריך לעשות.
3 "חתם סופר" בתשובותיו (חלק יורה דעה סי' רסה) כתב, שכל שעשה הסופר תגים או ליפופים שלא כתבו לעשותם, והוא עשה אותם לנוי, אם לא שינה על-ידי כך צורתה של האות, הרי מכיוון שעשה לנוי - משום "זה א-לי ואנוהו" - אין לפסול את הספר. וכן פסק בספר "מאיר עיני סופרים" וב"דקדוקי סופרים" (אות פא).
4 רמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וס"ת פ"ז הל"ח) כתב: "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ובאותיות המשונות, כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש". וכן הביאו גם הטור (יורה דעה סי' ערה) וגם רמ"א (שם סעיף ו).
5 קיימא לן להלכה (שו"ע אורח חיים סי' לב סעיף כה), כי כל אות הכתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה... פסולה. ומקור דין זה הוא בגמ' שבת (קג ע"ב): "וכתבתם - שתהא כתיבה תמה; שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן, עייני"ן אלפי"ן, ביתי"ן כפי"ן, כפי"ן ביתי"ן, גמי"ן צדי"ן, צדי"ן גמי"ן, דלתי"ן רישי"ן, רישי"ן דלתי"ן, היהי"ן חיתי"ן, חיתי"ן היהי"ן, ווי"ן יודי"ן, יודי"ן ווי"ן, זייני"ן נוני"ן, נוני"ן זייני"ן, טיתי"ן פיפי"ן, פיפי"ן טיתי"ן, כפופין פשוטין, פשוטין כפופין, מימי"ן סמכי"ן, סמכי"ן מימי"ן, סתומין פתוחין, פתוחין סתומין". מדברי גמרא זו לומדים שכל אות צריכה להיות כתיקונה, ולכן אין להכשיר את האות כאשר יש חשש לשינוי צורתה. ובאשר למקרה שבו עשה נו"ן הפוכה לצד ימין ונו"ן כפופה לצד שמאל כתבו הפוסקים שיש לפסול, עיין להלכה אצל הרב יעקב מאיר שטרן בספרו "משנת הסופר" (עמ' 94 ב"ילקוט הסופר" ד"ה כתבה), ולכן יש לתקן את כל האותיות הכתובות באופן זה, ויזהר שלא יפסול ע"י חק תוכות, כמבואר בשו"ע (אורח חיים סי' לב סעיף יז).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
-------------
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
