ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
פריז, צרפת Paris, France
מרחשון, ה'תשנ"ט
כשרותו של ספר-תורה שיש בו אותיות נוספות או משונות
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
247 - סירוב קבלת גט ומניעת חינוך יהודי
248 - כשרותו של ספר-תורה שיש בו אותיות נוספות או משונות
249 - ציור אמנותי של חיות על גבי בית מזוזה
טען עוד
שאלה
מצוי בקהילתנו ספר תורה שבו שני ה"נונים" של פרשת "ויהי בנסוע" מצוינים בתוך הספר כך שהן הפוכות באותיות של הפרשיה עצמה - . וכן לסיום בתחילת הפרשיה הבאה.
כמו כן מצינו שם אות "פ" סופית בצורה זו ו"ח" בצורה זו האם יש מקור למנהגים אלה והאם הספר כשר?
תשובה
היום נוהגים הסופרים לעשות נו"ן הפוכה לפני פרשת "ויהי בנסע" ונו"ן הפוכה לאחריה 1 . אך גם אם שינה הסופר מזה ועשה באופן אחר, כגון שעשה את הנו"נים שבמלות תחילת הפרשה וסופה הפוכות, יש להכשיר, כמקרה שלכם, שעשה את הנו"ן של "ויהי בנסע" ואת הנו"ן הראשונה של "ויהי העם כמתאוננים" הפוכות, והוא מכיוון שהיו בעבר סופרים שנהגו כך, והיה להם על מי שיסמוכו 2 .
1. באשר לאות פ"ה המלופפת מבפנים סיבוב נוסף, אף-על-פי שאין זו צורת האות פ"ה הנוהגת כיום, אין זה חשוב לשינוי צורה ולכן אין לפסול את הספר על שום דבר זה 3 , שכן היו שנהגו לעשות כן בעבר, במקומות מסוימים, על-פי המסורת 4 . עיין אריכות דברים בנושא זה בתשובה הקודמת.
2. באשר לאות חי"ת שרגליה אינן עשויות כשתי זי"נים, אלא הן פונות לשני הצדדים, קיים חשש שאין זו צורת חי"ת אלא צורת אות ת"ו, ולכן יש לחשוש לכשרות הספר. ואולם כדי לפסוק את הדין, צריך לראות את צורת האות 5 .
______________________________________________
במסכת שבת (קטו ע"ב) מובא: "תנו רבנן, ויהי בנסע הארן ויאמר משה, פרשה זו עשה לה הקדוש ברוך הוא סימניות מלמעלה ולמטה, לומר שאין זה מקומה". גם בזוהר (פר' בהעלותך) מובא שפרשה זו עושה לה נו"ן שפניה לאחור, ועל-פי מקורות אלה נהגו לעשות שתי נו"נים הפוכות בפר' ויהי בנסע, באופן שיבואר בהערה 2.
2 הרש"ל בתשובותיו (סי' עג) האריך בדבר השאלה, כיצד יש לעשות את הנו"נים ההפוכות. לפי דעתו אין לעשות אותן בין הפרשיות, משום שזה מיתר אותיות בתורה, אלא יש להפוך שתיים מאותיות נו"ן שבתורה (ואף כי סתם נו"ן הפוכה היא אות פסולה, אין היא פוסלת כאשר יש מסורת מחז"ל לעשות כך), והעלה שם אפשרויות רבות, כיצד לעשות. יש שכתבו להפוך את הנו"ן של "ויהי בנסוע" והנו"ן של "ובנחה", ויש שכתבו לעשות כן (במקום "ובנחה") בנו"ן הראשונה של "מתאוננים", ובכהאי גוונא הכשיר מהרש"ל.
"נודע ביהודה" (מהדורא קמא חלק יורה דעה סי' עד) חלק על מהרש"ל וכתב שיש לכתוב את הנו"נים ההפוכות לפני ואחרי פרשת "ויהי בנסע", ולא להפוך נו"נים מתוך הפסוקים, משום שאות הפוכה פסולה, ונמצא הספר חסר ובאשר לדברי מהרש"ל, שבדרך זו הסופר מיתר אות בתורה, כתב שאין זה פוסל את הספר מכיוון שאינו משנה שום תיבה שתהיה עכשו כתובה שלא כתיקונה. ועיין ב"פתחי תשובה" (יורה דעה סי' ערה אות ו) שהביא גם את דברי מהרש"ל וגם את דברי "נודע ביהודה", אך לא הכריע ביניהם. ועיין בספר "קסת הסופר" בחקירותיו ב"לשכת הסופר" (חקירה יז), שהכריע למעשה, שאף-על-פי שלכתחילה יש לעשות כדברי בעל "נודע ביהודה", מכל מקום, אם עשה כפי אחת מן האפשרויות שמהרש"ל הכשירן, אין לפסול הספר על שום זה, מכיון שיש גדולים הסוברים שכך צריך לעשות.
3 "חתם סופר" בתשובותיו (חלק יורה דעה סי' רסה) כתב, שכל שעשה הסופר תגים או ליפופים שלא כתבו לעשותם, והוא עשה אותם לנוי, אם לא שינה על-ידי כך צורתה של האות, הרי מכיוון שעשה לנוי - משום "זה א-לי ואנוהו" - אין לפסול את הספר. וכן פסק בספר "מאיר עיני סופרים" וב"דקדוקי סופרים" (אות פא).
4 רמב"ם (הל' תפילין ומזוזה וס"ת פ"ז הל"ח) כתב: "ויזהר באותיות הגדולות ובאותיות הקטנות ובאותיות הנקודות ובאותיות המשונות, כגון הפאי"ן הלפופות והאותיות העקומות כמו שהעתיקו הסופרים איש מפי איש". וכן הביאו גם הטור (יורה דעה סי' ערה) וגם רמ"א (שם סעיף ו).
5 קיימא לן להלכה (שו"ע אורח חיים סי' לב סעיף כה), כי כל אות הכתובה שלא כתקנה ואין צורתה עליה... פסולה. ומקור דין זה הוא בגמ' שבת (קג ע"ב): "וכתבתם - שתהא כתיבה תמה; שלא יכתוב אלפי"ן עייני"ן, עייני"ן אלפי"ן, ביתי"ן כפי"ן, כפי"ן ביתי"ן, גמי"ן צדי"ן, צדי"ן גמי"ן, דלתי"ן רישי"ן, רישי"ן דלתי"ן, היהי"ן חיתי"ן, חיתי"ן היהי"ן, ווי"ן יודי"ן, יודי"ן ווי"ן, זייני"ן נוני"ן, נוני"ן זייני"ן, טיתי"ן פיפי"ן, פיפי"ן טיתי"ן, כפופין פשוטין, פשוטין כפופין, מימי"ן סמכי"ן, סמכי"ן מימי"ן, סתומין פתוחין, פתוחין סתומין". מדברי גמרא זו לומדים שכל אות צריכה להיות כתיקונה, ולכן אין להכשיר את האות כאשר יש חשש לשינוי צורתה. ובאשר למקרה שבו עשה נו"ן הפוכה לצד ימין ונו"ן כפופה לצד שמאל כתבו הפוסקים שיש לפסול, עיין להלכה אצל הרב יעקב מאיר שטרן בספרו "משנת הסופר" (עמ' 94 ב"ילקוט הסופר" ד"ה כתבה), ולכן יש לתקן את כל האותיות הכתובות באופן זה, ויזהר שלא יפסול ע"י חק תוכות, כמבואר בשו"ע (אורח חיים סי' לב סעיף יז).
בשם צוות המשיבים ובברכת התורה,
הרב משה ארנרייך הרב יוסף כרמל
ראשי הכולל
-------------
משמעות המילים והדיבור שלנו
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
מהות ספר ויקרא ופרשת זכור
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
