בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • שו"ת "במראה הבזק"
קטגוריה משנית
undefined
2 דק' קריאה
מקסיקו סיטי, מקסיקו Mexico City, Mexico
מנחם אב, ה'תשנ"ז

קבלת ריבית מכספים שמופקדים בבנק שרוב בעליו אינם יהודים

שאלה
אדם בקהילתי פתח חשבון חסכון שעליו הוא מקבל ריבית חודשית. אח"כ נודע לו שאחד מבעלי המניות הוא יהודי. היהודי הזה מבעלי הבנק נשוי לגויה והוא לצערנו מתבולל ולכן אין לו כל ענין בהיתר עיסקא.
מה דין כספי הריבית שנתקבלו מן הבנק, קשה להניח שהבעלים יסכים לקבל חזרה כספים מלקוח וכן קשה לברר כמה בדיוק נתקבל במשך השנים.

תשובה
נהגו כרוב הפוסקים, להפקיד כספים בבנק שרוב בעלותו בידי נכרים ולקבל עליהם ריבית גם כאשר אין היתר עיסקא 1 .
סעיף נוסף להקל הוא הגדרתו של הבנק כחברה בע"מ ואז יש מקום לומר שגם אם בעלי המניות הם יהודים אין בכך איסור מכיון שאין שעבוד אישי לתשלום הריבית 2 .
בדינו של יהודי מומר לענין ריבית נחלקו המחבר והרמ"א 3 . להלכה אפשר להקל למי שפוסק כמחבר, רק במי שהמיר את דתו רח"ל 4 .
לענין החזרת הריבית - במקום שיש אומדנא דמוכח אין צורך במחילה מפורשת 5 , ואין עניין לצאת ידי שמיים 6 . אבל הלוה צריך לדעת שהכסף מגיע לו כדי שיוכל למחול 7 וקשה מאוד להגיע למצב זה כשמדובר בגוף עסקי כמו בנק.




^ 1. עיין סיכום הדעות בספר "תורת רבית" פרק יז סע' סד ובספר "ברית יהודה" בפרק ל סב טז.
^ 2. עיין ב"אגרות משה" יו"ד, ב, סב, ועיין סיכום השיטות בתורת רבית פרק יט סע' נג.
^ 3. יו"ד סי' קנט סע' ב.
^ 4. עיין "תורה רבית" פרק א סע' מ והדברים ארוכים.
^ 5. שו"ע יו"ד סימן קס סע' ה פוסק כרמב"ם שמחילה מועילה בהחזרת רבית. הפתחי תשובה (שם ס"ק ו) מביא בשם "שאילת יעבץ" שצריך מחילה מפורשת, אבל מוכח מטעמו שזה רק כאשר יש מקום לחשוש שאין הוא מתכוון למחול. ומפורש יותר בסימן קסא פתחי תשובה ס"ק ה'. ודלא כבית לחם יהודה סימן קס.
^ 6. סימן קסא ס"ק ז בביאור הגר"א.
^ 7. גם אם נאמר ששתיקתו היא כמחילה, הרי זה מחילה בטעות שאינו יודע שיכול לתבוע. אם נניח את מוכנותו ורצונו לשלם כדי לשמור על תדמית של בנקאי מכובד, עדיין נחשב הדבר כיאוש שלא מדעת (שהיה מתיאש אילו ידע שהדבר אבד לו, אלא שאינו יודע) ונפסק כאביי שלא הוי יאוש (בבא מציעא כב ע"ב). לגבי ריבית, יש סברא לדרוש מחילה עוד יותר ממוקדת שהרי בכל פעם שהלווה משלם מרצונו, יש כאן מחילה אלא שהתורה מבטלת את משמעותה ההלכתית. הרמב"ם בהל' מלוה ולווה פ"ד הל' יג, שאומר שמחילה מועילה לפטור מחיוב החזרה, אמר כן רק אם מחל אחרי שהרבית נגבתה (עיין מגיד משנה שם). במקרה הרגיל שמשלם ברצון, היינו צריכים להניח שכמו ששילם ברצון כך גם שנייה אחרי הפרעון עומד במחילתו, ואז משמע שצריכים מחילה מפורשת או לפחות רמה גבוהה יותר של הוכחה שהוא מוחל. אם מדובר על סכום נכבד ומקום ששומרי מצוות מועטים (והשמועה על החזרת הריבית לא תתפשט) אין זה פשוט לומר שהבעלים היו מוותרים.
סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il