ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ד)
פדואה, איטליה Padua, Italy
אלול התשנ"ט
שו"ת "במראה הבזק" (606)
מתוך העלון חמדת ימים
623 - האם בעל שהתייאש מלמצוא את אשתו שטבעה במים שאין להם סוף ינהג אבלות
624 - אמירת קדיש על אדם שנעלם ואשתו עדיין בעיגונה
625 - גיור אנשים שלפי הערכה לא יקיימו מצוות
טען עוד
אמירת קדיש על אדם שנעלם ואשתו עדיין בעיגונה
שאלה
לפני כמה חודשים חבר בקהילתנו טבע-נעלם בים באיזור קוסטה ריקה - מים שאין להם סוף. גופתו לא נמצאה עד היום, לצערנו.
אשתו, בנו, בתו ואחותו ראו את התשובה שפרסמתם בשו"ת במראה הבזק ח"א תשובה סח (לו5- במהדורה ראשונה). ושם פסקתם שאין לנהוג אבילות כל עוד האשה בעגינותה כדי שלא יבואו להתירה על סמך מנהגי האבילות.
מצב זה גורם להם צער רב והם מאוד מעונינים שהבן יאמר קדיש ויארגן לימוד בציבור לעילוי נשמת אביו. כמו כן הם מעוניינים להקים מצבה ליד קברי אבות. כל זה יעזור להם קצת ב"נחמתם".
אשתו איננה מבקשת רשות להינשא והיא מחכה בסבלנות לפסק בית הדין בנושא.
האם אני רשאי להיענות לבקשתם?
תשובה
א.
צריך לדעת שהכבוד האמיתי לנפטר הוא מה שציוו התורה וחכמיה, וכשם שנצטווינו להתאבל על נפטר, כך נצטוונו במקרה דנן שלא לנהוג מנהגי אבלות1, ומעין מה שמצאנו, שחג מבטל אבילות. אם הבנים רוצים לעשות כבוד לאב, יכולים הם לצום באחד הצומות המקובלים, כמו עשרה בטבת, ולכוון גם לזכר האב2.
ב. אם הרב רואה שיש צורך גדול בדבר, והנתונים הם שקרוב לוודאי אכן האב נהרג, כמו במים שאין להם סוף - אף שלכתחילה אין מתירים לאישה להינשא, יש על מי לסמוך להתיר לקבוע יום יארצייט ולהגיד קדיש וכל דבר שאין מזכירים בו את שמו של הנעדר3, אבל בדבר שמזכירים את שמו4 יש להחמיר.
ג. צריך לוודא שייכתב בפנקסי הקהילה, שאישה זו היא עדיין עגונה ואיננה מותרת להינשא.
ד. מצוה רבה על בית-הדין לטפל בעניין ולנסות לרדת לעומק הסוגיה כדי למצוא היתר לעיגונה.
ב. אם הרב רואה שיש צורך גדול בדבר, והנתונים הם שקרוב לוודאי אכן האב נהרג, כמו במים שאין להם סוף - אף שלכתחילה אין מתירים לאישה להינשא, יש על מי לסמוך להתיר לקבוע יום יארצייט ולהגיד קדיש וכל דבר שאין מזכירים בו את שמו של הנעדר3, אבל בדבר שמזכירים את שמו4 יש להחמיר.
ג. צריך לוודא שייכתב בפנקסי הקהילה, שאישה זו היא עדיין עגונה ואיננה מותרת להינשא.
ד. מצוה רבה על בית-הדין לטפל בעניין ולנסות לרדת לעומק הסוגיה כדי למצוא היתר לעיגונה.
^ 1.
עיין בשו"ע (יורה דעה סי' שעה ס"ז) ובש"ך (שם) המדייק שלהכי נקט מים שיש להם סוף, לדייק שבמים שאין להם סוף אין מתאבלים עליו כלל, וכן כתב "בית יוסף" בשם העיטור בשם תש' הרי"ף, וכן כתב רמ"א (אבן העזר סי' יז סעיף ה) שאשתו אסורה ללבוש שחורים או להספיד, כל זמן שאין עדות שהיא ראויה להינשא.^ 2.
במיוחד אם הבנים אינם שומרי תורה ומצוות, ועתה הם יצומו בצום זה לכבוד האב, או יבואו להתפלל בתפילות שאין הם רגילים בהן.^ 3.
עיין שם ב"פתחי תשובה" המביא דעות לחלק בין אבילות לאמירת קדיש, ומסיק – מאחר שרשב"א ורמב"ן ור"ם וטור ומרדכי כולם בחדא שיטה קיימו - לחייב באבילות על-פי רובא (וחולקים על הרי"ף), ומה גם בעניין אמירת קדיש שאינו דומה כל כך לאבילות, כמבואר בשו"ת "שבות יעקב". וכן פסק בשו"ת "ציץ אליעזר" (חלק ג סי' ג) במקרה שקרוב לוודאי טבע במים שאין להם סוף.^ 4.
בספר "ילקוט יוסף" (ח"ז עמ' רלח-רלט) כתב שאין לנו לזוז מדעת מרן המחבר שבמים שאין להם סוף אין מתאבלים, אלא ברווק ואישה שמתה הקלו להתאבל, שאין בהם החשש לתקלה, אף-על-פי שיש כמה וכמה אחרונים שהחמירו גם ברווק, גזירה אטו נשוי (דעותיהם מובאות ב"פתחי תשובה" שם). ועיין בשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה סח במהדורה ראשונה). וכתב בעל ה"כנסת הגדולה" (סי' שלט, הג' הטור אות ו) ששאני הספד והשכבה שמזכירים שמו של המת, וכן לבישת שחורים שלובשת בגדי אלמנותה שמת בעלה, שזהו מה שהזכיר רמ"א באבן העזר, אבל באבלות (שלא כמו בלבישת שחורים) "שמא על מת אחר היא מתאבלת", וכן אפשר לומר לעניין קדיש – שמא על מת אחר הוא אומר קדיש. ואם כן יש לומר שגם לריב"ש ולמרן "בית יוסף" מותר להתאבל ולומר קדיש. ובשו"ת "שי למורא" (סוף סי' טז) כתב שעכשיו, שהדבר מפורסם שאין להתיר אישה להינשא אלא במושב בית-הדין, ואחר מתינות בדין, מריצים הרבנים איגרותיהם זה לזה עד שיוצא הדבר בהיתר – אין לחוש שמא יתירוה להינשא משום שתנהג אבילות, ולכן נראה לסמוך על כל הנ"ל ולהתיר לומר קדיש ודברים שאין מזכירים בהם את שם הנפטר, וכעין הסברה שהזכיר שו"ת "ציץ אליעזר" הנ"ל לעניין נעדר שעל-פי השערה נהרג (ולא שיש סבירות גבוהה שנהרג), ומה גם שכותבים בפנקסי הקהילה, שאישה זו עגונה ואינה מותרת להינשא.
עיין בשו"ע (יורה דעה סי' שעה ס"ז) ובש"ך (שם) המדייק שלהכי נקט מים שיש להם סוף, לדייק שבמים שאין להם סוף אין מתאבלים עליו כלל, וכן כתב "בית יוסף" בשם העיטור בשם תש' הרי"ף, וכן כתב רמ"א (אבן העזר סי' יז סעיף ה) שאשתו אסורה ללבוש שחורים או להספיד, כל זמן שאין עדות שהיא ראויה להינשא.^ 2.
במיוחד אם הבנים אינם שומרי תורה ומצוות, ועתה הם יצומו בצום זה לכבוד האב, או יבואו להתפלל בתפילות שאין הם רגילים בהן.^ 3.
עיין שם ב"פתחי תשובה" המביא דעות לחלק בין אבילות לאמירת קדיש, ומסיק – מאחר שרשב"א ורמב"ן ור"ם וטור ומרדכי כולם בחדא שיטה קיימו - לחייב באבילות על-פי רובא (וחולקים על הרי"ף), ומה גם בעניין אמירת קדיש שאינו דומה כל כך לאבילות, כמבואר בשו"ת "שבות יעקב". וכן פסק בשו"ת "ציץ אליעזר" (חלק ג סי' ג) במקרה שקרוב לוודאי טבע במים שאין להם סוף.^ 4.
בספר "ילקוט יוסף" (ח"ז עמ' רלח-רלט) כתב שאין לנו לזוז מדעת מרן המחבר שבמים שאין להם סוף אין מתאבלים, אלא ברווק ואישה שמתה הקלו להתאבל, שאין בהם החשש לתקלה, אף-על-פי שיש כמה וכמה אחרונים שהחמירו גם ברווק, גזירה אטו נשוי (דעותיהם מובאות ב"פתחי תשובה" שם). ועיין בשו"ת "במראה הבזק" (ח"א תשובה סח במהדורה ראשונה). וכתב בעל ה"כנסת הגדולה" (סי' שלט, הג' הטור אות ו) ששאני הספד והשכבה שמזכירים שמו של המת, וכן לבישת שחורים שלובשת בגדי אלמנותה שמת בעלה, שזהו מה שהזכיר רמ"א באבן העזר, אבל באבלות (שלא כמו בלבישת שחורים) "שמא על מת אחר היא מתאבלת", וכן אפשר לומר לעניין קדיש – שמא על מת אחר הוא אומר קדיש. ואם כן יש לומר שגם לריב"ש ולמרן "בית יוסף" מותר להתאבל ולומר קדיש. ובשו"ת "שי למורא" (סוף סי' טז) כתב שעכשיו, שהדבר מפורסם שאין להתיר אישה להינשא אלא במושב בית-הדין, ואחר מתינות בדין, מריצים הרבנים איגרותיהם זה לזה עד שיוצא הדבר בהיתר – אין לחוש שמא יתירוה להינשא משום שתנהג אבילות, ולכן נראה לסמוך על כל הנ"ל ולהתיר לומר קדיש ודברים שאין מזכירים בהם את שם הנפטר, וכעין הסברה שהזכיר שו"ת "ציץ אליעזר" הנ"ל לעניין נעדר שעל-פי השערה נהרג (ולא שיש סבירות גבוהה שנהרג), ומה גם שכותבים בפנקסי הקהילה, שאישה זו עגונה ואינה מותרת להינשא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לכתחילה לפני שיכנס לסוכה שאינה שלו יבקש רשות מבעל הבית או מבעלת הבית
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
