ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- שב"צ
אחרי שני סיפורים (הוא היה ילד מקסים ממש היום. מגיע לו. וגם לי מגיע קצת זמן ילד...) הגיע שלב טקס ה"שמע ישראל". שנינו הכנו את יד ימין, כיסינו את העיניים (הוא כיסה את האף) לקול קריאת "שמע ישראל" שלי, ושמנו את האצבע על השפתיים תוך כדי לחישת "ברוך שם" מחוייכת. רגעים קטנים של אושר.
"בוּ", הוא חיפש, והושטתי לו את בקבוק המים. הבחור התחיל לגמוע ואני עמדתי לידו, מייחל בסתר לבי שלאחר שיסיים, יתהפך מרצונו הטוב על בטנו, ויעצום את עיניו בדרך ללילה של שינה. הלוואי רצופה.
אך המים נגמרו, והמרץ חזר לחייו של הפעוט. הוא נעמד והתחיל לדפוק על קיר החדר. "אריאלצ'וק, עכשיו הולכים לישון!" תפסתי בו בעדינות תקיפה והשכבתי אותו שוב. הוא שכב, עצם עיניים, ולאחר מכן התהפך ועשה לי עם היד "סבלנות". חייכתי. גם הוא חייך, וסימן עם האצבע על כף ידו: "פר!" "בוא אליי פרפר נחמד, שב אצלי על כף היד..." הילד היה מבסוט על החיים, ואבא שלו שמח איתו. זה כיף שהילד שלך נרדם עם חיוך על הפנים.
רק שיירדם כבר. עמדתי לידו וקיבלתי בדיוק את אשר יגורתי. "טטא", הוא החזיק את ידו בצמוד לאוזן. "מחר נדבר בטלפון עם סבתא. עכשיו הולכים לישון". הלוואי ש'הולכים' היה כולל גם אותי. העבודה היום סחטה אותי על 800 סל"ד, אבל אי אפשר לקום ולפרוש עכשיו לישון. עוד לא ישבתי עם נאוה לשיחה נורמלית, וחוץ מזה יש עוד דברים לסדר בבית. "תנצל את זה שאין לך ילדים קטנים ואתה יכול ללכת לישון", המלצתי לפשוש. הנער נעמד ופרש ידיים בתחינה.
"אני לא מרים אותך". ידיים זה נחמד, אבל אתה צריך עכשיו משהו אחר. "רוצה לישון עם דובי?" ניסיתי כיוון חדש. "בודי", הפשוש, שנרגע מהכניסה שלי לחדר, חיבק את הדובי שלו, ונשכב בלול. נשארתי לעמוד שם, מלטף את גבו בתנועות מעגליות. אט אט נעצמו עינינו. שלי נפקחו אחרי כמה רגעים. שלו נשארו סגורות. ברוך ה'. מתוק.
"בתום מאבק עיקש, אריאלצ'וק ניצח והצליח להירדם", בישרתי לבת הזוג כשיצאתי מהחדר. "ברוך ה', יישר כח. רוצה לאכול משהו?" "משהו"... אין לי כח לאכול, ואני רוצה רק לשבת ולדבר קצת אחרי היום, לסיים מה שצריך לסיים, וללכת לישון עד הבוקר.
או עד שאריאל יקום. המוקדם מביניהם. הסירנה שיללה לי בחלום התגלתה כילד מציאותי ממש שעומד בלול בחדר השני ומחכה שאבא יבוא. הסתכלתי בשעון. 1:57. שמע שאסור להרעיש בין שתיים לארבע, אז מיהר להזעיק אותי לפני... מיהרתי אליו, שלא יעיר את אמא. "קח בקבוק", הושטתי לו את משתיק הקול, ואחרי חצי דקה חזרתי לישון. זריז הילד.
אין לו סבלנות לחכות לבוקר. 3:05. הבכי הפעם היה קצת אחר. שמעתי בקול שלו שכואב לו. הוא גם סייע לי ב"איה" ובכיווצים בבטן. מסכן. "רוצה ברכיים?" השטתי לו ידיים. הרמתי אותו והחזקתי אותו קרוב קרוב אלי, תוך כדי כיפוף ברכיים ויישורן. למטה למעלה, למטה למעלה. זה נראה מצחיק למי שלא מכיר, אבל לבטן הקטנה של אריאל זה עוזר להוציא מה שמפריע. "זה יעבור, מתוק", ניחמתי אותו, מייחל שבקשתי תתקבל במערכת.
המתוק נרדם בזרועותיי. ראשו שעון על זרועו של אבא. יש בחיים רגעים יפים יותר? המשכתי לנענע אותו עוד כמה פעמים ליתר בטחון והשכבתי אותו לישון. הוא חש את המזרן והתחיל לבכות. ניסיתי ללטף את גבו, ומשלא צלח הניסיון, הרמתי אותו שוב. שלוש לפנות בוקר, ובמקום לחרופ, אני עומד עם עיניים כמעט סגורות, ומשקשק את הבן שלי. אם זה לא היה עייף, זה היה מצחיק. אבל אלו החיים. יש בהם גם כאבי בטן. והורים עם לב אוהב.
4:00 באלגן הזה ימשיך ככה תמיד? נגזר עלי שלא אשן יותר בלילות?! היה בא לי לצעוק עליו: "די! הרסת לי את הלילה! גם אני צריך לישון קצת. אני צריך כח כדי לעבוד ולהביא לך אוכל!" אבל הבחור מילא פיו מים. גם אני התקפלתי וחזרתי למיטה.
בחמש וחצי היתה הקימה האחרונה ללילה. גם נשברתי וגם כבר בוקר. הבאתי אותו לנאוה לאכול. מה אני יכול לעשות? יש עבודה מחר (כבר "היום")... נישקתי אותו נשיקה ארוכה בלחי ומסרתי אותו לחיק אמו. "בוא חמודי, רוצה 'אמ'?" "אמא", הוא קרא. שלושה פיות חייכו באותו רגע.
רגע קצר של התלבטות, והגעתי למסקנה שאין עכשיו כבר טעם לחזור לישון. עוד מעט צריך לקום למניין ראשון. דמעות עמדו לי בגרון. מה כבר ביקשתי?! לעבור את שנת הלילה שלי בשינה?! לא להיות הרוג מעייפות בעבודה?! הלילה שלי נהרס. ילדים זה שמחה, אבל הייתי שמח שהם ואני נישן בלילה, ולא נבלה אותו ביחד.
רגע לפני שיצאתי להתכונן למפגש שלי עם אבא, בפתח יום עבודה נוסף, העפתי מבט באשה היחידה בעולם ובמלאך שלי, שלווים ומחויכים. חיים שלי.
מי אמר שלילה בלי שינה הוא לא מנוצל?
חיים ברנסון כותב את ה"שבּ"צ – לומדים תורה, ובכיף": עלון אינטרנטי שבועי מגוון המעביר מסרים בשפה שכיף לקרוא. להצטרפות בוואצאפ או בדוא"ל - כנסו ל:www.shabatz.022.co.il או שלחו את המילה "שב"צ" ל:[email protected]
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













