ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
כסלו תשנ"ב
נערה יהודיה בת נכרי- איסורה לכהן
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (606)
רבנים שונים
291 - פעילות למטרת קירוב רחוקים הכרוכה בחילול שבת
292 - נערה יהודיה בת נכרי- איסורה לכהן
293 - בית-כנסת שיש בו חדרים מספר, המכוונים לכיוונים שונים
טען עוד
השאלה הפרטית: בחורה בת ישראלית מנכרי שלא התגייר, שהכירה בחור כהן, והפכה בהשפעתו לשומרת מצוות ונתאהבו זה בזו אהבה עזה, והנה הם שומעים היום שההלכה לא מתירה להם להתחתן כראוי. וזה כמובן נפל על שתי המשפחות כהלם, כיוון שלא הרבה יודעים מזה. האם יש פתח כלשהו?
תשובה
שאלה נכבדה זו אם בת עכו"ם מישראלית כשרה לכהונה, נדונה ונתלבנה כבר אצל הראשונים, שכן מסקנתה המפורשת של הגמרא 1 היא: "הלכתא עו"כ ועבד הבא על ישראלית הולד כשר…" וראשונים נחלקו אם כשר לכל דבר, או שאינו ממזר אבל פגום הוא לכהונה 2 .
כפי שכבודו מציין, נפסק הדבר מפורש בשו"ע לאיסורא, והדבר מופיע פעמים מספר 3 . לאור זה, הרי גם אם דעת רמב"ם להקל אף לכתחילה 4 , אין מקום להורות בניגוד לפסקם החד-משמעי של הטור והמחבר 5 .
והנה מנוסח השאלה משמע שאין ספק בגויותו של אבי הנערה, וגם אין מצב שלפיו אותו הכהן אינו ידוע ככהן (כגון שאינו נושא כפיו ואינו עולה לתורה ראשון) 6 . והואיל והזוג טרם נישא, והם באים להימלך, איננו מוצאים פתח להקל, עם כל הכאב ועגמת-הנפש שיש בכך. אנו ממליצים לקיים שיחות רציניות עם הבחור ועם הבחורה (ואף עם המשפחות) כדי שישתכנעו ויבואו מתוך עצמם להכיר בדעת תורה שהיא דעת ה'. ויהי רצון שהקב"ה ימציאם את זיווגם האמיתי מהרה.
^ 1.יבמות (מה ע"ב).
^ 2.רי"ף שם כתב: "ואיכא מרבוותא דמסיימי בה דהאי דאמרינן הולד כשר, הנ"מ לישראל, אבל לכהונה הולד פגום ... וחזינא לרבוותא אחריני דפסקי ... ואנן מספקא לן אי הוי פגום או לא ..." (עי"ש). וב"נמוקי יוסף" שם הבין שדעתו של רי"ף להכשיר לגמרי, אולם רוב הראשונים הבינו שרי"ף נשאר בספק (רמב"ן, רשב"א, ריטב"א ועוד)9, ואז לכתחילה לא תינשא, ורק בדיעבד לא תצא.
רמב"ם (בהל' איסורי ביאה פ' טו ה"ג) כתב: "עכו"ם ועבד הבא על בת ישראל, הולד כשר" ... ולא יסף, מה שמוכיח, שדעתו להכשיר לכהונה, לכאורה.
(ועיין שם "מגיד משנה" ו"לחם משנה" שהעירו, שלכהונה פגום). ועיין ברא"ש שם שאוסר בוודאות. וראה גם רשב"א, ריטב"א ומאירי שם שהבינו בדברי רש"י בסוגיה, שדווקא בת פגומה לכהונה, ואלו הבן כשר לכך, וכן כתב מהרש"ל ב"ים של שלמה" (יבמות סי' לח).
רוב האוסרים מסכימים שהאיסור הוא רק מדרבנן, ראה רמב"ן שם, וראה ביאורי הגר"א (שו"ע אבן העזר סי' ז אות נו).
^ 3.כגון אבן העזר (סי' ד, ה ויט וסי' ז, יז), ועיין שם גם בנושאי כלים שדנו בדבר ונוטים להקל רק בדיעבד, כשכבר קידשה הכהן, שאין להוציא, אך לא מצאנו מי שהתיר לכתחילה [ובעניין דומה מובא בספר "בניין אפריים" לזכרו של הרב אפריים ברודיאנסקי מעשה שהיה שמרן הרב קוק זצ"ל אישר בדיעבד נשואי כהן עם גרושה].
^ 4.כאמור לעיל, ע"פ דבריו בהל' איסורי ביאה (פ' טו ה"ג). וראה "בית יוסף" (בתחילת סי' ד).
^ 5.ראה שו"ת "אגרות משה" (אבן העזר ח"א סי' ה), וראה בפירוט ובבהירות בשו"ת "שרידי אש" (ח"ג סי' ח ובסי' נד ובהוצאה החדשה ח"א סי' עא וקט) שם דן בשאלה כזאת ממש, והכריע לאיסורא, וכתב שם: "וידוע גם דעת השבות יעקב דכהנים בזמן הזה אינם אלא ספק כהנים, ועפ"י כל הנ"ל אפשר למצוא פתח להיתרא, אבל מרן המחבר וכן רבינו הגר"א סגרו לפנינו את הדרך ואין יוצא ואין בא".
^ 6.מסברה זאת (ומטעמים נוספים) התיר בית-הדין בתל-אביב בשנת התשמ"ג מקרה דומה, אלא ששם היה מדובר בעולה מפרס, שמלבד ששמו כהן, לא שמע מעולם מאביו שהוא כהן, ולא הוחזק לשאת כפיו או לעלות לתורה ראשון, וגם הבחורה כבר היתה בהריון ממנו, והתיר זאת הגר"ע יוסף, ראה קובץ "חזון עובדיה" ב' מאמר הגר"ע יוסף.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.

יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.

ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".












