ישיבה
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- כתבי הראי"ה קוק
- מאמרי הראי"ה
"והרי מצאנו לרבי אליעזר הגדול שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו מעולם (סוכה כ"ז ב' ויומא ס"ו ב'), וקשה בזה מה שמצאנו באבות דר' נתן פ"ו גבי רבי אליעזר שדרש בדברים שלא שמעתן אוזן מעולם. ולכאורה זה סותר את הכלל של מדתו של ר' אליעזר שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו? וצריכין אנו לומר שאם היינו אומרים שאמר דברים שלא "אמרן" פה לעולם הי' זה באמת סתירה על הכלל שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו. אבל כיון שאמרו שלא "שמעתן אוזן" מעולם, אנו מבינים שהפה של הרב, אב התורה, רבן יוחנן בן זכאי אֲמָרוֹ, אבל מכל השומעים הצטיין רבי אליעזר הגדול בהקשבתו העמוקה, שאזנו שמעה מתורתו של רבו מה שלא שמעו אחרים". [עכ"ל]
כלומר, גאון עולם וקדוש עליון שומע מדברי רבותינו, מה שאחרים שהם פחותים בדרגא ממנו, לא זכו להבין או לקלוט.
הנה מקור גדול לדברי הרב קוק בדברי מהר"ל (נתיבות עולם ב - נתיב אהבת ריע - פרק א):
"אבל דבר זה בשביל שישראל הם עם אחד ומצד זה ראוי שיהיו ישראל כמו אדם אחד לגמרי, וכאשר אין האהבה לחבירו כאלו היה איש אחד דבר זה כאילו לא היו ישראל עם אחד, ולכך המצוה בישראל 'ואהבת לרעך כמוך'. וכבר בארנו בפרק משה קבל (אבות א) כי דבר זה שאוהב הבריות הוא אהבת השם ית' גם כן, כי מי שאוהב את אחד אוהב כל מעשה ידיו אשר עשה ופעל. ולפיכך כאשר אוהב את השם ית' אי אפשר שלא יאהב את ברואיו. ואם הוא שונא הבריות אי אפשר שיאהב השם ית' אשר בראם".
מקור אליו ציין מהר"ל, במסכת אבות (פרק א, משנת הוי דן את כל האדם לכף זכות, סוף עמ' לח) "מי שהוא אוהב [את] הש"י, אוהב את הבריות שהם ברואיו ית'. כי מי שהוא אוהב את אחד הוא אוהב את כל אשר שייכים לו ומצורפים אליו".
גם המקובל הגדול ר' משה קורדוברו (רמ"ק, "תומר דבורה", סוף פרק ב) אמר "ירגיל עצמו להכניס אהבת בני אדם בלבו, ואפילו הרשעים, כאילו היו אֶחָיו ויותר מזה, עד שיקבע בלבו אהבת בני אדם כולם. ואפילו הרשעים יאהב אותו בלבו, ויאמר 'מי תן ויהיו אלו צדיקים, שָׁבִים בתשובה ויהיו כולם גדולים ורצויים למקום. ובמה יאהב? בהיותו מזכיר במחשבתו טובות אשר בהם, ויכסה מומם, ולא יסתכל בנגעיהם אלא במדות טובות אשר בהם". עכ"ל. כלומר בליבנו יש לנו לאהוב את הרשעים. ומשמע בלב, ולא מבחוץ, כי ע"י שנאה המוצגת מקַוים אנו להשפיע עליהם לטובה.
המקור לחילוק זה מצאנו בתוספות ד"ה שראה וכו' על הסוגיא הנ"ל (פסחים קיג ע"ב). זו לשונם:
שראה בו דבר ערוה - ואם תאמר דבאלו מציאות (בבא מציעא דף לב:) אמרינן 'אוהב לפרוק, ושונא לטעון. מצוה בשונא כדי לכוף את יצרו'. והשתא מה כפיית יצר שייך? כיון דמצוה לשנאתו וי"ל כיון שהוא שונאו, גם מחבירו שונא אותו דכתיב (משלי כז) 'כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם'. ובאין מתוך כך לידי שנאה גמורה. ושייך כפיית יצר: [עכ"ל].
מה היא השנאה שהגמרא 'דורשת' מעמנו, ומה היא שנאה גמורה שהתוספות מזהירים אותנו ממנה? אלא כל דברי חז"ל בעניני שנאת הרשעים (תענית ז ע"ב ועוד) מדוברים רק הפגנה חיצונית של שנאה, אבל חס וחלילה לשנוא גם בלב. כל דברי חז"ל אמת. מה שכתבו לשנוא, הלכה למעשה, נוגע להתנהגותנו כלפם. ודאי יש להשמר מלהתחבר אליהם "אל תתחבר לרשע" (אבות, א). אבל היודעים להעמיק בתוך דברי חז"ל יודע שבלב יש לנו לחשוב בהתנהגויות אלו שתוכניתנו האמתית היא לשפר אותם, להציל אותם מרעתם. וגם אפשר שהשנאה היא כדי הציל את עצמנו מלהגרר אחריהם. אבל היא צריכה להיות רק פעולה חיצונית, ולא לבבית-פנימית.
ואם תאמר הא כיצד אנו הורגים את הרשעים ע"י בית דין, ומלקים אותם וקונסים אותם וכיו"ב. אין זה אלא כמו אב הבא לחנך את בנו ונוהג בו מדת הדין. אבל אין כאן חלילה "שנאה גמורה". מפורש אמרו חז"ל על הרוגי בית דין שיש לקיים בהם "ואהבת לרעך כמוך" (סנהדרין מה ע"א). הוא עוד נחשב "רעך"! וזה אנו נאמר גם על מחייאת עמלק, שהוא שיא הרע. אנו מטיבים אתו ע"י מחיקתו מהעולם (אורות הקודש, ח"ב עמ' תצ"א). עיין דברי הרב קוק ("מדות הראיה" אהבה, פסקא ו). עוד עיין בזה רד"ק על תהלים (מזמור קיט, פסוק קנט).
ובכן על השאלה, מדוע רוב שאר רבני הדור, גם בדורו וגם בדורנו אנו, לא הבינו כך בדעת התורה בעניני הרשעים? אלא, אני עונה, זה כדוגמת ר' אליעזר בן הורקנוס (לעיל) שהוא שמע מרבותינו הראשונים, מה שלא קלטו ולא הבינו כל האחרים. יש יחיד בדור, השומע פנימיות הדברים.
זהו עומק התורה, הנמסרת באמתיותה אך ורק ללב טהור, לב נקי מגאוה, מאהבת כסף, מאהבת תענוגות, ממדת הכעס וממדת החפזון. ולא כל אדם זוכה לכך.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
