ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
מנחם אב תשנ"ד
כשרות הMascarpone-, מאכל חלבי העשוי משמנת חלב עכו"ם
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
301 - בן גויה שאביו היהודי טוען שמל אותו לשם גירות
302 - מאכל חלבי העשוי משמנת חלב עכו"ם
303 - פתיחת ברז העלולה להביא להפעלת משאבת לחץ חשמלית בשבת
טען עוד
המאכל הזה עשוי משמנת מחלב עכו"ם. השמנת נפרדת מהחלב ע"י צנטריפוגה (כמו בעשיית חמאה), אך לאחר ההפרדה, כשהיא עדיין חצי עבה, עוברת סטריליזציה בחום של 138 מעלות צלסיוס, וע"י זה היא הופכת להיות נוזלית לגמרי (אך יותר סמיכה מחלב); אחר-כך מערבבים בה חומצה ציטרית לשם שימור, ומכניסים אותה לצנצנות. אחרי 20 דקות הצנצנות עוברות לקירור (מ0- עד 4 מעלות צלסיוס) ושם ע"י הקור המאכל הופך לצורת קרם למריחה, ז.א. Mascarpone.
שאלתי איפוא:
א. אם השמנת החצי עבה הנלקטת ע"י הצנטריפוגה כבר דינה כחמאה (עיין גם ערוך השלחן יו"ד קסו ס' כח);
ב. במדה שהשמנת כבר יצאה מתורת חלב עכו"ם, אם ע"י החימום חוזרת היא לדין חלב, או, כיון שיצאה, שוב אינה חוזרת, כמו באיסורים אחרים. ועוד, כי עצם העובדה שכבר היתה עבה מוכיח שאין בה חלב טמאה, ולכן ע"י השגחה משעת העשיה, המאכל יהיה מותר גם למי שאינו אוכל חלב עכו"ם, כמו חמאה.
תשובה
ה"Mascarpone" שתהליך יצורו תואר על-ידי השואל, כשר לאכילה (כדין חמאה למקל בכך), אם מתקיימים התנאים הבאים:
א. המוצר הנ"ל הוא עבה 1 .
ב. עוביו הוא תכונה עצמית של המקפא גם בטמפרטורת החדר, ולא רק בקור מקפיא (כלומר הקירור המתואר ע"י השואל נחוץ רק לתהליך הייצור, ולא להעמדת המוצר).
ג. אין לאותה החומצה המוספת לשמנת תפקיד בהקפאת/העמדת המוצר, והיא משמשת רק כחומר משמר 2 [או לחילופין: יש השגחה של ישראל משעת העשייה 3 ].
וטעם ההיתר:
נחלקו אחרונים בדין שמנת שנלקטת בהיותה צפה על פני החלב - אם יש בה הקולא של חמאה שיצאה מאיסור חלב עכו"ם (למי שמקל בכך) 4 . ועיקר שניתן להקל בכך 5 , ובייחוד "במקומות רחוקים שאין לישראל מה לאכול" 6 .
אך גם האחרונים המקילים לא הקילו אלא בשמנת עבה הדומה יותר לחמאה מאשר לחלב 7 , וקשה להכריע באותה השמנת ה"חצי עבה", כלשון השואל - גם מפני שהמושג "עבה" של האחרונים אינו מוחלט, ונתון לשיקול הדעת 8 , וגם מפני שמציאות "חצי עבה" שמתאר השואל, אינה ברורה די צורכה. ועם כל זה ניתן להתיר את המוצר הסופי, את ה"Mascarpone", המיוצר מתחילתו ועד סופו ע"י גוי. וטעם הדבר - אין צריך לומר שאם יתברר אצלנו דין השמנת להיתר, שאין לומר כאן שמהלך החימום וההתכה השיבה לדין חלב עכו"ם 9 , אלא אף אם נאמר שאת השמנת עצמה לא היה מקום להתיר, אִלוּ היה יהודי בא לאוכלה, עתה שעברה תהליך נוסף של חימום וכו' ביד הגוי 10 ובאה לפנינו עבה - שוב יש לדמותה לחמאה, ומותרת למקילים בחמאה 11 .
^ 1. על-פי המתבאר בתשובתנו לקמן.
^ 2. דאם לא כן עלולה לחול כאן גזירת "גבינות עכו"ם".
^ 3. רמ"א יו"ד סי' קטו סעיף ב לגבי גבינות שעשאן הגוי בפני ישראל.
^ 4. עיין ב"דרכי תשובה" (סי' קטו ס"ק לט).
^ 5. כדעות שהובאו שם, וכן כתב ב"חכמת אדם" (כלל סז ס"ק ג).
^ 6. לשונו של "ערוך השולחן" (סי' קטו ס"ק כח) שהזכירו השואל.
^ 7. "חכמת אדם" הנ"ל.
^ 8. וב"חכמת אדם" הנ"ל כתב: "אבל אם הוא עדיין צלול, ששותין בו קאווע, אסור לכו"ע, שהרי ידוע, שיש בו חלב הרבה, ואינו דומה לחמאה כלל".
^ 9. וראיה ברורה לזה מפסק השו"ע (סי' קטו סעיף ג) ע"פ דברי רמב"ם: "ובמקום שאין מנהג, אם בשלה עד שהלכו צחצוחי החלב, מותרת", ובוודאי הותכה בזמן הבישול!
^ 10. דאז נוכל לומר שמראש היתה דעת הגוי לייצר את המוצר הנ"ל מן החלב, ויותר כדין חמאה, מה שאינו כן אם ישראל היה עושה משמנת/חלב עכו"ם היה בדין מש"כ הרמ"א שם סוף סעיף א: "חלב של עכו"ם אינו מועיל, אם יעשו אח"כ גבינות או חמאה ממנה... וכל מה שנעשה ממנה, אסור".
^ 11. ודומה לאותו המקפא שעושים העכו"ם, שהתיר ה"פרי חדש" (ס"ק כא). ודבריו מובאים ב"דרכי תשובה" (סי' קטו ס"ק מב).
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה יש כל כך הרבה מצוות?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
איך מכינים תה בשבת?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
