ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- רחל אמנו
אברהם אבינו בפרשיות השבוע ורחל אמנו בציון יום פטירתה. גם אברהם וגם רחל גדלים במקום המנוגד לדרך שבה הם מאמינים. לשניהם ישנה אפשרות להישאר היכן שהם, למצוא חן בעיני המסגרת החברתית והמשפחתית הטבעית. אולם שניהם פורצים דרך חדשה ומוכנים לשלם את המחיר הכרוך בכך.
היכולת של אדם לצאת מאזור הנוחות שלו, מתחילה בהבנה שזה אינו אזור נוחות באמת. בעת שבה אדם חש זחוח ושלם – אין מוטיבציה להתקדם. יעקב אבינו קובר את רחל בדרך אפרתה כדי שתבכה "על בניה כי איננו". רחל ובכייה הם-הם הדרך שבה אנו צועדים. ישנו בכי נצחי של רחל. פרט לשמחה על הקיים, חייבת גם להיות אי-שביעות רצון מתמדת מן המצב הנוכחי. ישנו כוח בעולם שתפקידו לתבוע את הקומה הבאה, לא להשלים עם החולשות אלא להיות תמיד בתנועה. להתקדם הלאה.
בפרשת לך לך אנו נפגשים עם דמותו של אברהם אבינו שגם הוא, כדוגמת רחל, מאופיין בהליכה ובפריצת דרך. הציווי הראשון שמקבל אברהם אבינו הוא הציווי "לך לך". כדבריו של הרש"ר הירש במקום: "'לך לך' – לך לעצמך בבדידות!... לך לעצמך, בדרכך שלך, לך בדרך שתבודד אותך מארצך וממולדתך ומבית אביך, מכל הקשרים שהיו לך עד כה... במצווה זו ההליכה היא מטרה לעצמה". היכולת של האיש היהודי ללכת נגד הזרם. לא להשלים עם האופנות העכשוויות שנותנות לאדם אשליה של שמחה וסיפוק, אלא להכיר בחסרונות של המציאות הנוכחית, לבכות על המצב הקיים ולשאוף קדימה – זהו כוחו של אברהם אבינו. "איך יכולנו להתקיים ואיך נוכל להתקיים אלמלא ירשנו מאברהם אבינו את אומץ הלב להיות במיעוט?!" (שם). לא פשוט להיות במיעוט. לא פשוט לבכות. לא פשוט להבין שהשלמות איננה כאן ועכשיו. ההכרה בחוסר השלמות גורמת לאדם לבכות.
מתי אדם בוכה? אדם בוכה בעת שבה הוא נפגש עם מציאות גדולה ממקומו הנוכחי. כאשר מביט אדם למשל לתוך אורה הבוהק של השמש - מסך יורד, העיניים מתלחלחות ומתכסות בערפל, נוצרת אפשרות להתכנסות פנימית המסייעת לקלוט את האור העצום. מגע עם חומר כימי המופרש מאדי הבצל גם הוא גורם לבכי. הבכי עוזר לעיניים להתמודד עם הגירוי החריף. במישור הנפשי, כאשר אדם נפגש עם מציאות רגשית הגדולה ממידותיו - שמחה אדירה או להבדיל צער גדול - מגירות העיניים דמעות. הקדוש ברוך הוא טבע באדם מנגנון ביולוגי המסייע לעיכול תחושות קיצוניות. מנגנון זה גורם לאדם לקלוט, דווקא עקב הצמצום, את האור הגלוי בבשורה הטובה או החבוי בבשורה הרעה.
הבכי נמצא עמנו כל העת. את כל חיינו מלווה מנגנון נפשי המאפשר לנו לעכל את הגודל שסביבנו. מצד האמת, אם היינו מפנימים את גודל התקופה שאנו חיים בה, התקופה שבה עם ישראל חוזר לארצו לאחר אלפיים שנה, היינו משותקים מלפעול: מי אנו שנזכה לעשות דברים שרש"י והרמב"ם לא זכו? הקדוש ברוך הוא טבע בנו מנגנון של צמצום והדחקה כדי שנוכל להמשיך לתפקד וליצור; מנגנון המאפשר לנו להתבכיין מחשבון הארנונה החודשי ולא להסתנוור בתור למכולת מאור הגאולה.
אבל החוכמה היא לא להיוותר בבכי המדחיק. רחל כאמור נקברת באמצע הדרך במטרה מוצהרת לבכות על בניה. החוכמה היא לבכות עם רחל. לא בכי שמשכיח את הגודל העומד מאחור, אלא בכי שמאפשר לנו בהדרגה לעכל את הגודל. בכי שמצליח לראות בין טרדות היומיום את האור ההולך ומפציע. בכי שמייסד בניין איטי ואמיתי של בית המקדש בתוך המציאות הריאלית.
מי שחשב שהקמת מדינת ישראל היא סוף הדרך, התקופה שלנו – שבה אנו נאבקים כל העת במאבקים לאומיים ותרבותיים מתמשכים – מבהירה לנו שאנחנו במקרה הטוב באמצע הדרך. התסיסות העולמיות בארצות האסלאם, באירופה, בארצות הברית ובמזרח הרחוק – כל אלה מבשרים על חוסר נחת בעולם, שבמוקדם או במאוחר יתפרץ ויאתגר את העם היושב בציון.
מי שמחפש שלווה בארץ ישראל אינו במקום הנכון. יש לנו עוד דרך ארוכה ויחד עם ההודאה על מה שהושג, אנחנו תמיד בדרך, תמיד בהתקדמות. רחל תמנע את קולה מבכי ואברהם אבינו יגיע לארץ ישראל - ביום שנבין כיצד למצוא האושר שבתהליך, השמחה שבעמל, העונג שביצירה. בתנועה המתמדת.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













