ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
חלילה, צריך לדעת את השיח של חכמים, את הקוד שדיברו בו חכמים ולא לחשוב שאם כבר אמרו 'נשים דעתן קלה' אז הן פחות רוחניות, פחות דעתניות, לחלוטין לא.
דרכם של חכמי ישראל לחדד הבדלים בין בני אדם, בין זכרים, בין נקבות, בין שבטים בין משפחות. שהרי ידוע שיש הבדלים תרבותיים, מנטליים, פיזיולוגיים ועוד.
דרכם של חז"ל שמחדדים את ההבדלים בסגנון מושחז וזה מבחינה דידקטית חינוכית כדי לעורר את ההפרייה המחשבתית ולא משום שהכוונה היא בדיוק כמשתמע מאותו נוסח.
ראו כיצד חז"ל משבחים מאוד את הרפואה. שמואל מגדולי האמוראים היה רופא. הרמב"ם היה רופא. ראו ברפואה מצווה גדולה מאוד. ראו ברופאים שלוחי דרחמנא, מצילי חיים. אף על פי כן, בלשון מאוד מושחזת אמרו חז"ל 'טוב שברופאים לגיהנום'. הם לא מתכוונים שמקצוע הרפואה רע, ואין להתעסק בו. אלא כוונתם לגרות את השומעים להיבטים מסויימים שחייבים ליתן את הדעת עליהם. מאחר והרופאים הם מצילי חיים, ובידם חיים ומוות, חס ושלום אם יתרשלו או ישגו, עלולים הם לגרום למותו של אדם. וזוהי דרך הביטוי של חז"ל דידקטית מתגרה.
לאישה עולם פנימי ריגשי עשיר
לכן על דרך זו אמרו חז"ל 'נשים דעתן קלות עליהם'. כדי להראות לפעמים את עוצמת הרגש שיש בעולמה הנפשי הפנימי של האישה.
יש לה עולם רגשי עשיר יותר, עוצמתי יותר מאשר הגבר. לא שאין גברים רגשניים. לא שכל הנשים רגשניות. אבל בד"כ בחתך כללי אצל האישה הרגשות תופסות מקום משמעותי. לכן אין הכוונה שהן חסרות דעה. אלא יש והרגש גובר על הדעה. והראיה שאמרו חז"ל 'בינה יתרה ניתנה לנשים'. אפילו אברהם אבינו נצטווה בנבואה "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". לכן אנו מוצאים סיפורים על גדולי ישראל שכשהיו מציעים להם הצעות אמרו אני רוצה להימלך באישתי. כי הם הלכו בדרכו של אברהם.
אז למה יש פחות מצוות לנשים? הם פחות רוחניות?
האישה אינה מצווה בהרבה מצוות, משום שהמצוות לפי תורת ישראל הם אמצעים לריסון היצרים. והגבר ביהדות מזוהה כיצרי יותר מאשר האישה. ז"א התורה מתייחסת לאישה כיותר מתונה, יותר מאופקת, כפחות ייצרית ולכן אינה זקוקה להרבה מצוות אשר ירסנו את היצרים שלה.
משל למה הדבר דומה? בשני בני אדם שהלכו לרופא, בגלל מחלת השפעת. לפלוני הרופא נתן אנטיביוטיקות חריפות ביותר, ולפלמוני הוא נתן אנטיביוטיקות קלות יותר, מעטות יותר. כי לפי הנתונים של פלוני הוא זקוק לעוצמה יותר מדבירה, ולפי הנתונים של פלמוני הוא לא זקוק לעוצמה הזו. ולא יוכל האדם לומר, למה אותי אתה מקפח ונותן לי פחות כדורי אנטיביוטיקה, או אנטיביוטיקה פחותים ולזה אתה נותן יותר, כי זו דרך הריפוי. מאחר וכך התורה ציוותה את האיש, הוא מקדש אישה ולא האישה, כי היא פחות ייצרית, הוא הייצרי. הוא נצטווה בפריה ורביה, היא לא נצוותה. והחתם סופר אומר, אין התורה מצווה אדם להחריב את גופו, שהרי הריון ולידה זה לא דבר פשוט.
חכמים אינם מתייחסים אל החובה לקיים מצוות כמדד ביחס למעמדו של האדם. הרי הם עצמם אומרים שהאישה זוכה בחיי העולם הבא במה שהיא מאפשרת לאיש ולילדים להיות בעולם התורה, בעבודת ה' יתברך, ולעדן את עצמם בלימוד ועבודת המידות.
מתוך נסיוני בעולם ההוראה ראיתי שמי שהיו מובילות יותר ברצינות, בשקידה, בחריצות, בהישגים, בלימודים, בבחינות, בציונים היו התלמידות לא התלמידים, זוהי מציאות. זה לא אומר שהסטטיסטיקה שלי היא סטטיסטיקה לכולם, אבל זה מדבר בעד עצמו.
הנסיונות לחשוב שכאילו מדברי חז"ל אלו וכיוצא בהם ניתן לקבוע סטנדרטים מי יותר גבוה מבחינה רוחנית. מי יותר נמוך מבחינה רוחנית, זוהי פשוט טעות.
אז למה יש רבנים שאומרים שהיא פחות רוחנית?
לא שמעתי את מי שאמר ואינני מכיר את מי שאמר, אבל בין כך ובין כך, על כגון זה נאמר במשנה "חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות". במיוחד בעולם התקשורתי שלנו. שגם אם אתה טועה ואומר דבר טעות, זה נותן כלים לאותם אשר יש להם מגמה לנגח את התורה והכל בשיטה של חיתוך של דברים או התנסחויות שלא היו צריכים להיאמר, אם באמת נאמרו כפי שנאמרו בתקשורת.
לכן נקוט לעצמך כלל, בלימוד יהדות כמו במדע צריך לשבת וללמוד את הדברים לעומקם לפני שמסיקים מסקנות.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














