ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- האשה ביהדות
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
חלילה, צריך לדעת את השיח של חכמים, את הקוד שדיברו בו חכמים ולא לחשוב שאם כבר אמרו 'נשים דעתן קלה' אז הן פחות רוחניות, פחות דעתניות, לחלוטין לא.
דרכם של חכמי ישראל לחדד הבדלים בין בני אדם, בין זכרים, בין נקבות, בין שבטים בין משפחות. שהרי ידוע שיש הבדלים תרבותיים, מנטליים, פיזיולוגיים ועוד.
דרכם של חז"ל שמחדדים את ההבדלים בסגנון מושחז וזה מבחינה דידקטית חינוכית כדי לעורר את ההפרייה המחשבתית ולא משום שהכוונה היא בדיוק כמשתמע מאותו נוסח.
ראו כיצד חז"ל משבחים מאוד את הרפואה. שמואל מגדולי האמוראים היה רופא. הרמב"ם היה רופא. ראו ברפואה מצווה גדולה מאוד. ראו ברופאים שלוחי דרחמנא, מצילי חיים. אף על פי כן, בלשון מאוד מושחזת אמרו חז"ל 'טוב שברופאים לגיהנום'. הם לא מתכוונים שמקצוע הרפואה רע, ואין להתעסק בו. אלא כוונתם לגרות את השומעים להיבטים מסויימים שחייבים ליתן את הדעת עליהם. מאחר והרופאים הם מצילי חיים, ובידם חיים ומוות, חס ושלום אם יתרשלו או ישגו, עלולים הם לגרום למותו של אדם. וזוהי דרך הביטוי של חז"ל דידקטית מתגרה.
לאישה עולם פנימי ריגשי עשיר
לכן על דרך זו אמרו חז"ל 'נשים דעתן קלות עליהם'. כדי להראות לפעמים את עוצמת הרגש שיש בעולמה הנפשי הפנימי של האישה.
יש לה עולם רגשי עשיר יותר, עוצמתי יותר מאשר הגבר. לא שאין גברים רגשניים. לא שכל הנשים רגשניות. אבל בד"כ בחתך כללי אצל האישה הרגשות תופסות מקום משמעותי. לכן אין הכוונה שהן חסרות דעה. אלא יש והרגש גובר על הדעה. והראיה שאמרו חז"ל 'בינה יתרה ניתנה לנשים'. אפילו אברהם אבינו נצטווה בנבואה "כל אשר תאמר אליך שרה שמע בקולה". לכן אנו מוצאים סיפורים על גדולי ישראל שכשהיו מציעים להם הצעות אמרו אני רוצה להימלך באישתי. כי הם הלכו בדרכו של אברהם.
אז למה יש פחות מצוות לנשים? הם פחות רוחניות?
האישה אינה מצווה בהרבה מצוות, משום שהמצוות לפי תורת ישראל הם אמצעים לריסון היצרים. והגבר ביהדות מזוהה כיצרי יותר מאשר האישה. ז"א התורה מתייחסת לאישה כיותר מתונה, יותר מאופקת, כפחות ייצרית ולכן אינה זקוקה להרבה מצוות אשר ירסנו את היצרים שלה.
משל למה הדבר דומה? בשני בני אדם שהלכו לרופא, בגלל מחלת השפעת. לפלוני הרופא נתן אנטיביוטיקות חריפות ביותר, ולפלמוני הוא נתן אנטיביוטיקות קלות יותר, מעטות יותר. כי לפי הנתונים של פלוני הוא זקוק לעוצמה יותר מדבירה, ולפי הנתונים של פלמוני הוא לא זקוק לעוצמה הזו. ולא יוכל האדם לומר, למה אותי אתה מקפח ונותן לי פחות כדורי אנטיביוטיקה, או אנטיביוטיקה פחותים ולזה אתה נותן יותר, כי זו דרך הריפוי. מאחר וכך התורה ציוותה את האיש, הוא מקדש אישה ולא האישה, כי היא פחות ייצרית, הוא הייצרי. הוא נצטווה בפריה ורביה, היא לא נצוותה. והחתם סופר אומר, אין התורה מצווה אדם להחריב את גופו, שהרי הריון ולידה זה לא דבר פשוט.
חכמים אינם מתייחסים אל החובה לקיים מצוות כמדד ביחס למעמדו של האדם. הרי הם עצמם אומרים שהאישה זוכה בחיי העולם הבא במה שהיא מאפשרת לאיש ולילדים להיות בעולם התורה, בעבודת ה' יתברך, ולעדן את עצמם בלימוד ועבודת המידות.
מתוך נסיוני בעולם ההוראה ראיתי שמי שהיו מובילות יותר ברצינות, בשקידה, בחריצות, בהישגים, בלימודים, בבחינות, בציונים היו התלמידות לא התלמידים, זוהי מציאות. זה לא אומר שהסטטיסטיקה שלי היא סטטיסטיקה לכולם, אבל זה מדבר בעד עצמו.
הנסיונות לחשוב שכאילו מדברי חז"ל אלו וכיוצא בהם ניתן לקבוע סטנדרטים מי יותר גבוה מבחינה רוחנית. מי יותר נמוך מבחינה רוחנית, זוהי פשוט טעות.
אז למה יש רבנים שאומרים שהיא פחות רוחנית?
לא שמעתי את מי שאמר ואינני מכיר את מי שאמר, אבל בין כך ובין כך, על כגון זה נאמר במשנה "חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות". במיוחד בעולם התקשורתי שלנו. שגם אם אתה טועה ואומר דבר טעות, זה נותן כלים לאותם אשר יש להם מגמה לנגח את התורה והכל בשיטה של חיתוך של דברים או התנסחויות שלא היו צריכים להיאמר, אם באמת נאמרו כפי שנאמרו בתקשורת.
לכן נקוט לעצמך כלל, בלימוד יהדות כמו במדע צריך לשבת וללמוד את הדברים לעומקם לפני שמסיקים מסקנות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
