ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- מדינת וממשלת ישראל
שאלה אישה תמימה:
לאחרונה מפיצים מדרשים בעניין המלחמה בין פרס לרומי העוסקים במלחמה ביניהם מי ישלוט בעולם. מאז שקראתי את הדברים אני ממש מפחדת עד כדי כך שאני לא ישנה בלילה.
זה המדרש בילקוט שמעוני סימן תצט: א"ר יצחק: שנה שמלך המשיח נגלה בו כל מלכי אומות העולם מתגרים זה בזה:
מלך פרס מתגרה במלך ערבי והולך מלך ערבי לארם ליטול עצה מהם וחוזר מלך פרס ומחריב את כל העולם וכל אומות העולם מתרעשים ומתבהלים ונופלים על פניהם, ויאחוז אותם צירים כצירי יולדה, וישראל מתרעשים ומתבהלים, ואומר: להיכן נבוא ונלך?
ואומר להם: בני, אל תתיראו, כל מה שעשיתי לא עשיתי אלא בשבילכם. מפני מה אתם מתיראים?
אל תיראו הגיע זמן גאולתכם, ולא כגאולה ראשונה גאולה אחרונה, כי גאולה ראשונה היה לכם צער ושעבוד מלכויות אחריה, אבל גאולה אחרונה אין לכם צער ושעבוד מלכיות אחריה.
האם זה נכון שהעולם יחרב במלחמה? מה יהיה על עם ישראל? בשביל מה חז"ל כתבו דברים כאלו?
אל נורא עלילה
אמונת ישראל היא שההיסטוריה האנושית בכלל ושל עם ישראל בפרט, איננה מקרית, אלא הקדוש ברוך הוא שברא את העולם, מנהל את עולמו יש בהשגחה כללית ויש בהשגחה פרטית.
לחיזוק תפיסה זו חכמי ישראל תיקנו שמלבד קריאה בתורה אנו קוראים מידי שבת בהפטרה מדברי הנביא. בספרי "התורה וחזון הדורות" אני מפנה את תשומת הלב איך רצו חז"ל שמתוך מה שקראנו בפרשיות השבוע וההפטרות בנביא, נבין כיצד נביאי ישראל עמדו על המשמר והוכיחו את עמנו בגין העובדה שלא תמיד קיימו את דבר ה'. בתוך אותם דברי נבואה יש מהם דברים שבהווה שכיום הם עבר, ויש דברים לעתיד לבוא לרבות ימות המשיח, אחרית הימים, מלחמת גוג ומגוג וכיוצ"ב.
אין צל של ספק שהתכלית היא שנהיה אנשי אמונה, אנשים שמאמינים שהקב"ה מנהל את עולמו, ושעל עם ישראל לחזור בתשובה. שנהיה עם קדוש בארץ הקודש ושיבנה בית המקדש בירושלים עיר הקודש. זו התכלית הכוללת של התורה והנביאים בחזון הדורות.
בין נבואה להעלם
אבל חשוב לזכור שאין התכלית בדברי הנבואה שאנו נחשב קיצים ונאמר, הנה, אלה הם הסימנים שחז"ל אמרו שהנביאים אמרו, אוטוטו זה כעת מתרחש לנגד עינינו. והרי אין לנו מושג. אלה הם דברים נעלמים.
אנו מתפעלים מכך שנביאי ישראל נתנו את דעתם לדברים עתידיים. והיו דברים שהם אמרו לעתיד לבוא, שכבר התקיימו בעבר והווה שלנו. דבר שמחזק את האמונה שלנו בהשגחת ה' יתברך ובדברי הנבואה. שזה אחד הכלים החשובים שנתן לנו הקב"ה בתורה. אבל אין הכוונה שאנו בשכלנו הצר נתחיל לעשות חישובי קיצים, כלומר זה מתאים למדרש הזה וזה מתאים למדרש הזה. אוטוטו זה כעת יהיה, אוטוטו זה יהיה כעת.
מי שמאמין לא מפחד מהאמונה
וודאי וודאי לא התכוונו חז"ל להגיע למצב חלילה שכבר בני אדם מפחדים ומאבדים כח לחיות ולא ישנים בלילות.
צריך לזכור- אשרי האדם הבוטח בה'! אשרי האדם מפחד תמיד מפני החטאים אבל בוטח בה', מתנהל בדרך ה' ומאמין ששומר פתאים ה'.
כבר היו בחז"ל כאלו שאמרו "ייתי - ונחמיניה" (סנהדרין צח) שיבואו דברים אלו ואראה אותם. למרות כל הצרות של ימות המשיח מבחינת הנבואות העתידות להיות, מבקש אני שיבוא, ואני רוצה לראות. והיו מחכמי ישראל שאמרו "ייתי - ולא אחמיניה" שיבוא ולא אראה. כדי שלא להיות במחזות אלו שיקרו.
אסור להפחיד אנשים
לפני יותר מ-30 שנה, היתה אישה זקנה מקרית שמונה אשר אמרה שהיא חלמה חלום שביום פלוני, בשעה פלונית אלמונית, יהיה סוף העולם. והעידן הזה כעידן תקשורתי נתן הפצה לחלום שלה. אנשים התכוננו באותו יום וחיכו לשעה שאמרה בכיליון עיניים. וכנער, כתבתי על זה שיר כיצד בני אדם שבחיי היומיום כל כך בוטחים בחילם, בוטחים בעצמם, פתאום בעקבות חלום התמלא ליבם חיל ורעדה. עומדים עם סטופר וכשעבר הזמן, נשמו לרווחה. זאת לא דרך היהדות!
דרך היהדות היא אמונה בה' ובהשגחתו, וניסיון לגרום לכך שכולנו נחזור בתשובה שלמה. אבל לא לבוא לחשב קיצים, תיפח רוחם של כל מחשבי קיצים.
משום כך, אם יש רבנים דרשנים אשר עולים על גלי האתר ומדברים על המדרשים הללו או מפיצים אותם בווטצאפ או בכל אמצעי אחר ונותנים להם ביטוי מאוד צבעוני ואקטואלי מיידי, הנה מלך פרס זה חמינאי, זה טראמפ זה מלך רומי. לא טוב הם עושים. אלא נכון בכללי לבוא ולומר שהקב"ה אל נורא עלילה, משגיח בעולמו. יכולים הם לומר, הנה מצאנו נבואה כזו, מדרש כזה, אך אין אנו יודעים כיצד זה יהיה ומה יהיה, מה שיהיה נעקוב. אבל מכל דברים אלו אנו בוטחים בה'. זה מה שהתכוונו במדרש שהביאה אותה אישה תמימה "מפני מה אתם מתיראים?" אסור להפחיד אנשים, צריך לחזק באמונה.
לסיכום, אין צל של ספק שהתכלית הכללית היא יראת ה' של עמו בית ישראל ואפילו להקרין על כל האנושות כולה. אבל אין המגמה לשדד לבבות באופן כזה שכבר בני אדם הופכים להיות חדלי אונים, והם פשוט לא יכולים לישון, לא יכולים לעבוד, חלילה וחס.
אנו בוטחים בה', זו הדרך העולה בית אל - "והבוטח בה' חסד יסובננו".
הרב רצון ערוסי
רב העיר קרית אונו וחבר מועצת הרבנות הראשית לישראל, נחשב לממשיך דרכו של הרב יוסף קאפח, מראשי הרבנים ואנשי האקדמיה העוסקים בחקר המשפט העברי ובהנחלתו, יו"ר "הליכות עם ישראל" - תנועה המקרבת ליהדות.
נושאים שונים מהרי"ק על שיטת הפסיקה והפרשנות של הרמב"ם
השיעור ניתן בכנס השנתי למורשת הרב יוסף קאפח זצ"ל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
