ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- ארבע כוסות
ועל כן נתחייבנו לעשות המעשה עם היין, לפי שטבע האדם מתעורר בו הרבה שהוא סועד ומשמח, וכבר אמרתי לך כי לפי התעוררות האדם ומעשהו יתפעל אל הדברים לעולם.
היין משמח את האדם, וכאשר אדם שמח, הרי שהוא יכול להגיע גם לקיום המצווה באופן טוב יותר.
פרט לכך, בדרך כלל כאשר אדם אוכל מאכל כלשהו, האוכל הראשון טעים יותר, השני טעים פחות, השלישי טעים פחות וכו'. ביין, הדברים הפוכים: בכל כוס גוברת השמחה. כך היא גאולתן של ישראל, וכך הם ארבע לשונות גאולה: כל שלב גבוה יותר, מתקדם יותר: והוצאתי זהו השלב הראשון. מעליו 'והצלתי', שההצלה מבטאת שלב גבוה יותר, אחר כך 'וגאלתי' - אין זו רק הצלה אלא גאולה, ואחר כך 'ולקחתי' - אנו נכנסים תחת כנפי השכינה!
אולם, עדיין לא מובן הדבר. עם ישראל מתנגד בדרך כלל לשתיית יין. אמנם לקידוש שותים כוס יין, אולם, ארבע כוסות יין! האין זה מופרז? האם מתאים לנו להשתמש בסמל שמבטא שכרות, בכמות גדולה כל כך בליל הסדר? (פורים הוא חג חריג, וגם בו נאמרו הזהרות רבות בגדרי השתייה הראויים).
ייתכן לבאר שהיין בליל הסדר מבטא את החירות שלנו, כי אנו מצליחים לשלוט על הדבר החומרי ביותר, והמסוכן ביותר! היין מייצג את האוכל החומרי, ואת איבוד השליטה הגדול ביותר של האדם (פרט לסמים). הקידוש על היין וארבע כוסות של יין, מראים שאנו יכולים לתת קדושה ולשלוט בטהרה גם בדברים החומריים ביותר, שעשויים להיות לעתים חסרי שליטה.
חירות מבטאת שליטה! בן חורין יודע לשלוט על יצריו, יודע לשלוט על גופו. החירות בליל הסדר, תלמד אותנו להיות בני חורין במשך השנה, ובודאי לא להרבות בשתיית יין (וכאמור בחלק ההלכתי, ניתן גם בליל הסדר לשתות מיץ ענבים). אולם, בליל הסד עצמו אנו שותים ארבע כוסות. בליל הסדר, נפשנו בת חורין. גם ארבע כוסות יין, לא ישבשו את החירות שבה. אדרבה, ארבע כוסות ישועבדו לרצונות הרוחניים שלנו, ויגבירו את שמחתנו בקב"ה ואת תחושת ההודאה העצומה שיש לנו לאבינו מלכנו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
