ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ליל הסדר
- ארבע כוסות
ועל כן נתחייבנו לעשות המעשה עם היין, לפי שטבע האדם מתעורר בו הרבה שהוא סועד ומשמח, וכבר אמרתי לך כי לפי התעוררות האדם ומעשהו יתפעל אל הדברים לעולם.
היין משמח את האדם, וכאשר אדם שמח, הרי שהוא יכול להגיע גם לקיום המצווה באופן טוב יותר.
פרט לכך, בדרך כלל כאשר אדם אוכל מאכל כלשהו, האוכל הראשון טעים יותר, השני טעים פחות, השלישי טעים פחות וכו'. ביין, הדברים הפוכים: בכל כוס גוברת השמחה. כך היא גאולתן של ישראל, וכך הם ארבע לשונות גאולה: כל שלב גבוה יותר, מתקדם יותר: והוצאתי זהו השלב הראשון. מעליו 'והצלתי', שההצלה מבטאת שלב גבוה יותר, אחר כך 'וגאלתי' - אין זו רק הצלה אלא גאולה, ואחר כך 'ולקחתי' - אנו נכנסים תחת כנפי השכינה!
אולם, עדיין לא מובן הדבר. עם ישראל מתנגד בדרך כלל לשתיית יין. אמנם לקידוש שותים כוס יין, אולם, ארבע כוסות יין! האין זה מופרז? האם מתאים לנו להשתמש בסמל שמבטא שכרות, בכמות גדולה כל כך בליל הסדר? (פורים הוא חג חריג, וגם בו נאמרו הזהרות רבות בגדרי השתייה הראויים).
ייתכן לבאר שהיין בליל הסדר מבטא את החירות שלנו, כי אנו מצליחים לשלוט על הדבר החומרי ביותר, והמסוכן ביותר! היין מייצג את האוכל החומרי, ואת איבוד השליטה הגדול ביותר של האדם (פרט לסמים). הקידוש על היין וארבע כוסות של יין, מראים שאנו יכולים לתת קדושה ולשלוט בטהרה גם בדברים החומריים ביותר, שעשויים להיות לעתים חסרי שליטה.
חירות מבטאת שליטה! בן חורין יודע לשלוט על יצריו, יודע לשלוט על גופו. החירות בליל הסדר, תלמד אותנו להיות בני חורין במשך השנה, ובודאי לא להרבות בשתיית יין (וכאמור בחלק ההלכתי, ניתן גם בליל הסדר לשתות מיץ ענבים). אולם, בליל הסד עצמו אנו שותים ארבע כוסות. בליל הסדר, נפשנו בת חורין. גם ארבע כוסות יין, לא ישבשו את החירות שבה. אדרבה, ארבע כוסות ישועבדו לרצונות הרוחניים שלנו, ויגבירו את שמחתנו בקב"ה ואת תחושת ההודאה העצומה שיש לנו לאבינו מלכנו.

יום שכולו תורה - ניסן תשע"ג מכוס פרעה ועד כוס ישועות - הפשט והדרש בארבע כוסות
יום שכולו תורה - רעננה, ניסן תשע"ג
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













