ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
מר חשון תשנ"ה
כשרות מרגרינה המיוצרת במפעל שמיצרים בו מאכלים שאינם כשרים
שאלה
שו"ת "במראה הבזק" (597)
רבנים שונים
337 - התקנת מערכת סינון במקוה
338 - כשרות במפעל שמיצרים בו מאכלים שאינם כשרים
339 - כשרות מרגרינה המיוצרת במפעל לא כשר
טען עוד
הדרך היחידה לנקות את המכונה (ה deodoriser) היא באמצעות אויר חם. אני מניח שאין אפשרות להכשיר את המרגרינה הנ"ל, האם אני צודק?
פעם בחצי שנה נעשה נקיון כללי של המכונה (deodoriser) ואז מעבירים דרכה מים בדרגת חום קרובה לרתיחה כ 85 מעלות צלזיוס בתוספת דטרגנט כאוסטי. המים עם הדטרגנט עוברים גם דרך הצינורות. שאר המכלים והצינורות מנוקים באמצעות מים חמים עם הדטרגנט הקאוסטי בטמפ' של 65 מעלות צלזיוס. חומם של המוצרים המרגרינה והמאכלים הלא כשרים אינו עובר את ה 50 מעלות צלזיוס.
ניתן לעשות הפסקה של 24 שעות בין הנקיון הכללי ובין היצור הראשון של המרגרינה.
האם יש דרך כל שהיא להחשיב את פעולות הנקיון הנ"ל כפעולות הכשרה, כדי שאפשר יהיה להשתמש אח"כ במרגרינה כמוצר כשר?
תשובה
א. אין בניקוי התקופתי שאותו עושים כל ששה חודשים, די כדי להכשיר את המכונות 1 .
ב. אמנם יש להתיר את המרגרינה שתיוצר במחזור השני לאחר ניקוי זה, והוא מפני שניקוי זה מן הסתם ניקוי יסודי, שאחריו לא נשאר משומן הנבילה כלום 2 , ואז תהליך הייצור הראשון שלאחר הניקוי יכול לשמש כהגעלה למכונות 3 , והייצור השני יהיה כשר, וזה בצירוף שהוי נותן טעם לפגם המותר בדיעבד 4 .
ג. אם בגלל ההכשר יגבר הביקוש למרגרינה, ובית-החרושת יוסיף ייצור מיוחד עבור היהודים, יש לדון בשאלה זו מחדש ולברר, אם מתקיימים התנאים להגעלה 5 . ולכן, כשיווצר המצב החדש, העבר נא את הפרטים החדשים, ונשוב להידרש לנושא.
ד. לעניין הניקוי הרגיל אנו צריכים יותר פרטים על חום האוויר וכו', כדי לדון באפשרות שזה עצמו יכול להכשיר המכונות.
לסיכום נחזור ונפרט את תהליך ההכשרה.
חלק א של מכונה (ה-deodoriser)
א) ניקוי.
ב) הפסק של 24 שעות בין הניקוי והייצור.
מחזור היצור הראשון של המרגרינה - חלק זה יתכן שיכול לשמש כהגעלה ממש, מפני שהוא בחום 2400, אבל לא הסתפקנו בזה בגלל שאלת הקיטור ומפני שההגעלה היא בשאר משקין, וכן משום שאין לפנינו הפרטים המדויקים, אם תהליך הכנת שומן הנבילה זהה לתהליך הכנת המרגרינה.
חלק ב של המכונה (המכלים והצינורות)
א) ניקוי [אפי' שיש כאן בישול בחומרי-ניקוי חריפים, אין נוהגים לסמוך על זה שייפגם הבלוע בתוך הדפנות על-ידיו].
ב) הפסקה של 24 שעות בין הניקוי והייצור הראשון.
ג) מחזור הייצור הראשון של המרגרינה - אע"פ שאין בו הגעלה במים רותחים, ניתן לצרף אותו כסניף:
א. משום דהוי "כבולעו כך פולטו".
ב. יתכן שאין חלק זה נחשב ככלי ראשון העומד על האש, ואולי אפילו הוי כעירוי מכלי ראשון, ולכן ניתן להגעילו במים שהיד סולדת בהם.
ג. ברצוננו להדגיש שאם משתמשים באותם מכלי-אחסון, יש לנקות גם אותם ולחכות 24 שעות עד למילוי במרגרינה הפרווה.
ד. ^ 1. עיין שו"ע או"ח (סי' תנב סעיף א), שהגעלה צריכה להיות דווקא במים שמעלים בועות, ועיין שם ב"משנה ברורה" ס"ק ושזה בדעת המחבר והרמ"א, ועיין שם ס"ק ח שההגעלה שאינה מעלה בועות, אינה מועילה אפילו בדיעבד.
ה. ^ 2. וצריכים לבדוק שאכן הדבר כן. ואם יש מקומות שאי-אפשר לבדוק אותם, נראה שיש לסמוך על הנקיון כדעת ה"פרי חדש" (סי' צד ס"ק כה), שגויים מקפידים על נקיון, ולכן אם עושים ניקוי רציני, יש לסמוך שאכן נקי הוא. וכן כתב ב"מנחת יצחק" (ח"ג סי' כו ס"ק ה), אף-על-פי שהביא שם שה"בכור שור" חולק על ה"פרי חדש" בזה (מובאים דבריו ב"דרכי תשובה" סי' קכב ס"ק טז). ועוד, הואיל ומשתמשים בו בשפע, ודאי מתבטל השומן המועט שנשאר. ואין בזה משום מבטל איסור לכתחילה, הואיל והגוי שהוא בעל בית-החרושת (והבינונו שכך באמת המציאות), אינו מצוּוה שלא לבטל לכתחילה, ואינו עושה את זה בשביל הישראל (עיין בזה ב"אגרות משה" יו"ד ח"ב סי' מא וב"קצור שו"ע" על הלכות תערובות של הרב אהרן פפויפר ז"ל, סי' ח פרק ד הל' א). ואפילו אם היה בית-החרושת של ישראל, נראה שמותר בכהאי גוונא, הואיל ואין כוונתו לבטל האיסור, וגם אין שם איסור ודאי (ש"ך יו"ד סי' פד ס"ק מ, וכן כתב ב"קצור שו"ע" הנ"ל סי' ח פרק ג הל' יא).
ו. ^ 3. עיין או"ח סי' תנב סעיף ה שבדיעבד מתירים להגעיל בכל משקה. ונראה דבכהאי גוונא הוי כדיעבד, הואיל ואין במקום מרגרינה אחרת. ועיין בספר "הגעלת כלים" (פרק י סעיף ג ובהערה ג ו-ד שם) בשם שו"ת רע"א סי' פג שהסכים להגעיל לכתחילה בחָלב, כאשר אין מים בנמצא, ובשם "מלמד להועיל" (חאו"ח סי' צו) שכתב, שבשעת הדחק ואי-אפשר בעניין אחר, הוי כדיעבד, וגם בשם ספר "שרגא מאיר" (סי' עא) שהתיר כמו בנדון דידן, וב"אגרות משה" (יו"ד ח"ב סי' מא) שעשה מזה סניף להתיר. ואף-על-פי שב"אגרות משה" (יו"ד ח"א סוס"י ס) לא הסכים להתיר הגעלה בשומן-בשר כשר, עיין שם, מטעם שאין לשומן-בשר דין משקה, וציין לחולין דף קכ ולריש פרק א דטהרות ב"תפארת ישראל" וב"משנה אחרונה", נראה שחזר בו בח"ב סי' מא הנ"ל, ששם הביא ראיה למתירים הגעלה בשאר משקין מהא דסוף ע"ז ובזבחים דף צז, שכל יום ויום נעשה גיעול לחבירו, וכותב דהוי אפילו במים שנתבשלו בהם שמן ושומן, ותמה על הרשב"א שהביא ראיה מזבחים דף צו ע"א לעניין תרומה של יין, וזה ההיפך ממה שכתב בחלק א הנ"ל. וחוץ מזה, הרי נדון דידן לא הוי הגעלה בשומן-בשר אלא במרגרינה פרווה, ולכן נראה שאפילו ל"אגרות משה" בחלק א אפשר להתיר, לכל הפחות בתור סניף.
^ 4. כמו שכתב ב"אגרות משה" חלק ב הנ"ל (וזה עיקר הטעם לדבריו), שמעיקר הדין אפילו בלי הגעלה המרגרינה כשרה, הואיל והוי טעם לפגם לאחר 24 שעות, והבישול הוא בבית-חרושת של גוי שעושה מעצמו, בלי שישראל ביקש ממנו לייצר את המרגרינה, ולכן בזמן הבישול לא שייך לגזור על הגוי, וממילא מותר לישראל לאכול את התוצרת לכתחילה. והוא הדין בנדון דידן, שהרי הגוי לא עושה שום דבר מיוחד עבור הישראל, וכמו שמשמע מן השאלה.
א. ונראה שאפילו אם בית-החרושת שייך לישראל, שייך טעם זה, שהרי עיין שם ב"אגרות משה" ד"ה ואם, שכתב לאסור בבית-חרושת ישראל משני טעמים, (א) שהרי אם מעמידים לו משגיח, יש בזה משום לפני עור, שגורמים לו לעשות איסור של בישול בכלים שאינם בני יומן; (ב) לפי הרשב"א המאכל אסור באכילה. ונראה שבנדון דידן לא קיימים שני הטעמים הללו, שהרי בעל בית-החרושת אינו עושה בשביל ישראל, אלא בעיקר דעתו לייצר בשביל הגויים, ולכן אינו עובר על בישול בכלים שאינם בני יומן, וממילא גם אין המאכל נאסר לרשב"א, שהרי המבשל לא עבר על האיסור בבישולו. ואפילו אם תאמר שהוא עובר בזה שמבשל גם בשביל ישראל, נראה שאין הקונה עובר על לפני עור, שהרי בנדון דידן בית-החרושת אינו מוסיף כלום בייצור שלו, והיה עושה אותו הדבר אפילו בלי ההכשר של הרב, והואיל ואין כאן תוספת כלל, אין כאן מקום ללפני עור או מסייע ידי עוברי עבירה. ואפילו לדעת הרשב"א, עיין ב"קיצור שו"ע" הנ"ל (הל' תערובות סי' ח פרק ד הל' ב) בשם ה"חזון איש" (יו"ד סי' לז סוס"ק יג) שמומר המייצר בשביל מומרים ובתהליך הייצור הוא מבטל איסור לכתחילה, אין האוכל נאסר, שהרי איסור האוכלים תלוי בכוונה לבטל, וזה לא שייך בישראלים מומרים, שבכל אופן לא איכפת להם לאכול מן האיסור כמו שהוא, וקלקלתו זו תקנתו. ונראה שהוא הדין בנדון דידן, שהרי לעניין נותן טעם לפגם מיהא הוי המייצר והקונים מומרים, שהרי היו קונים עד עכשיו בלי הכשר ובלי הגעלה, ולכן לא שייך לאמר שהמייצר התכוון לבטל בעבורם, ובפרט שעיקר הייצור הוא לגוי. והדין של מבטל איסור לכתחילה הוא מקור לאיסור של הרשב"א, כמו שכתב בעצמו בבית ד שער ד' בסופו, ולכן אותם הכללים שייכים.
ב. ^ 5. עיין הערה 4 בשם ה"אגרות משה" (ח"ב סי' מא) שעיקר ההיתר הוא מטעם נותן טעם לפגם ולא מטעם ההגעלה, וכאשר בעל-הבית הוא יהודי ומוסיף בשביל ישראלים ומבשל בכלים אינם בני יומן בשבילם, נראה דהוי איסור מטעם לפני עור וגם מקנס הרשב"א, וכמו שכתב ב"אגרות משה" (שם). ואפילו אם בעל בית-החרושת שאינו יהודי מוסיף בשביל ישראלים שעכשיו קונים ממנו, יש בזה גם דין מבטל איסור לכתחילה, לדעת הרשב"א, עיין בשו"ת הרשב"ש (סי' תקס), ושכך פסק ב"ערוך השולחן" (סי' צט ס"ק ח), וכך נפסק גם בקיצור שולחן ערוך הנ"ל (סי' ח פרק ד הל' ג). ובפרט שבספר "הגעלת כלים" (במבוא אות ב הערה ט) הביא הרבה ראשונים ואחרונים שפסקו כרשב"א, שנותן טעם לפגם אוסר בדיעבד, אם עבר ובישל במזיד בכלי אינו בן יומו, ודלא כ"אגרות משה" הנ"ל שכתב, שרוב ראשונים חולקים עליו (ונ"ל שגם הרשב"ש הנ"ל פסק כרשב"א, וכתב שם שגם הרמב"ם סבירי ליה כרשב"א, ואכמ"ל). ולכן צריכים לעיין עוד בכל זה (ב"אמרי בינה" הל' בשר בחלב ותערובות סי' יד בד"ה שוב ראיתי בתשובת הרשב"ש כתב שהמהר"ם מלובלין חולק על הרשב"ש הנ"ל והניח בצריך עיון, עיין שם וב"אגרות משה" הנ"ל), ונצטרך לסמוך על ההגעלה, ולכן צריכים לעיין יותר בתהליך הייצור.
ג.
ד.
ה.

האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

הקשר אל ה' – תפילה

הלכלוך הקדוש

איך לומדים גמרא?

שימוש נכון בתנור הביתי

מה ההבדל בין עם ישראל לשאר העמים?

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

איך ללמוד אמונה?

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















