^ 1.הקידושין כלל אינם חלים – משנה קידושין סב. שו"ע אבן העזר סימן י"ז סעיף א
^ 2.נדון גם בשאלה האם החרם חל גם אחרי שביצעו את הנישואין השניים או שמא רק קודם כניסיון למניעת הנישואין
^ 3.נדון במספר אופנים – ידועה בציבור, פלגש ונישואין אזרחיים
^ 4.אבהע"ז א' סק כ'
^ 5.לרבי יעקב חגיז זצ"ל , חלק ב' סימן ל"ה
^ 6.מקור ביטוי זה מפתגם הגמרא בכמה מקומות (קידושין ז. כתובות עה. ועוד) טב למיתב טן דו מלמיתב ארמלו, שפרושו שעדיף לאישה לשבת בשנים, בזוג, עם בעל כלשהוא אפילו שהוא בעל מום (ועוד בעיות - שאינו מושלם מבחינתה) מאשר לשבת כאלמנה לבדה בביתה.
^ 7.בראשית ל"ח א.
^ 8."דייק ונסיב" ולכן אין זה זכות לו ואין אומרים בזה "זכין לאדם שלא בפניו" (רש"י ד"ה "שמא נתרצה") קידושין מה:
^ 9.וכן משמע מתוך דבריו של בעל הלכות קטנות, שכתב בתוך תשובתו שתי מילים נוספות שלא הובאו בדברי ה"באר היטב". לאחר המילים "אקרקפתא דברי" הוסיף את המילים "משום תיקון דידהו" ולאחר שהסביר על האישה שבכל דהו ניחא לה הוסיף "ולתקוני אתי רבנו גרשום ולא לעיוותי" ומשמע מתוספות אלו שהוא סבר שאין חרם או איסור כלל על האישה
^ 10.וכן פסק גם שו"ת ישועות יעקב אבן העזר סימן כ' ושו"ת בית אפרים אבן העזר סימן א'
^ 11.הגהות סמ"ק קפ"ו
^ 12.ספר מצוות קטן מצוה קפו - שלא להשיא בתו לזקן דכתיב (ויקרא י"ט) אל תחלל את בתך להזנותה (ת"כ קדושים פ"ז) ובכלל זה שלא למסור לזנות וכן המוסרת עצמה שלא לשם אישות, ודוקא להפקר לכל, אבל להיות פלגש לאיש אחד לא (אבל בזמן הזה איכא חרם ר"ג ומנדין אות' מצאת"י).
^ 13.אבהע"ז סימן ה, לרבי שלמה ב"ר יעקב דרימר נולד בנדבורנה שבגליציה בערך בשת תק"ס (1800). מחסידיו של האדמו"ר ר' ישראל מרוז'ין. מחבר ספר 'ישרש יעקב' על מסכת יבמות,
^ 14.ד"ה "חזרו לומר" צ:
^ 15.אורי וישעי סימן ט"ו , אבני זיכרון חלק ב' סימן י"ח , הובאו דבריהם באוצה"פ אבן העזר סעף י' סק' ד
^ 16.נמוק"י יד: מדפי הרי"ף. ריטב"א יבמות מ"ד א.
^ 17.מהר"י מינץ סימן י
^ 18.מהרי"ט חלק ב' סימן ט"ז. רא"ם חלק א' סימן י"ד תשובת ב"י סימן י"ד
^ 19.תניינא אבן העזר סימן צ'
^ 20.סימן א' סק' ג
^ 21.אבהע"ז א' סק' כ'
^ 22.כלל מ"ג סימן ז'
^ 23.יומא יח
^ 24.גר"א סק לד. וכן כתב גם בערוך השולחן סק' לב : כתב רבינו הב"י בסעי' י"א טוב לעשות תקנה בכל חומר על מי שישא אשה על אשתו עכ"ל ביאור דבריו דאף במקומות שלא נתפשטה תקנת רגמ"ה טוב לעשות תקנה זו מפני שתקנה יפה היא ובאמת לא מצינו לכל התנאים ואמוראים והגאונים שיהיה להם שתי נשים ואדרבא מצינו במדרש בראשית [פ' י"ז] בר' יוסי שהיה לו אשה רעה ולא נשא אחרת עד שגירש את הראשונה ודין מי ששהה עשר שנים ולא ילדה יתבאר בסי' קנ"ד וגם יתבאר שם בנשבע שלא ישא אחרת ולא ילדה עשר שנים ע"ש:
^ 25.יבמות הערה ס"ג
^ 26.ר' משה פיינשטין טען שצריך להוסיף את צמד המילים "במקום אחר" בסוף הסעיף לאחר המילים "אישה על אישתו"
^ 27.כן הביא ראיה זו הרב יצחק הרצוג זצ"ל הרב הראשי לישראל לשעבר, בתשובה בשו"ת היכל יצחק אבן העזר א סימן ה ד"ה תשובה א
^ 28.שם.
^ 29.ובשו"ת מהרשד"ם לרבי שמואל די מדינא, אבן העזר סימן ע"ח, לא הסכים להלכה למעשה לכוף על החרם לאחר שעבר האלף החמישי מכיון שצירף שלש ספקות. ספק החרים עד סוף האלף החמישי-ספק לא. ספק פשטה תקנתו במקום הנ"ל –ספק לא. ובנוסף המקרה היה שם בארוסה שלא רצה לכונסה ולקח לו אחרת לאישה, ובזה יש גם ספק עם החרים רבנו גרשום על זה או רק בנשואה
^ 30.סימן קט"ז
^ 31.דפוס פראג דף קי"ב ע"ד
^ 32.הובא במהר"ם מרוטנברוג סימן קנ"ג
^ 33.סימן מח
^ 34.סימן ק"א
^ 35.שו"ת מהר"ם פדואה סימן יד
^ 36.חלק ב' סימן ט"ו
^ 37.סימן ל"ד
^ 38.נדרים ל: ראש השנה יב:
^ 39.סימן ק"י
^ 40.הגהות ב"י סימן כד
^ 41.יבמות פרק ב סעיף י"א
^ 42.אגרות משה אבן העזר, חלק א' סימן נ"ה
^ 43.על ידי ח"כ ציפי חטובלי
^ 44.וזה לשון התיקון המוצע : לא יהיה גבר ידוע בציבור של יותר מאישה אחת. לא תהייה אישה ידועה בציבור של יותר מגבר אחד; העובר על הוראה זו, דינו – מאסר חמש שנים; לענין זה, "ידועים בציבור" – איש ואישה החיים חיי משפחה במשק בית משותף אך אינם נשואים זה לזו."
^ 45.שיפמן – נשיאת שתי נשים סעיף 114
^ 46.שיפמן. נשיאת שתי נשים סעיף 117
^ 47.שיפמן. סעיף 119
^ 48.מנחת שלמה תנינא (ב- ג) סימן פב
^ 49. וזה לשונו בתשובה: "וכן גם בני נח כולם חייבים להבין ולהאמין מתוך כל האמור בתורה שהעולם נברא בשביל ישראל, ולכן אם חכמי התורה רואים שיש לנו צורך לחייב בכך גם את הנכרים עליהם לדעת שכך רצון ד' והרי הם חייבים לשמוע בקולם של ישראל גם אם נאמר שהצווי של לא תסור נאמר באופן ישר רק לישראל, ויכולים שפיר חכמים לא רק להפקיר ממונם אלא גם לחייבם בתקנותיהם"