ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הנתבעת הנה חברה קבלנית. התובע התעניין ברכישת דירה מהנתבעת. באותו זמן בתב"ע היה תכנון ל-6 דירות, אולם החברה רצתה לבנות 12 דירות ושכל דירה משש הדירות תפוצל לשני חלקים). למרות חששותיו, התובע חתם על הסכם ראשוני, ושילם דמי רצינות בסך 12,000 ₪. בסופו של דבר התובע לא התקדם עם העסקה, והוא תובע את דמי הרצינות בחזרה, משום שבחוזה נקבע שאם הצדדים לא יצליחו להגיע לטיוטת חוזה מוסכמת אז החברה תשיב את הכסף. החברה מתנגדת להחזרת הכסף בטענה שהחוזה קובע כי לאחר ארבעה חודשים דמי הרצינות יחולטו לטובת הנתבעת.
פסק דין: הנתבעת זכאית להשאיר בידה את דמי הרצינות.
נימוקים:
א. פרשנות חוזה שלא תרוקן סעיף בחוזה מתוכן
פרשנותו של התובע מרוקנת את החוזה מתוכן. לטענתו בכל מקרה בו לא נחתם חוזה החברה צריכה להחזיר דמי רצינות, ודבר זה לא יתכן, שהרי אז אין משמעות לדמי הרצינות. אילו היה חל שינוי בנסיבות הייתה הצדקה לחזרה מההסכמה לחוזה. אולם גם לפי טענת התובע לא חלו שינויי נסיבות, והדברים שבגללם לא חתם על החוזה היו ידועים לו מראש. לכן החברה רשאית לחלט את דמי הקדימה.
ב. תוקפם של דמי קדימה – "ערבוני יקון"
נחלקו שו"ע ורמ"א (רז, יא) מהו הדין באדם שנותן ערבון לחבירו ואומר לו שאם חוזר בו מהעיסקה יכפול לו את הערבון: האם התחייבות כזו תקפה, או שהיא נחשבת ל"אסמכתא" ואינה מחייבת. הפתחי תשובה (יג) קבע שאם המוכר מחזיק בערבון, הוא יכול לומר "קים לי" כשו"ע שאין צריך להשיב את הערבון. הרב שלמה דייכובסקי (לב שומע לשלמה עמ' תעט) הוסיף שדינא דמלכותא דינא במקרה כזה, ושכך גם מנהג המדינה, ולכן המוכר אינו צריך להחזיר את דמי הרצינות.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
181 - תלונה לעירייה על חריגת בנייה של שכן
182 - האם יש חיוב להשיב דמי רצינות
183 - שכר שעות יעוץ לגרעין תורני
טען עוד
הלכה פסוקה שכרו דירת נופש ולפתע נכנסו לשם אנשים אחרים
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
