ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
"בעידן הקדם-מודרני דתות לקחו על עצמן את האחריות לפתור מגוון רחב מאד של בעיות טכניות בתחומים כמו חקלאות... גם רפואה הייתה בתחום אחריותם של חכמי הדת" (עמ' 130); "ניצחונם של המדענים הוא כה המוחלט, עד שעצם ההגדרה של הדת עברה שינוי. אנחנו כבר לא מקשרים דת עם חקלאות או רפואה, וקנאי דת רבים סובלים מאמנזיה קולקטיבית, ומעדיפים לשכוח שהדת שלהם אי פעם טענה לעליונות בתחום גידול צמחים או ריפוי חולים" (שם 131).
אלא מי שסובל כאן מאמנזיה מרשימה, או שמא פשוט בבורות מדהימה, הוא הררי עצמו. בואו נדבר על היהדות (כי אחרי הכל, זו הדת שלנו שמעניינת אותנו). מתי בדיוק לקחה על עצמה היהדות את האחריות "לפתור בעיות טכניות" בתחום החקלאות או הרפואה? ההפך הוא הנכון - היהדות מלמדת שה' הוא המחליט האם ירדו גשמים או לא, והאם חולים יבריאו או ימותו. אכן, היו נביאים וצדיקים שה' שמע לתפילותיהם ואף חולל עבורם ניסים (לא שהררי יאמין לזה, כמובן), אבל אפילו להם לא הובטח דבר. האדם עובד את האל, לא האל את האדם. תפילה איננה מאגיה, וביהדות היא מעולם לא נתפסה ככזו.
מתי בדיוק התיימרו אנשי הדת להחליף את המומחים המדעיים? התורה עצמה מורה לפצועים לפנות לרופא - "וְרַפֹּא יְרַפֵּא" (שמות כא, יט). התלמוד מכיל עשרות דפים של תרופות ורפואות טבעיות, על פי התפיסות הרפואיות של אותו הזמן, ותיאורים של חכמים שעסקו ברפואה או פנו לרופאים; רבים מגדולי ישראל היו רופאים במקצועם - רמב"ם, רמב"ן, רלב"ג ועוד. האם כל אלה סבלו מ"אמנזיה קולקטיבית" ושכחו שכיהודים דתיים תפקידם הוא להתפלל לאל, ולא להציע תרופות?
המדענים לא "ניצחו ניצחון מוחלט", כי מעולם לא היתה מלחמה בינם לבין אנשי הדת. תזת הקונפליקט, הטוענת שקיים קונפליקט מהותי בין דת למדע, נדחתה מזמן על ידי רוב ההיסטוריונים של המדע (ראה למשל מאמריו של יקי מנשפרוינד). היא אהובה כל כך על אתאיסטים כמו הררי, משום שהיא מאפשרת להם לנכס את המדע לצדם ולהציב את עצמם מול אנשי הדת החשוכים, מתנגדי המדע; אולם רבים מגדולי המדענים בכל הזמנים היו והנם אנשים דתיים, בני דתות שונות, שמעולם לא ראו כל סתירה או מאבק בין אמונתם לבין המדע, אלא להפך. חוץ ממקרים בודדים, כמו ג'ורדנו ברונו וגלילאו גלילי (שגם אצלם היה הסיפור מורכב יותר מ"האשמה בכפירה"), או סוגיות מסוימות כמו האבולוציה - איפה בדיוק ראינו שהיתה מלחמה בין דת (כל הדתות!) לבין המדע? התיאור של הררי את הדת, אינו אלא תיאור דמיוני של דת מדומיינת, שבה אנשי הדת הם מאגיקנים המתחרים עם המדענים מי יחולל יותר פלאים. זה אינו תיאורה של היהדות, וככל הידוע לי גם לא של הנצרות והאיסלם, שגם מתוכם קמו לא מעט רופאים ואנשי מדע. דחליל ותו לא. אלא שלאתאיסטים חשוב מאד לשמור על הדחליל הזה - כי אם תתברר האמת, שאפילו על המדע הם לא יכולים לקחת קרדיט, במה כבר יוכלו להתגאות?
באדיבות "מכון ידעיה".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
