ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
התובע הוא משכיר דירה, והנתבע הוא שוכר דירה, הנתבע הפקיד בידי התובע שיקים עבור שכר הדירה לשנה. מוסכם בין הצדדים כי חלק מדמי השכירות לא שולמו. לטענת התובע הנתבעים חייבים עוד 2,650 ₪ עבור דמי שכירות שלא שולמו עבור החודש השישי, בנוסף הוא תובע פיצוי עבור נזק למעקה, ותשלומים נוספים, סך הכל 9,615 ₪.
לטענת הנתבעים הם שילמו עבור דמי השכירות לחודש השישי, והימצאות השיק ביד המשכיר לא מהווה ראייה לאי תשלום, משום שהם שילמו במזומן ככל הנראה. לגבי הנזק למעקה הם טוענים שלפי פשרה שביצע רב שפישר ביניהם הם צריכים לשלם רק 2,000 ₪ עבור הנזק ועוד 500 ₪ עבור שכנות טובה. כרגע אין ביניהם שכנות טובה ולכן הם פטורים מתשלום תוספת 500 ₪.
פסק הדין: על הנתבעים לשלם לתובע 4,014 ₪.
הלכה פסוקה (260)
רבנים שונים
239 - איחור בתשלום לקבלן מצדיק איחור במסירת הדירה
240 - על מי נטל הראייה כאשר משכיר מחזיק בשיקים של השוכר
טען עוד
א. מוחזקות במחלוקת על דמי שכירות
במקרה של ויכוח על דמי שכירות, נאמר בגמרא (בבא קמא קב-קג) שבתוך זמן השכירות המשכיר נאמן לומר שלא קיבל תשלום, ואילו לאחר זמן השכירות השוכר נאמן לומר ששילם. דין זה שהשוכר נאמן נכון גם כאשר המשכיר מחזיק שטר על השכירות (רמב"ם שכירות ז, ג, שו"ע חו"מ שיז, א) ולכן עקרונית השוכר נאמן.
למרות זאת, במקרה שלנו בו המשכיר מחזיק שיק בטחון כנגד השוכר, בית הדין ארץ חמדה גזית בית שמש (תיק 71003) פסק כי יש לתת לשיק כתוב מעמד של שטר חוב. בנוסף, גם אם הצ'ק ניתן כערבון, הרי שהרמ"א (חו"מ עה, יג) הביא מחלוקת לגבי אדם שמחזיק משכון, הם הוא נחשב למוחזק. הש"ך (שם צד) הכריע שהוא נחשב למוחזק, ולכן במקרה זה המשכיר מוחזק. אין זה דומה לשטר על שכירות שלא נועד להבטחת תשלום, אלא רק להוכחה על בעלות המשכיר (סמ"ע שיז, א).
אלא שהתברר שהמשכיר המשיך להחזיק בשיק בטחון אחר למרות שמוסכם שהחוב עבורו קיבל את השיק, נפרע, ממילא הדבר מוריד את רמת המוחזקות של השיק הנוכחי.
לפיכך, בדרך כלל במקרה של מחלוקת על תשלום דמי שכירות, משכיר שמחזיק בשיק ביטחון הוא המוחזק, אולם, במקרה זה יש פגם במוחזקות.
ב. האם כתב סיכום חובות מהווה הודאה?
התובע בכתב סיכום חובות ששלח לא כתב את חוב השכירות של החודש השישי, והנתבעים הביאו מכך ראיה שהם אכן שילמו אותו. כך לכאורה עולה מהרא"ש (בבא קמא ג, טו), אלא שדין זה נכון, אך ורק ביחס לסיכום תביעה בפני בית הדין. זאת, כיוון שבפני בית הדין על התובע למצות את כל תביעותיו. אולם, במקרה הנדון כאן סיכום החובות נעשה בין הצדדים לפני הגעה לבית הדין.
אמנם, עדיין מדובר במסמך שמעמדו כשל פנקס רישום חובות שיש לו משמעות הלכתית, כמו שנאמר בשו"ע (חו"מ צא, ה) ביחס לאדם שמת ונמצא בפנקסו שהוא חייב סכום מסוים לפלוני. לכן למסמך הסיכום יש תוקף כמו להודאה בפני עדים, לגביה נחלקו הראשונים האם אפשר לטעון שההודאה היתה בטעות, מתוך (מיגו) שהיה יכול לטעון שאמנם היה חייב אבל פרע את החוב (תוספות גיטין יד ע"א, ד"ה ולא פש, ורא"ש בגיטין א, יז ועוד, נפסק ברמ"א חו"מ קכו, ג).
במקרה שלנו כולם מודים שהמשכיר לא נאמן לטעון שטעה, משום שאין לו טענת מיגו, בנוסף, הוא לא נתן הסבר ברור מדוע החוב נשמט מכתב הסיכום. אלא שיתכן שהיעדר התייחסות לחוב חלשה מהודאה מפורשת בחוב.
למעשה נראה שכיון שיש תוקף ראייתי לכתב סיכום זה, ויש להתייחס להשמטת החוב כפגם במוחזקות התובע, ולכן אין להגדירו כמוחזק, ועליו חובת הראייה שהנתבע לא פרע את החוב. כך גם עולה מהגמרא בכתובות (קי ע"א) שאדם שעשה מעשה שסותר את טענתו, הרי זה נחשב כהודאה נגדית, ולכן השמטת החוב מכתב התביעה היא גם ראייה נגד התובע.
במקרה זה, על התובע להוכיח שהנתבע לא שילם את החוב עבור החודש שבמחלוקת.
ג. תשלום על הנזק למעקה
הרב שפישר בין הצדדים החליט כי עליהם לשלם 2,000 ₪ לנזק על המעקה, אולם אמר שבשביל שכנות טובה עליהם להוסיף עוד 500 ₪, והצדדים הסכימו, לטענת התובעים כרגע אין שכנות טובה ולכן אין סיבה לשלם עוד, בית הדין קובע כי על הנתבעים לשלם 2,500 ₪, הן משום שהשכנות הטובה לא היתה תנאי ממשי, והן משום שתנאי זה הוא תנאי כללי, ולכן מסתבר שההסכמה בתוקף.
הלכה פסוקה חיובי שוכר שעזב לפני שפעילות העסק שלו נאסרה בשל הקורונה
תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית'
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
