ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
שונות העולם
מרן הרב זצ"ל בספרו 'לנבוכי הדור' כותב "ההתפתחות הבאה בהדרגה רבה של מיליארדים שנים זהו המרעיש לבבות קטני דעה. הם חושבים שההתפתחות תיתן מקום לכחש באלהים חיים, והם טועים מאד. דעת האלהים בנויה רק על ידיעת האחדות. כשאנו רואים היצירה הגדולה שהיא ערוכה בסדרי חכמה, והליכות החיים בגופם וברוחם ושכלם, שהכל נערך במערכה אחת, הרינו מכירים את הרוח הגדול שיש כאן, שמחיה הכל ונותן מקום לכל. ואם דרכי החכמה מחייבים שיהיה הדבר בא על ידי התפתחות של רבבות רבבה שנים, עוד עלינו להתפלא ביותר מה רב ונשגב הוא החי עולמים, שכאין וכרגע נחשבו רבבות שנים שפועלות בלא הרף להפיק איזו תכלית רצויה". מרן הרב זצ"ל באגרת להרב אלכסנדרוב (אגרות הראי"ה, קיז') "ובכלל אין אנו צריכים להיות כל כך מאודקים לשיטת ההתפתחות. יש בה ודאי כמה נצוצי אמת, אבל גם כן כמה כזבים ודמיונות. עובדא ברורה היא, שהיו בדורות הראשונים אנשים גדולים שאין לנו דוגמתם, ולכל הפחות לא נוכל להעמידם במעלה התחתונה מההתפתחות לערכנו. אלא שההתפתחות האיטית היא אחת מרבבות אין-סוף הדרכים, שחי העולמים מתגלה בם".
מרן הרב זצ"ל רואה בצורה חיובית את התפיסה אודות התפתחות בעולם, אך אינו מקבל את הדברים בצורה מוחלטת וצריכים ההולכים בתפיסה זו לתת את דעתם לעומקם ורוחבם של הדברים. בספרי המקובלים הראשונים, אנו מוצאים הסבר אודות המחזוריות של העולם. בספר התמונה מבואר אודות מבנה העולם במערכת של שמיטות, כל שמיטה היא שבעת אלפים שנה של מחזור של שמיטה אחת. ישנם שבעה מחזורים כגון אלו, ובסופם היובל, התשלום של כל השבע שמיטות. כפי שהם מובאים 'בתורה אור' לאדמו"ר הזקן בעל התניא: "איתא בספר התמונה (בהקדמה לתמונה ג') שזה העולם הוא שמיטה שניה ולפניה היה גם כן שמיטה אחת שהיתה נמשכת ממדת החסד והשמיטה דעכשיו היא ממדת הפחד ולכן דרכיה חזקים וקשים. דהיינו שהיה בה חורבן בית ראשון ושני, מה שאין כן בשמיטה הראשונה שהיתה ממידת החסד הייתה עבודה באופן אחר וגם התורה היה באופן אחר. ואחריו נמשכו המקובלים האחרונים לדון מזה שמוכרח להיות עוד חמש שמיטות... לכן פתחה התורה בבראשית לומר שכבר הייתה שמיטה ראשונה ועכשיו שניה". במדרש רבה נאמר "אמר ר' אבהו מלמד שהיה בורא עולמות ומחריבן", כל תהליך בריאת העולמות והחרבתם היה מתוך מגמה שיהיה עולם בהשלמה גדולה יותר מהתהליך הראשוני שקדם לו.
אנשים קדם בראשית
בספר הזוהר (ויקרא) אנו מוצאים תיאורים אודות אנשים שקדמו לאדם המקראי. "וחַבְרָנָא יַתְבֵי דָּרוֹמָא, חָמוּ בְּסִפְרֵי קַדְמָאֵי, וּבְסִפְרָא דְּאָדָם, דְּהָכִי מְחַלֵּק כָּל אִינּוּן אֲרָצוֹת, דְּכֻלְּהוּ מִשְׁתַּכְּחֵי לְתַתָּא, כְּגַוְונָא דְּאִינּוּן רְקִיעִין דִּלְעֵילָּא. אִלֵּין עַל אִלֵּין, וְאִלֵּין עַל אִלֵּין וּבֵין כָּל אַרְעָא וְאַרְעָא, רָקִיעַ דְּמַפְרִשׁ בֵּין דָּא לְדָא. וְעַל דָּא כֻּלְּהוּ אֲרָצוֹת פְּרִישָׁן בִּשְׁמָהָן. וּבֵינַיְיהוּ גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנָם. וְאִית בֵּינַיְיהוּ בִּרְיָין מְשַׁנְיָין, אִלֵּין מִן אִלֵּין, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא. מִנְּהוֹן בִּתְרֵין אַנְפִּין, וּמִנְּהוֹן בְּד', וּמִנְּהוֹן בְּא'. וְחֵיזוּ דְּאִלֵּין לָאו כְּאִלֵּין".
תרגום - וַחֲבֵרֵינוּ יוֹשְׁבֵי הַדָּרוֹם רָאוּ בְּסִפְרֵי הַקַּדְמוֹנִים וּבְסִפְרוֹ שֶׁל אָדָם, שֶׁכָּךְ מְחֻלָּקִים כָּל הָאֲרָצוֹת הַלָּלוּ, שֶׁכֻּלָּם נִמְצָאִים לְמַטָּה כְּמוֹ אוֹתָם הָרְקִיעִים שֶׁלְּמַעְלָה, אֵלּוּ עַל אֵלּוּ וְאֵלּוּ עַל אֵלּוּ, וּבֵין כָּל אֶרֶץ וְאֶרֶץ רָקִיעַ מַפְרִיד בֵּין זֶה לָזֶה, וְלָכֵן כָּל הָאֲרָצוֹת מְפֹרָשׁוֹת בְּשֵׁמוֹת, וּבֵינֵיהֶן גַּן עֵדֶן וְגֵיהִנֹּם, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶן בְּרִיּוֹת מְשֻׁנּוֹת אֵלּוּ מֵאֵלּוּ, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה, מֵהֶן בִּשְׁתֵּי פָנִים וּמֵהֶן בְּאַרְבַּע וּמֵהֶן בְּאַחַת, וּמַרְאֶה שֶׁל אֵלֶּה אֵינוֹ כְאֵלֶּה.
"ואִי תֵּימָא, הָא כָּל בְּנֵי עָלְמָא מֵאָדָם נַפְקוּ, (לאו הכי דלא) וְכִי נָחִית אָדָם הָרִאשׁוֹן לְכֻלְּהוּ אֲרָצוֹת, וְאוֹלִיד בְּנִין, וְכַמָּה נָשִׁין הֲווֹ לֵיהּ. אֶלָּא, אָדָם לָא אִשְׁתְּכַח אֶלָּא בְּהַאי עָלְמָא עִלָּאָה מְכֻּלְּהוּ, דְּאִקְרֵי תֵּבֵל, כִּדְאַמְרִינָן דִּכְתִּיב (משלי ח) (ס''א משחקת בתבל ארצו) וַיְצַו לְתֵבֵל אַרְצוֹ. וְהַאי תֵּבֵל אֲחִידָא בִּרְקִיעַ דִּלְעֵילָּא, וְאִתְאֲחִידָא בִּשְׁמָא עִלָּאָה. הֲדָא הוּא דִכְתִיב, (תהלים ט) וְהוּא יִשְׁפּוֹט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. בְּצֶדֶק וַדַּאי. בְּגִין כָּךְ בְּנוֹי דְּאָדָם, אִשְׁתְּכָחוּ בְּהַאי אַרְעָא עִלָּאָה דְּאִקְרֵי תֵּבֵל. ואִינּוּן עִלָּאִין עַל כֹּלָּא, כְּגַוְונָא דִּלְעֵילָּא".
תרגום - וְאִם תֹּאמַר, הֲרֵי כָּל בְּנֵי הָעוֹלָם יָצְאוּ מֵאָדָם, (אינו כך, שלא) וְכִי יָרַד אָדָם הָרִאשׁוֹן לְכָל הָאֲרָצוֹת וְהוֹלִיד בָּנִים? וְכַמָּה נָשִׁים הָיוּ לוֹ? אֶלָּא אָדָם לֹא נִמְצָא אֶלָּא בָּעוֹלָם הָעֶלְיוֹן הַזֶּה מִכֻּלָּם, שֶׁנִּקְרָא תֵבֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ, שֶׁכָּתוּב (משלי ח) (משחקת בתבל ארצו) וַיְצַו לְתֵבֵל אַרְצוֹ. וְהַתֵּבֵל הַזּוֹ אֲחוּזָה בָּרָקִיעַ שֶׁלְּמַעְלָה וְנֶאֱחֶזֶת בַּשֵּׁם הָעֶלְיוֹן. זֶהוּ שֶׁכָּתוּב (תהלים ט) וְהוּא יִשְׁפֹּט תֵּבֵל בְּצֶדֶק. בְּצֶדֶק וַדַּאי. מִשּׁוּם כָּךְ בָּנָיו שֶׁל אָדָם נִמְצָאִים בָּאָרֶץ הָעֶלְיוֹנָה הַזּוֹ שֶׁנִּקְרֵאת תֵּבֵל. וְהֵם עֶלְיוֹנִים עַל הַכֹּל, כְּמוֹ שֶׁלְּמַעְלָה.
היחס לאבולוציה
מרן הרב זצ"ל בספרו 'לנבוכי הדור' מתייחס באופן ישיר לדברי דרווין "אם כן, אין בכל דרך הדרישה החדשה אפילו לפי דעת דרווין, אף על פי שהיא רק השערה, סתירה לפינות התורה. שיסודה רק שנכיר, שכל הסיבובים הגדולים מאחר שהם ערוכים בחכמה ופונים לחסד ולרחמים, עשויים הם בחכמה ודעת, ונובעים ממקור החיים והשלימות. והחכמה האלהית או קרא הענין האלהי, או טבע האלהות, הוא שמחייב ההדרגה כולה. אבל, אי אפשר כלל שיחסר איזה דבר שצריך לההשתלמות היותר שלמה, היא השתלמות רוח האדם והכרתו השלמה, עד שישוב למנוחתו הטבעית וגן עדנו, אך באופן יותר שלם עוד, עדן שלא ראתה עין כל בריה. והוכן הכל מראש – כח הנפש והכשרה לנבואה, אפשרות לניסים לשעתם ובכל עת – כפי הצורך של השלמת הרוח האנושי וכל ארחות חייו. ואך מקצר דעת יחשבו נבוכי דורינו, כי שיטת ההתפתחות על דרך קאנט (עמנואל קאנט היה פילוסוף גרמני. נחשב לאחד מגדולי הפילוסופים בעת החדשה ואחד מהוגי הדעות החשובים ביותר בכל הזמנים) לאפלאס) המרקיז פייר-סימון לפלס היה אסטרונום, מתמטיקאי ופיזיקאי צרפתי אשר עבודתו הייתה מרכזית להתפתחות המתמטיקה, הסטטיסטיקה, הפיזיקה והאסטרונומיה (ודרווין (צ'ארלס רוברט דרווין היה חוקר טבע וגאולוג אנגלי, המוכר כ"אבי תורת האבולוציה"( ועוד מחכמי הזמן, תביא עמה הריסת התורה, חלילה וחלילה. תורתנו הקדושה כולה, עם כל מסורותיה ההסתוריות וקבלתה הנאמנה, לא תנוד אף נדנוד קל מפני כל בקורת. ואם ההכרה ההגיונית תביא לאמת אותן ההשערות, ומכל שכן אם מופתים מכריחים יולדו להם, יהיו רק עוזרים לבאר אורחות סיפור מעשה בראשית שבתורה כפי המוסכם אל השכל. אבל האמת ההיסטורית ודעת האלהים ועמה חובת השמירה של כל התורה כולה, לא תתחייב להשתנות אפילו שינוי קל, מחמת רושם של הידיעות והדרישות החדשות. אבל עוד ירחיבו את הלב, ויגדילו את מושגי דעת האלהים ואהבתו ויראתו, והחשק ללכת בדרכי הטוב והצדק שהם דרכי ד' ביתרון רב ".
מה היא תורת האבולוציה, והיחס אליה על פי מרן הרב זצ"ל ופנימיות התורה בשבוע הבא.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
