ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (בראשית כ"ח יח – יט).
ליד מצבה זו הוא נודר נדר:
"וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְקֹוָק לִי לֵאלֹהִים: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (שם כא-כב).
כך גם בפגישתו האחרונה עם לבן הוא חוזר ומקים מצבה נוספת:
"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה:... וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" (שם ל"א מה – נג).
עם חזרתו של יעקב ארצה (פר' וישלח) הוא מקיים את נדרו ליד המצבה: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית אֵל: (שם ל"ה יד – טו).
מיד אחר כך נאלץ יעקב אבינו להקים שוב מצבה: "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם" (שם יט – כ).
מול המצבה של יעקב, שהיא אבן אחת המיועדת לניסוך נסכים לשם שמים, נערם גל האבנים שערמו אחיו של לבן הארמי עובד האלילים. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל" (עיינו ל"א מו)
והסביר רבנו בחיי שם:"לאחיו של לבן. וכמוהו: (בראשית מ"ז ג) "ויאמר פרעה לאחיו מה מעשיכם", לאחיו של יוסף"(דלא כרש"י ע"פ המדרש).רבנו בחיי (שם) קושר בין סיפור גניבת התרפים בידי רחל, שכוון כנגד העבודה זרה שהייתה בביתו של לבן, לבין הגל שסימל גם הוא עבודה זרה. לכן, ההסכם בין יעקב ולבן מסתיים בכך שלבן נשבע באלהי נחור - עובד האלילים, ויעקב נשבע בפחד יצחק אביו, שנעקד על מזבח אמונת הייחוד. (עיינו גם בדברי האברבנאל שם).
בעקבות זאת נציע את ההסבר הבא.
יעקב הבין לעומק את משמעות בריחתו לבית לבן אחי אמו. ביתו של לבן היה בית של עובד אלילים, עם כל ההשלכות שיש לכך. זו סכנה רוחנית עצומה. הצבת המצבה בבית אל, משמעותה אני אחזור לכאן וגם בהיותי בחרן, אעבוד רק את הקב"ה אלהי יצחק, ממשיך דרכו של אברהם, הלוחם ללא חת בעבודה הזרה על כל מרכיביה השפלים, כולל הקרבת ילדים. זו גם משמעות העמדת המצבה במעמד כריתת ההסכם עם לבן. יש כאן הכרזה, יש גבול ביננו. אתה איש של תרפים ואנו מאמיני אמונת הייחוד. לכן, בביקורו השני בבית אל, בעת חזרתו ארצה, יעקב מחדש את הכרזתו ושוב מציב שם מצבה.
גם אם יעקב לא ידע על גניבת התרפים בידי רחל, מה שגרם בסופו של דבר למותה בטרם עת, "מזלו חזה". יעקב מושיב ישיבה על קברה ומציב שם מצבה, שמשמעותה הקמת מרכז רוחני, שילמד את אנשי הסביבה את דרכם של אברהם ויצחק - מייסדי אמונת הייחוד (עיינו גם בדברינו לפרשת וישלח תשעו). אין כמו עבודה באמצעות אבן אחת כדי להכריז זאת.
אומנם, לאחר מתן תורה נאסרה העבודה על גבי מצבה, והדרך שנותרה מותרת הייתה בניית מזבח מאבנים רבות - סמל לאיחודו של העם, המורכב משנים עשר שבטים המתלכדים סביב אמונת הייחוד, ובונים חברה המבוססת על דרכו של אברהם:
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (שם י"ח יט).
הבה נתפלל כי גם אנו נצליח לבנות כאן מדינה וחברה המבוססים על עקרונות אלה.

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

למה אנחנו ממש דומים לשמן?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

ל"ג בעומר: סוד כוחו של רשב"י

במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















