- מדורים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה
פרשתנו, כוללת בתוכה גם את פרשית המאכלים המותרים והאסורים מן החי. התורה נותנת לנו כללים לגבי הבהמות והחיות וכללים לגבי הדגים. בתחום של העופות התורה מפרטת ברשימה מי הם העופות האסורים באכילה.
וז"ל הכתוב:
הסיבה שהתורה פרטה את העופות האסורים פשוטה. רק העופות המנויים ברשימה זו אסורים כל יתר העופות שאינם מופיעים ברשימה מותרים. (כך בעיקרון, למעשה חכמים נתנו גם לעופות סימני טהרה ואנו אוכלים רק עוף שאיננו דורס ויש עליו מסורת ואכמ"ל).
רשימה נוספת של עופות לא טהורים מצויה בספר ישעיה. הנביא מנבא על ארץ אדום כי תהיה לשמה ולשממה. אחד מסימני השממון הוא המצאותם של העופות הללו:
יש קשר חזק בין שתי הרשימות. הנביא מסכם את נבואתו וקורא:
"דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְקֹוָק וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ כִּי פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן". (שם)
מה פשר הקריאה: "דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְקֹוָק"?
רש"י מסביר: "קראו מעל ספר בראשית כשהביא המבול גזר שיתקבצו כל הבריות להסגר בתיבה זכר ונקבה אחת מהנה לא נעדרה מלבא על אחת כמה וכמה כשיגזור עליהן זאת" (לבא לארץ אדום החרבה). לדעתו "סֵפֶר יְקֹוָק" הוא ספר בראשית.
רד"ק מסביר: "אומר כנגד מי שיראה דרשו מעל ספר ה' והוא הספר הזה וקראו החיות והעופות הנזכרות בזאת הפרשה כי כן תראו אותם כולם בחרבנה שתהיינה שוכנות בעיר הזאת לא תחסר אחת מהן". לדעתו "סֵפֶר יְקֹוָק" הוא ספר ישעיה.
אנו נעדיף את פירושו של "מצודת דוד": "דרשו בספר ויקרא בפרשת שמיני וקראו החיות והעופות הנזכרים שמה ודעו אשר אחת מהנה לא יהיה נחסר מלהיות שמה". לדעתו "סֵפֶר יְקֹוָק" הוא ספר ויקרא.
הנביא, באופן טבעי, שולח את מאזיניו לספר המוכר להם, לספר ויקרא. שם יוכלו למצוא את הרשימה המלאה של העופות הלא טהורים שישכנו בחרבות אדום.
מדוע רעיון זה כל כך חשוב?
התשובה היא כי פרשיות רבות בנביא מובנות רק אם רואים אותן כפרשנות נבואית של פסוקי התורה. פירושו של בעל המצודות מחזק את הטענה העקרונית כי הנביאים אחזו בידם את "תורת משה". בנבואותיהם הם דרשו מהציבור את הנאמנות למופיע בחמשת החומשים. לעתים נתנו פרשנות לימיהם ולעתיד לבא, תוך כדי העמקה בפסוקי התורה.
הבנה שכזו משלימה את רצף המסורת מימי הנבואה, שבסיסה הוא בנבואת משה ועד ימי חז"ל - ה"מסרנים" של תורה שבע"פ, דרך הנביאים, שמופיעים גם הם בשרשרת הקבלה של הפתיחה לפרקי אבות.
וז"ל הכתוב:
"וְאֶת אֵלֶּה תְּשַׁקְּצוּ מִן הָעוֹף לֹא יֵאָכְלוּ שֶׁקֶץ הֵם אֶת הַנֶּשֶׁר וְאֶת הַפֶּרֶס וְאֵת הָעָזְנִיָּה: וְאֶת הַדָּאָה וְאֶת הָאַיָּה לְמִינָהּ: אֵת כָּל עֹרֵב לְמִינוֹ: וְאֵת בַּת הַיַּעֲנָה וְאֶת הַתַּחְמָס וְאֶת הַשָּׁחַף וְאֶת הַנֵּץ לְמִינֵהוּ: וְאֶת הַכּוֹס וְאֶת הַשָּׁלָךְ וְאֶת הַיַּנְשׁוּף: וְאֶת הַתִּנְשֶׁמֶת וְאֶת הַקָּאָת וְאֶת הָרָחָם: וְאֵת הַחֲסִידָה הָאֲנָפָה לְמִינָהּ וְאֶת הַדּוּכִיפַת וְאֶת הָעֲטַלֵּף" (ויקרא י"א יג-יט).
הסיבה שהתורה פרטה את העופות האסורים פשוטה. רק העופות המנויים ברשימה זו אסורים כל יתר העופות שאינם מופיעים ברשימה מותרים. (כך בעיקרון, למעשה חכמים נתנו גם לעופות סימני טהרה ואנו אוכלים רק עוף שאיננו דורס ויש עליו מסורת ואכמ"ל).
רשימה נוספת של עופות לא טהורים מצויה בספר ישעיה. הנביא מנבא על ארץ אדום כי תהיה לשמה ולשממה. אחד מסימני השממון הוא המצאותם של העופות הללו:
"וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ: חֹרֶיהָ וְאֵין שָׁם מְלוּכָה יִקְרָאוּ וְכָל שָׂרֶיהָ יִהְיוּ אָפֶס: וְעָלְתָה אַרְמְנֹתֶיהָ סִירִים קִמּוֹשׂ וָחוֹחַ בְּמִבְצָרֶיהָ וְהָיְתָה נְוֵה תַנִּים חָצִיר לִבְנוֹת יַעֲנָה: וּפָגְשׁוּ צִיִּים אֶת אִיִּים וְשָׂעִיר עַל רֵעֵהוּ יִקְרָא אַךְ שָׁם הִרְגִּיעָה לִּילִית וּמָצְאָה לָהּ מָנוֹחַ: שָׁמָּה קִנְּנָה קִפּוֹז וַתְּמַלֵּט וּבָקְעָה וְדָגְרָה בְצִלָּהּ אַךְ שָׁם נִקְבְּצוּ דַיּוֹת אִשָּׁה רְעוּתָהּ" (ישעיה ל"ד יג-טז).
יש קשר חזק בין שתי הרשימות. הנביא מסכם את נבואתו וקורא:
"דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְקֹוָק וּקְרָאוּ אַחַת מֵהֵנָּה לֹא נֶעְדָּרָה אִשָּׁה רְעוּתָהּ לֹא פָקָדוּ כִּי פִי הוּא צִוָּה וְרוּחוֹ הוּא קִבְּצָן". (שם)
מה פשר הקריאה: "דִּרְשׁוּ מֵעַל סֵפֶר יְקֹוָק"?
רש"י מסביר: "קראו מעל ספר בראשית כשהביא המבול גזר שיתקבצו כל הבריות להסגר בתיבה זכר ונקבה אחת מהנה לא נעדרה מלבא על אחת כמה וכמה כשיגזור עליהן זאת" (לבא לארץ אדום החרבה). לדעתו "סֵפֶר יְקֹוָק" הוא ספר בראשית.
רד"ק מסביר: "אומר כנגד מי שיראה דרשו מעל ספר ה' והוא הספר הזה וקראו החיות והעופות הנזכרות בזאת הפרשה כי כן תראו אותם כולם בחרבנה שתהיינה שוכנות בעיר הזאת לא תחסר אחת מהן". לדעתו "סֵפֶר יְקֹוָק" הוא ספר ישעיה.
אנו נעדיף את פירושו של "מצודת דוד": "דרשו בספר ויקרא בפרשת שמיני וקראו החיות והעופות הנזכרים שמה ודעו אשר אחת מהנה לא יהיה נחסר מלהיות שמה". לדעתו "סֵפֶר יְקֹוָק" הוא ספר ויקרא.
הנביא, באופן טבעי, שולח את מאזיניו לספר המוכר להם, לספר ויקרא. שם יוכלו למצוא את הרשימה המלאה של העופות הלא טהורים שישכנו בחרבות אדום.
מדוע רעיון זה כל כך חשוב?
התשובה היא כי פרשיות רבות בנביא מובנות רק אם רואים אותן כפרשנות נבואית של פסוקי התורה. פירושו של בעל המצודות מחזק את הטענה העקרונית כי הנביאים אחזו בידם את "תורת משה". בנבואותיהם הם דרשו מהציבור את הנאמנות למופיע בחמשת החומשים. לעתים נתנו פרשנות לימיהם ולעתיד לבא, תוך כדי העמקה בפסוקי התורה.
הבנה שכזו משלימה את רצף המסורת מימי הנבואה, שבסיסה הוא בנבואת משה ועד ימי חז"ל - ה"מסרנים" של תורה שבע"פ, דרך הנביאים, שמופיעים גם הם בשרשרת הקבלה של הפתיחה לפרקי אבות.

לֹא יַעֲקֹב ... שִׁמְךָ כִּי אִם יִשְׂרָאֵל
הרב יוסף כרמל | יד כסלו תשפ"ג

על קטן וגדולים וגם על ענק, או מי באמת גדול?
הרב יוסף כרמל | סיון תשפ"ב

יוסף והאחים – מלחמה או שלום?
"קול צופייך" גליון 339
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | טבת תשס"ו

אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהנה?
הרב יוסף כרמל | אלול תשס"ד
מדוע קוראים את מגילת רות בשבועות?
ארבע כוסות ושלוש מצות
דיני פלסטר בשבת
תורה מן השמים
הסוד שמאחורי חגיגות פורים בעיר ירושלים
מה הם קטניות ומי הם אוכלי קטניות?
שבירת 7 המיתוסים של ליל הסדר
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
שבועות מעין עולם הבא!

ליל חג השבועות
חלק ב
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | ניסן תשס"ב
