ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויצא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"וַיַּשְׁכֵּם יַעֲקֹב בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח אֶת הָאֶבֶן אֲשֶׁר שָׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיָּשֶׂם אֹתָהּ מַצֵּבָה וַיִּצֹק שֶׁמֶן עַל רֹאשָׁהּ: וַיִּקְרָא אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא בֵּית אֵל וְאוּלָם לוּז שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה" (בראשית כ"ח יח – יט).
ליד מצבה זו הוא נודר נדר:
"וְשַׁבְתִּי בְשָׁלוֹם אֶל בֵּית אָבִי וְהָיָה יְקֹוָק לִי לֵאלֹהִים: וְהָאֶבֶן הַזֹּאת אֲשֶׁר שַׂמְתִּי מַצֵּבָה יִהְיֶה בֵּית אֱלֹהִים וְכֹל אֲשֶׁר תִּתֶּן לִי עַשֵּׂר אֲעַשְּׂרֶנּוּ לָךְ" (שם כא-כב).
כך גם בפגישתו האחרונה עם לבן הוא חוזר ומקים מצבה נוספת:
"וַיִּקַּח יַעֲקֹב אָבֶן וַיְרִימֶהָ מַצֵּבָה:... וַיִּשָּׁבַע יַעֲקֹב בְּפַחַד אָבִיו יִצְחָק" (שם ל"א מה – נג).
עם חזרתו של יעקב ארצה (פר' וישלח) הוא מקיים את נדרו ליד המצבה: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן: וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית אֵל: (שם ל"ה יד – טו).
מיד אחר כך נאלץ יעקב אבינו להקים שוב מצבה: "וַתָּמָת רָחֵל וַתִּקָּבֵר בְּדֶרֶךְ אֶפְרָתָה הִוא בֵּית לָחֶם: וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה עַל קְבֻרָתָהּ הִוא מַצֶּבֶת קְבֻרַת רָחֵל עַד הַיּוֹם" (שם יט – כ).
מול המצבה של יעקב, שהיא אבן אחת המיועדת לניסוך נסכים לשם שמים, נערם גל האבנים שערמו אחיו של לבן הארמי עובד האלילים. וז"ל הכתוב:
"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים וַיִּקְחוּ אֲבָנִים וַיַּעֲשׂוּ גָל" (עיינו ל"א מו)
והסביר רבנו בחיי שם:"לאחיו של לבן. וכמוהו: (בראשית מ"ז ג) "ויאמר פרעה לאחיו מה מעשיכם", לאחיו של יוסף"(דלא כרש"י ע"פ המדרש).רבנו בחיי (שם) קושר בין סיפור גניבת התרפים בידי רחל, שכוון כנגד העבודה זרה שהייתה בביתו של לבן, לבין הגל שסימל גם הוא עבודה זרה. לכן, ההסכם בין יעקב ולבן מסתיים בכך שלבן נשבע באלהי נחור - עובד האלילים, ויעקב נשבע בפחד יצחק אביו, שנעקד על מזבח אמונת הייחוד. (עיינו גם בדברי האברבנאל שם).
בעקבות זאת נציע את ההסבר הבא.
יעקב הבין לעומק את משמעות בריחתו לבית לבן אחי אמו. ביתו של לבן היה בית של עובד אלילים, עם כל ההשלכות שיש לכך. זו סכנה רוחנית עצומה. הצבת המצבה בבית אל, משמעותה אני אחזור לכאן וגם בהיותי בחרן, אעבוד רק את הקב"ה אלהי יצחק, ממשיך דרכו של אברהם, הלוחם ללא חת בעבודה הזרה על כל מרכיביה השפלים, כולל הקרבת ילדים. זו גם משמעות העמדת המצבה במעמד כריתת ההסכם עם לבן. יש כאן הכרזה, יש גבול ביננו. אתה איש של תרפים ואנו מאמיני אמונת הייחוד. לכן, בביקורו השני בבית אל, בעת חזרתו ארצה, יעקב מחדש את הכרזתו ושוב מציב שם מצבה.
גם אם יעקב לא ידע על גניבת התרפים בידי רחל, מה שגרם בסופו של דבר למותה בטרם עת, "מזלו חזה". יעקב מושיב ישיבה על קברה ומציב שם מצבה, שמשמעותה הקמת מרכז רוחני, שילמד את אנשי הסביבה את דרכם של אברהם ויצחק - מייסדי אמונת הייחוד (עיינו גם בדברינו לפרשת וישלח תשעו). אין כמו עבודה באמצעות אבן אחת כדי להכריז זאת.
אומנם, לאחר מתן תורה נאסרה העבודה על גבי מצבה, והדרך שנותרה מותרת הייתה בניית מזבח מאבנים רבות - סמל לאיחודו של העם, המורכב משנים עשר שבטים המתלכדים סביב אמונת הייחוד, ובונים חברה המבוססת על דרכו של אברהם:
"כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט" (שם י"ח יט).
הבה נתפלל כי גם אנו נצליח לבנות כאן מדינה וחברה המבוססים על עקרונות אלה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
